קבוצת פיג'ויה

עומדות: יולי שניר, ליאם רוזנברג, תמיר בוכהולץ, ת˚ם הרול, אביב בר-שלום

יושבים: יונתן פולק, יובל גיא, יותם סיטון, גיל אחיטוב

 

ילדים יקרים
בדיוק על דשא זה, עמדנו, לפני 13 שנים,
מאושרים וגאים, בטקס חג השבועות.
והצגנו אתכם: תינוקות קטנטנים אל מול פני הקיבוץ ואורחיו.
זה היה פה בדיוק, אבל…
האמת, הרכבת הייתה מאד קטנה, עם מעט קרונות ומעט תינוקות.
מאז, קרו פה הרבה דברים טובים.
הקיבוץ גדל והתרחב, נבנו שכונות חדשות וקלטנו משפחות עם ילדים רבים.
והיום, אם היינו צריכים לשים אתכם על הרכבת, היא כבר הייתה כפולה בגודלה. כמעט, ושוב אנחנו עומדים על אותה הבמה עם כיתה גדולה, מגובשת ומאוחדת וקשה לדעת מי חדש ומי נולד פה.
הפכתם מיחידים לקבוצה.
המשיכו ותהיו כל אחד יחיד ומיוחד בדרכו שלו, אך אל תוותרו על הקבוצה והיחד.
וזכרו "השלם הינו יותר מסך חלקיו"
בחרו באמת שלכם ותנו לה להוביל אתכם, תצעקו אותה ואל תרפו ממנה, גם אם הרוב חושב אחרת מכם.
ולמדו להקשיב גם לאלו החושבים אחרת מכם.
ולסיום אנו באמת מאמינים בכם ובכוחכם, שתדעו לבחור את הדרכים הנכונות ללכת בהן.
אנחנו נשתדל להוות לכם דוגמא טובה, ותמיד נעמוד מאחוריכם.
אוהבים וגאים ההורים
משה סיטון

קבוצת פג'ויה היקרים שלנו

תמיר, אביב, ת˙ם, יובל, ליאם, יותם, גיל, יוני ויולי. אנחנו זוכרים איך נפגשנו לראשונה לפני שנה. קבוצה קטנה ומעניינית.. לא כל כך מגובשת ומעט מפוחדת אך מלאה בילדים מדהימים אחד אחד. כל אחד ממכם באופי המיוחד שלו הוסיף ותרם ליצירת קבוצה חזקה ומשמעותית. הקבלה והסבלנות שלכם לאחר והדאגה ההדדית בניכם היא שגרמה לגיבוש ולאיחוד הקבוצה.
היום שנה אחרי, בערב מרגש זה אנחנו חוגגים יחד רגע חשוב ומיוחד שמסכם את שנת הבר מצווה ואת התהליך המדהים שעברתם יחד מילדות לבגרות. במהלך השנה עברתם וביצעתם מספר משימות שונות ומגוונות שנבחרו על ידיכם שמטרתם הייתה לחשוף אתכם למעגלים יותר רחבים מהמעגל הקטן של כל אחד ממכם. קבלת שבת עם ההורים, פעילות משותפת עם ילדים בני גילכם בבית ספר לחינוך מיוחד, ניווט והתמצאות בתל אביב, כלביה בחדרה, טיול מרגש לירושלים והשיא- הצגת בר המצווה. היה כייף לראות אתכם חוזרים מכל משימה מבסוטים וגאים וכעת ביום המרגש הזה אנו רוצים להגיד שגם אנו גאים בכם מאוד. עברתם את השנה הזאת בצורה הטובה ביותר ואנו מקווים שאתם חשים כעת בתחושת הסיפוק על כל מה שעשיתם והספקתם.
סיום שנה הוא תמיד אירוע מרגש אך סיום שנת בר מצווה הוא אירוע מרגש כפליים. אירוע שהינו תחנה חשובה בדרכם להיות אנשים בוגרים, בו אנו מסתכלים על מה שעברתם במהלך השנה עם ציפייה לעתיד. כעת, לאחר בר המצווה אנו בטוחים שתדעו השנה להוביל את מרכזון ז'-ט' ולקבל בחיבוק את כיתה ז' החדשה, שתנחו ותחנכו אותם ותדאגו להחיות את המרכזון ולהכניס אור ושמחה, כמו שאתם יודעים.
מקווים שגם לאחר התקופה המרגשת והאינטנסיבית הזאת תישארו מאוחדים ומגובשים ותשמרו על הלהבה של קבוצת פיג'ויה בוערת גם בהמשך השנה.
שיהיה לכולם המון בהצלחה בהמשך וחופש שמח ומהנה!
אוהבים אתכם המון ותמיד פה לצדיכם- עדי ואביב

יותם סיטון

אני יותם סיטון
נולדתי ב. 7.11.1999
השאלה לאיזה משפחה היא מורכבת:
שבט הישראלי, משפחת גשן הגדולה ואנחנו משפחת סיטון המצומצמת .
אני הכי אוהב לנגן בגיטרה.
הייתי רוצה להיות יותר טוב במתמטיקה, אבל אני הכי טוב בספורט ואומנות.
החלום שלי הוא לראות משחק כדורגל בין בית"ר ירושלים לברצלונה. ושבית"ר כמובן, ינצחו.

בשנת 2043 אהיה גיטריסט בלהקה מפורסמת ואגור פה בקיבוץ.

