בתחילת החודש ציינו את פתיחתו הרשמית של גן המשחקים לזכר גלי אהובנו. את הרעיון להקים משהו כזה העלינו לפני המון זמן. היה לנו ברור שאנחנו רוצים למצוא דרך מיוחדת שתנציח את גלי מצד אחד ומצד שני תתחבר למקום ולקהילה שהוא כל כך אהב. הבחירה בחורשה, ובמתקנים אתגריים וספורטיביים הייתה מבחינתנו די קלה. החורשה היא מקום שגלי מאוד אהב, ופעילות ספורטיבית הייתה ועודנה דרך חיים שלו ושל כל המשפחה. הסתכלנו על נור, הדר, יהלי וכל הילדים בקיבוץ, חשבנו על ההווה, וגם על העתיד. חיפשנו משהו שיתאים לכולם, ולאורך זמן.
אנחנו רואים בחורשה מקום חי, תוסס, פעיל ומלא בילדים, צעירים ומבוגרים שכל אחד מהם ימצא משהו לעשות בה. אם זה אימון כושר, פיקניק, מפגש משפחתי, פעולה של התנועה או פשוט משחק נחמד אחר הצהריים.
העבודה על הגן לקחה המון, המון זמן… הרבה מחשבה הושקעה בכל פרט ופרט, שעות של פגישות, דיונים, טלפונים, מיילים, וואטסאפים, סיורים, שינויים, אכזבות, תסכולים, צעדים קדימה וגם לא מעט צעדים אחורה. בסופו של דבר, אנחנו כאן והגן מוכן. אני חושב שהצלחנו להקים גן שמתאים לאופיו של גלי ולרוח הקיבוץ ואנשיו. בעזרת כל האנשים שליוו אותנו והיו שותפים מלאים, יחד השכלנו למצוא את עמק השווה בין הרצונות והצרכים של כולם, ותאמינו, זה לא היה פשוט.

כל זה לא היה מתאפשר ללא עזרתם של אנשים רבים וטובים. מדהים כמה קל לרתום אנשים כשרק מזכירים את שמו של גלי. אז רשימת התודות ארוכה יחסית:
בראש ובראשונה אומר תודה מיוחדת למשפחה שלנו, לחברים קרובים, לארומה, ולמועצה האזורית שתרומתם אפשרה את הקמתו של הגן. מעבר לכך, לאנשי הקיבוץ, ובראשם אייל ועמוס שהתעקשו אתנו על הפרטים הקטנים אבל גרמו לכולנו להיות מרוצים. לחזי, אריק ואלכס שהשקעתכם והנכונות לעזור מעוררת הערכה רבה. ואחרונים חביבים החברים מהקיבוץ שנרתמו לכל קריאה והרימו טוריה, מגרפה ואת חפירה. תודה רבה לכולם, גם לאלה שאולי שכחתי ועל כך אני מתנצל מראש.

לסיום, אני מקווה שכל באי הגן יספגו קצת מגולי שלנו, וייזכרו איזה איש יחיד ומיוחד הוא היה. אני מאחל לכולנו שנהנה מהגן החדש ומהחורשה המדהימה שלנו, ובמיוחד שנשכיל להמשיך לטפח אותה מצד אחד, ולשמר אותה מצד שני.