ירדתי בשביל הנחש בשכונה החדשה, מהורהרת.

לפתע ראיתי את הדשא של נמרוד ידיד.
הדשא הירוק, המסודר, והמושקע לפתע פרח פרא – אניצי פרחים הרימו ראש בתאוות חיים מוזרה, שלא ניתנה להם בעבר.
אחרי שקבלתי את ההודעה על פטירתו של נחום, אביו של נמרוד, הבנתי שלא לחינם היה מוזר לי המראה…
נחום לא דיבר הרבה, אבל הוא חדר עמוק ללב האנשים, מכל הגילים – קטנים כגדולים. כמו אבן שנזרקת למים ומכה מעגלי גלים.
מעבר להספדים שבעלון תוכלו לקרוא בקרוב עוד הספדים בדף ההנצחה באתר.

וכמו תמיד… עצב ושמחה.
אני שמחה שיש לי שותף חדש – אדם הישראלי.
אז צפו לחשיבה מחודשת וריענון. בדירוג הסקר שנעשה לאחרונה קיבל העלון דירוג בין הגבוהים בשביעות הרצון, וזה נפלא, אבל תמיד אפשר יותר…

לכו בעקבות השביל הורוד… ותגיעו לבית משפחת רותם!

בעלון האחרון קיבלתי הרבה תגובות, והנה כמה מהן לפניכם:
"עלון מרגש", "יותר מדי חינוך", "הכתבה על הגיל הרך הייתה מעולה, למדתי הרבה על המטפלות", "הפעם לא היה הרבה ארכיון בעלון וזה טוב", "היו כתבות ארוכות מדי", "העלון צריך ניעור והצערה… ועיצוב עדכני", "קראתי את העלון מההתחלה עד הסוף", "התמונה בשער הייתה נהדרת", "התמונה בשער לא סיפרה סיפור", "העלון לא נשכני מספיק", "למה השיר שהוקרא בהלוויה של גארט לא תורגם בעלון?", "היה הרבה מה לקרוא", "הכתבה של רקפת הייתה מרגשת", "הכתבה על הרפסודיה הייתה מעניינת – מעניין לשמוע את הדעות השונות של הנוער בנושא כמו "שוברים שתיקה", "אני הולכת לראות את הסרט "אסטריקס" בעקבות הכתבה של אביגיל…", "אצלנו העלון בשירותים… אל תעלבי, כי רק שם יש פרטיות בקריאה…", "למה לא מחדשים את המדור של "נדון והוחלט, עם עדכונים מהמזכירות ומוועדות?", "דבר העורכת היה רגיש וענייני", "הרשימה של איתי חשובה", "אני פשוט חייבת את התשבץ של יורם".
ואת הביקורת של הבן שלי אני אחסוך מכם…

שתהיה לנו שנה טובה טובה. באמת.

בשער: השביל הוורוד מוביל לבית משפחת רותם!

צילומים: אשר ישראל, נעה-לו (לוצקי ברות), חנוש מורג, מור נואמה, אריאל הרץ,

דבי בר-אילן, שוש צביון, יוסי רום, יובל נקר

המלאך של ליאור בוניטוב