בגבעת חיים יש מנהג מיוחד בנוגע לשלום. אמירת שלום זו אופציה, אפשרות שיכולה להתקיים אך ורק אם האדם השני מילא אחרי מספר תנאים: לא פגע בי, או הצביע עבור משהו שאני התנגדתי לו, או אמר משהו שהכעיס אותי או את המקורב אלי… וכו'.
רק אם מתקיימים תנאים אלו, אפשר להגיד שלום אחד לשני.
אחרת, עוברים אחד מול השני – וההוויה היא של אוויר. אין שם מישהו שנוצרו עבורו תנאים לקבל – אמירת "שלום".
יחד עם זאת, רבים מגבעת חיים מוכנים ורוצים לעשות שלום ארצי גם עם אלה שהם אויבינו ואף היו מבין רוצחינו…
אין צ'אנס להביא שלום לעולמנו אם לא נהיה אנשי שלום בחיי היומיום שלנו. במקרה כזה תהיה המילה הזו, כפי שהיא כיום – בעיקר סיסמא.
אני מציעה, שאם שוחרי שלום אנו, נניח לאמירת השלום אחד לשני מתנאים מגבילים, ונאפשר למילה הזו להתקיים במציאות אחרת – אשר אינה קשורה לדעות שלנו, לרגשות שלנו…
שלום זה משהו מיוחד…
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (34)
- אמנות ושירה מקומית (178)
- בטחון (25)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (8)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (66)
- דבר המערכת (156)
- הנהלה (376)
- הפרטה (180)
- הקיבוץ של פעם (9)
- התנדבות (71)
- וידאו (22)
- ותיקים (191)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (6)
- חו"ל (1)
- חוגים (10)
- חיות (14)
- חיילים (30)
- חינוך (236)
- חירום (22)
- חניה (20)
- חקלאות (57)
- חשמל (27)
- טור דיעה (47)
- טיולים (48)
- יהדות (31)
- ילדים (150)
- כללי (943)
- לזכרם (235)
- לילדים (15)
- מועצה (10)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (68)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (95)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (12)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (205)
- מתכונים (93)
- נדל"ן בקיבוץ (17)
- נוסטלגיה (255)
- נעורים (46)
- סביבה (163)
- סיפורים (125)
- ספורט (49)
- ספרים (22)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (6)
- ענפי הקיבוץ (65)
- עסקים (102)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (103)
- קהילה (541)
- קורונה (39)
- קליטה (171)
- שיוך ונושאים קשורים (162)
- שכונת בנים (174)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (25)
- תכנון (171)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (65)
- תקשורת (35)
- תרבות (117)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
פברואר 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על תפוז הזהב / תום שפע מעניק ל…
- תמנע אופיר על מכתב מהעוטף / שאול זיידמן
- נדב דרך על מסך מפריד בינינו / אדוה סינדליס
- דוד שרון על עונת ההדרים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על מסך מפריד בינינו / אדוה סינדליס
- עינת סיטרוק (בר שלום) על עונת ההדרים / ליאור אסטליין
- שמעון הישראלי על דבר העורכים / שלמה כהן
- יגאל מוהר על באיזולטור / שרון רשב"ם פרופ
- נויה לס על תפוז הזהב / שהם סמית מעבירה ל…
- טובה גבר על הספר של עמליה / נילי חלאבין ברות
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / תום שפע מעניק ל…
- תתכוננו, הוא מגיע / ליאור אסטליין
- הרפת ומשבר ענף החלב / שלמה כהן
- רקוויאם למחסור ה׳ / זיוה שקדי-רום
- בית חלומותיי / שלמה כהן
- בן של / שני הגלילי
- פשטידת ירקות על המחבת / בלהה זיו
- נדידת הענקים / שני הגלילי
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / דורון שניר מעביר ל…
- דבר מנהל הקהילה / שקד אביב
- סיכום ארבע שנות קדנציה / יוני ארי
- מתפתחים / ליאור אסטליין
- שיוך דירות: 23 שנים מאז היום הקובע / שמעון הישראלי
- הנגרים הכי צעירים / שלמה כהן
- מכתב מהעוטף / שאול זיידמן
- אמנות חברתית / שלמה כהן
- צריך לעשן / שרון רשב"ם פרופ
- מרק צ'ורבה הונגרי / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / עמית כהן לנג מעבירה ל…
- עונת ההדרים / ליאור אסטליין
- תגובה לכתבת "הדרים" / שלמה כהן
- עין לגח"א צופיה / ליאור אסטליין
- עד סוף הדרך / שלמה כהן
- מסך מפריד בינינו / אדוה סינדליס
- נוסטלגיה / מורדי מורג
- צלי כתף מס' 5 ברוטב יין לבן ורכז רימונים עם פטריות / בלהה זיו
- מה מנהל "מנהל קהילה"? מיכל בן נח
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


וואלה לביאה, כמה שאת צודקת!! לפני המון שנים, בעת טיולי בעולם, שמעתי ברדיו מקומי אחד סיפור על אדם שישב בפינת רחוב וברך כל עובר ושב בברכת g'day! הרבה התעלמו ממנו ומספר הסיפור תהה: מה יכול להיות כ"כ קשה בפשוט לחייך ולענות בברכה דומה? זה לא עולה כסף, חלילה ולא פוגע בבריאות – נהפוך הוא!
אז אם חטאתי גם אני בהתעלמות מהבא מולי ומברכני, הריני מתנצלת כאן, כי בטח הייתי מרוכזת מידי במשהו טריוויאלי… וזה בהחלט לא תרוץ מוצדק… שבת שלום לכולם!
[WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.
לביאה שואפת לדבר יפה. למקום שבו נשמרת אותה חברות, המאפשרת נגיעה יפה, קשר הולם, חיבור בין שני אנשים, שמתאים למה שהיה כאן פעם, חברה, קיבוץ.
לדאבון חלקנו, לפחות – אנחנו כבר ממש לא שם. בפאראפרזה על סיפור בחרוזים שכתב פעם חנניה רייכמן – אומר כך: בתל-אביב – לא אומר שלום לכל אחד, כי איני מכיר כל-אחד בתל-אביב. בגבעת חיים לא אומר שלום לכל אחד, כי אני מכיר כל אחד בגבעת חיים. מזה שנים – אנחנו חברה אחרת משהיינו. היעדר פונקציות כמו ועדות חשובות, ו. חברה, ו.דירות, למשל, גרמו כאן לוואקום שאליו נתנקזו מקרים ואנשים, שמתאימה להם ההויה הזאת, ונוצרו בישוב לא מעט תופעות שצילקו וצרבו לא מעט חברי-קבוץ, הנהלת הקהילה העדיפה בראשה רק אנשי מנהל וכספים. כבר שנים, שהיות מועמד "איש חברה" או "בעל נסיון במסגרות חברתיות" – אינה דרישה אלמנטרית כדי להציג מועמדות לתפקיד הנהגתי כאן.
ועדיין – למען שלום והסכם שלום עם שכנינו – אין היותנו "מלאכים זה לזה" מהוה תנאי הכרחי.
[WORDPRESS HASHCASH] The poster sent us '0 which is not a hashcash value.