מזה כשנה אני מבלה חלק מזמני במקום שהיה מבחינתי זר ומוזר – המקום הוא נווה נועם.
מזה כשנה אני מבקרת את אמא שלי השוהה בנווה נועם – אמא שלי חולה באלצהיימר.
ההחלטה להביא את אמא לבית הסיעודי הייתה בהחלט לא פשוטה עבורי. אולי מפני שלא היכרתי את המקום, אולי מהפחד מהמקום.
ברגע שנפלה ההחלטה, גיליתי מקום של מלאכים.
נווה נועם עבר שינויים כחודשיים לפני שאימי הגיעה אליו. ממקום שמשרד הבריאות מנהל אותו ואותנו – הפך המקום למשפחתון לגיל הסיעודי, מקום קטן אותו אנחנו הקהילה מנהלת. מקום משפחתי יותר, חם יותר וההנהלה והצוות הרפואי משפחתיים יותר.
לא סתם נפלה בי ההחלטה לכתב על הבית הסיעודי שלנו בקיבוץ.
אני שמטפלת בהורי הזקנים, באה בעצם להאיר על הדברים שהם בהחלט אינם מובנים לנו כקהילה בקיבוץ. אנשים אשר מגיעים לגיל מופלג מוצאים את עצמם לא פעם, מול גופים ובירוקרטיה בלתי נסבלים ומשפחות שלמות מוצאות את עצמן חסרות אונים מול הטיפול בזיקנה.
כולנו יודעים שאיש מאתנו אינו יודע מה מחכה לו בזיקנתו.
אנשים למדו שצריך לבצע ביטוח סיעודי אך הם טרם למדו את הקושי העצום לממשו, בגלל הקשיים העצומים אותם מערימות חברות הביטוח, הן בתקופת הביטוח והן בתמורה. לי כבעלת ניסיון יורשה לאמר שהביטוח הסיעודי אינו מעניק למבוטחיו את התמורה אותה הוא צובר ממבוטחיו.
זה המצב מחוץ לקיבוץ.
משפחות שלמות המחפשות בתים סיעודיים ליקיריהם נתקלות במקומות שאינם ראויים לאכסונן.
אני ביקרתי בכמה מהם, ואני מוכרחה להגיד שדי הזדעזעתי.
נכון, אומנם קיימת אפשרות להעסיק עובד זר, כאן בקיבוץ יש מעקב אחרי העובדים הזרים אך בחוץ משפחות רבות שמות מצלמות ואמצעי אבטחה מתוך חשש לשלום יקיריהם מה גם שלא תמיד הפתרון של עובד זר מתאימה לקשיש.
לפני כחודשיים גם אבא שלי התמוטט, מאדם עצמאי, חזק ועובד פתאום נזקק לעזרה.
מצאתי את עצמי מטפלת בזוג הורים שזקוקים לי ואני לבד במערכה. לאחר כחודש וחצי שיקום בבית חולים התאפשר לי להביא גם את אבא למספר שבועות שיקום וצבירת ביטחון בנווה נועם. פתרון כמו שהיה לי אינו אפשרי להשגה מחוץ לקהילה שלנו. דבר שבהחלט מחמם את הלב ונתן לי אפשרות סבירה להמשיך ולעבוד בידיעה שהדברים מטופלים.
ציינתי שנווה נועם הוא מקום שעובדים בו מלאכים.

ראשית יונה ורדי שקיבלה על עצמה את ניהול הבית הסיעודי ועושה זאת במקצועיות, בכישרון, בנועם, באחריות ובמסירות ואהבה גדולים.
העובדות של נווה נועם שמטפלות במטופלים במסירות ובכבוד רב לכל מטופל ומטופל.
לצוות המרפאה המסור שלנו, טלי, צביה, אירית ש., עליזה ודר' קלמוס ,שנותנים הרגשה שהצד הרפואי מטופל במקצועיות רבה.
ועל כל התזמורת מנצחת עירית ארבל, מלווה את המנגינה השקטה בהרמוניה ובידע רב.
לא אשכח גם את איל ניסן מנהל הקהילה שביחד עם עירית מוביל את השינוי של נווה נועם.
כל מה שרציתי להביע במילים אלו הוא הרצון להמחיש לכולנו כאן בקהילה ששום דבר אינו ברור. אולי לנו החיים בקהילה ברורים כי יש לנו מנגנון רווחה גדול אשר מטפל בנו בכל רגע נתון ובטח בגיל הזיקנה.

רוצה להודות ולהגיד בשתי מילים:
תודה רבה

יש לנו מזל גדול – ולי יש הרבה הערכה!
תחשבו על זה!