רעיה מירון

לצערי נחשפתי למכתב האנונימי האחרון (לרגע זה).

המשטרה החשאית מטעם עצמה שוב בפעולה, משחיזה סכינים, מרגלת, מרחרחת ומחרחרת מלחמה.

"עיר ללא רחמים", זה מה שאנחנו.

בשפה עילגת, מתנשאת, אלימה ומשתלחת, נרמס כבודם של חברי קיבוץ וגם כבודנו.

"עבודתם" הינה כה לוקל פטריוטית וחשובה, עד כי אסור לפרסם את שמם המלא פן יבולע לנו, הם חייבים לשמור על סודיות מלאה ולא לחשוף את עצמם, כדי שיוכלו להמשיך במלאכת הקודש באין מפריע, פן תעלה הפריצות על גדותיה ומאין יבוא לנו גואל? ממש כמו משטרת הצניעות בשכונות החרדיות…

ולעצם העניין: באופן אישי אני מעדיפה חריגות של קצת דשא או נוי כל שהוא מתחום הפרצלציה לטובת המראה הציבורי, על חלקות מוזנחות דרך קבע, המעלות קוצים ודרדרים ליד חלק מבתי החברים. דווקא תופעה מכוערת זו, אינה מדירה שינה מעיני המשטרה החשאית, שטובת הכלל היא בראש מעייניה… על עצמי אני מעידה כי מידי שנה בשלהי האביב, אני נוהגת לפזר כובע נזיר ותורמוסים יבשים, שסיימו את פריחתם בגינתי, בחלקה הציבורית שליד ביתי, כדי שבאביב הבא יהיה שם קצת צבע, ולעיתים (שומו שמיים!) אני אפילו מעשבת אותה.

למושאי המכתב האנונימי (הפעם), כי מחר זה אני, את או אתה, אני מציעה לקרוע אותו ולהשליכו אל הפח. השאלה היא לאיזה פח, כי לזבל כזה צריך להמציא פח מיוחד, אולי בצבע אדום?… וזכרו כי כותבי המכתב הם מיעוט ממורמר שאינו מייצג את הרוב, אינו מייצג את החברים שרוצים להמשיך לחיות פה באיכות חיים שאינה קשורה רק בהפרדת פסולת.

אם יורשה לי (זה כבר תלוי בעורכים) אחזור על קטע מתוך דברים שחרזתי מעל במה זו לפני שלוש שנים:

…אז מים רבים ירחצו

את האבק מהשבילים,

ובדרך היטב ימרקו

חצרות וצמתים.                                  הן גשם הברכה פה יטהר

גם אנחנו- גוף וראש                            את האוויר ואת האווירה,

נתנקה מבלי לחשוש,                           ולא עוד יוותר

נשיל כך מעלינו                                   כל רמז למרה שחורה.

פטיציות, מחאות,

נסיר משולחננו                                    ננשום עמוק ונתחדש

עצומות לא חתומות,                             בליל החג, בהתקדש,

גם כעס, רוגז ומדון,                              ועם טיפה של גאווה, אך בצניעות,

מריבות, טינה, עלבון,                            נוכל לומר שוב בפשטות,

                                                          כי על אף הכל וכנראה-

                                                          הקבוץ שלנו הוא יפה!