הלחימה נפסקה ולכולנו הגיע רגע של נשימה ארוכה ותודה, יחד עם חששות עמוקות לגבי העתיד שיבוא.

עברנו תקופת שכול כואבת מאד, גבורה והתלכדות מרשימה שלימדה את העולם את האמת על גדולת עמנו.

היינו כאן בפעמים קודמות.

התקווה לחיים ללא איום ותקיפות משכנים עוינים תמיד ליוותה את ניצחוננו במערכות. אבל כעבור מספר שנים עמדנו שוב באותו המצב. מנהיגינו מתחלפים והתסריט נשאר כפי שהיה. העולם כולו נמצא תחת איום של הרג אקראי והמוני של אזרחים על ידי קבוצות טרור. הטרור הפך להיות תופעה בין לאומית שאיננה מכירה גבולות.

העמדה המקובלת האומרת שניתן להתגבר על הטרור באמצעות מערכות צבאיות הינה טעות ביסודה. קבוצות קיצונים הנתמכים על ידי האוכלוסייה המקומית, רק מתחזקות על ידי כישלון צבאי. ההרס בעקבותיו רק יוצר מועמדים נוספים לשורות הטרור.

הטרור לא נולד באסלאם של זמננו, והוא קיים במשך כל תולדות האדם מראשית ועד היום. עד שהתנאים היוצרים טרור לא יטופלו, הוא לא ייעלם. כל עוד העוני שורר, ועם חי בלא תקוות לעתידו, אנשים יימשכו לפתרונות קיצוניים.

גרילות מאופיינות בקבוצות מצומצמות מספרית ונחיתות באמצעי לחימה, אבל עם מניעים חזקים בלתי מתפשרים. לעולם לא התגברו עליהן בכוח. כך ניתן ללמוד מהניסיון של האנגלים באירלנד, הצרפתים באלג'יריה ודרום אסיה, הרוסים באפגניסטן והאמריקנים בעירק ובאפגניסטן בין היתר.

אם מנתחים את הפעילות והטקטיקה של המורדים נגד השולטים הסורים, מתגלה הטרור הקלסי. בחברות ירודות בהן מערכת הנהלים מתפוררת ומפסיקה להיות רלבנטית, הטרור נראה כברירה האפשרית היחידה בעלת הסיכוי. אפילו הלא פעילים תומכים באמצעים קיצוניים ואלימים. בהעדר שינוי יסודי בגורמים המקוריים, הטרור ימשיך לצמוח.
ב-1932 המצב בארצות הברית דמה מאוד למתרחש בגרמניה באותה שנה. הנשיא הנבחר בארה"ב, רוזבלט, ייצר מיליוני מקומות פרנסה חדשים על ידי פרויקטים לאומיים רחבי היקף. כך הוא הקטין את מאגר המתפוררים באופן משמעותי. זוהי דוגמא אחת בולטת בה מתן תקווה וטיפול בנסיבות הייאוש מנעו התפשטות האלימות, בשונה ממה שקרה בגרמניה באותה שנה. בשנים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, המדינות המערביות המפותחות השקיעו הון רב ללא גבול, בלי תוצאות המקטינות את הפער בינם לבין העולם השלישי.

ארגוני האו"ם ידועים במיוחד כבלתי יעילים ומושחתים. המדינות התורמות חייבות להתארגן מחדש. בתקופת השינויים, העולם החופשי לא יכול לשבת בחיבוק ידיים. המתווה צריך להיות מניעת פעילות טרוריסטית בלי לנקוט באלימות. הפעילות דורשת תכנון מדויק ויוזם וביצוע כירורגי עדין. המלחמה היחידה הנחוצה הינה מלחמת ההסברה.

קבוצות הטרור משקיעים את מיטב יכולתם כנגד המתנגדים. על פי רוב, טענותיהם מבוססות על שקרים.

לפרוגראמה הסברתית בין לאומית יעילה ומורחבת יש יתרונות. המסר העיקרי לחבורות נשלטות על ידי טרוריסטים חייב להדגיש את הכישלון המוחלט של המנהיגות להשיג משהו בעזרת הטרור.