 

 

תמיר בוכהולץ

הי לכם,

אני תמיר בוכהולץ, בת 13 וחצי. מסיימת כיתה ז' וכבר עולה לח'.
אני האחות הבכורה של מיכאל בן ה-11 ודפנה בת ה-5.
הורי הם חגית ורונן. הסבים והסבתות שלי הם – חיים ז"ל וברוריה (ההורים של אמי) ועדה ויורם (ההורים של אבי).
אני אוהבת לבלות עם חברים ולטייל עם משפחתי במקומות חדשים שאני לא מכירה, אני גם מאוד אוהבת לישון.
יש לי 3 פעמים בשבוע אימוני כדורעף והייתי רוצה להצטיין בזה.
יש לי חברים טובים בכיתת פיג'ויה אני מקווה שנדע להיות חברים לעוד הרבה שנים, גם כשטוב לנו וגם כשרע לנו, שנדע לעזור האחד לשני ושנמשיך לשמוח ביחד.
החלום שלי לעתיד זה להצליח ולהתקדם בחיים. אני לא יודעת מה אהיה ובמה אעסוק אבל אני יודעת שלא משנה במה שאבחר, הוריי תמיד יהיו לצידי ויתמכו בי. בעתיד אני מקווה שאגור בקיבוץ עם משפחתי ויהיו לנו 3 ילדים ו- 2 כלבים .(:..

 

ת˙ם הרול

אני ת˚ם הרול
נולדתי ב 14.9.200
בת של מיכל וניק ואחות של סיוון ,מיה ודניאל
אני מאוד אוהבת וקשורה לכל מה שקשור בתחום הסוסים, אני רוכבת , מדריכה ומטפלת יום- יום באורווה.
אני מאוד אוהבת ללכת לקניון ולקנות שם בגדים , נעלים וכו…
אני גם אוהבת לבלות עם החברות שלי מהקיבוץ ומביה"ס.
אני הכי טובה ברכיבה וטיפול בסוסים.
הייתי רוצה להיות טובה יותר בלימודים, כי אז היה לי יותר קל ופשוט.
החלום שלי זה להיות יום אחד רוכבת אולימפית, וכך לייצג את ישראל בכבוד וכמובן לנצח.
בשנת 2043 אהיה נשואה לבעל עשיר עם שלושה ילדים ונגור בחוות סוסים גדולה ומפורסמת.

 

גיל אחיטוב

אני: גיל

נולדתי ב: 9.2.2000
למשפחת: אחיטוב
מה אני אוהב לעשות: לשוט בקייק, ולרכב על אופנים
אני טוב ב: להמציא, לבנות ולתקן .
מה החלומות שלי: החלום שלי הוא לישון ולחלום שאני ישן .
בשנת 2043 : אהיה אני עצמי ואגור בביתי

 

ליאם רוזנברג

אני: ליאם רוזנברג נולדתי ב 30.11.1999 , למשפחת רוזנברג המורחבת.

אני מאוד אוהבת לרקוד , לצייר ולעסוק באומנות.
החלום שלי ללמוד ריקוד ולהיות רקדנית מפורסמת ומורה לריקוד.
בשנת 2043: אהיה רקדנית מפורסמת או /ו מורה לריקוד ואגור בלונדון.

 

 

 

 

 

יובל גיא

אני: יובל גיא, נולדתי ב 17.11.200 בבית החולים מאיר בכפר סבא.
משפחתי היא מעט מורכבת, הורי גרושים ושמם עופר ועמית ומשניהם יש לי אח גדול – תום. לאחר שהתגרשו אימי פגשה את אלי שיש לו ילד בשם נועם ומהם יש לי אח קטן – עידן. אבי פגש את עופרה אבל מהם אין לי חצי אח/ות.
תחביבי הם לשחק כדורגל מדי פעם, לצפות בכדורגל (קבוצתי האהובה היא צ'לסי ), ולראות סדרות וסרטי קומדיה.
הדברים שאני רוצה לעשות בשנה הקרובה הם ללכת לראות משחק של צ'לסי, לישון יותר מהשנה ולהבין מה לעזאזל אני צריך לכתוב לעלון הזה.
ב 2043 אני יכול להיות פיסיקאי משועמם שמרוויח לא רע עם 3 ילדים בשוויץ או פועל בנין מתנחל עם 9 ילדים וצב שמרוויח שכר מינימום – האמת שאין לי מושג מה באמת אהיה , כי נבואה ניתנה לשוטים (מה שאי אי אפשר לטעון לגבי), אני רק מקווה שאעסוק במשהו שאוהב.

 

 

יונתן פולק

שמי יונתן פולק. נולדתי בבית היולדות בכפר סבא בתאריך – 6.6.2000 – ג' סיוון תש"ס.
באופן כללי אני ילד עם הרבה עיסוקים ויש לי גם מספר תחביבים כמו טניס, רכיבה על אופניים, שחייה, רכיבה על סוסים, משחקי מחשב ועוד.
יש לי כלב לברדור שחור שאני מאוד אוהב אותו וקשור אליו. שמו – מרדוק. כל בוקר אני יוצא אתו לטיול, במיוחד בזמן הלימודים. אני קם מוקדם כל בוקר כדי לצאת אתו ולכן אני גם הולך לישון מוקדם.
אומרים עלי שאני ילד אחראי בעל לב זהב, ישר מאוד ואהוב.
כיום, אני גבוה, רזה וג'ינג'י. למרות שקשה לי אני מתאמן והצלחתי לרוץ 2000 מטר.
אני אוהב לאכול גבינה צהובה מותכת בסנדוויץ'.
מה יהיה ב 2043: אין לי כרגע שאיפות מיוחדות לעתיד אני מרוצה מהדברים כמות שהם.

 

 

אביב בר שלום

שמי אביב נולדתי ב 24.3.2000 לעידית ושרון בר שלום. יש לי אחות אחת אופיר בת 9.
עברנו לקיבוץ (להרחבה ) השנה ממושב עדנים שליד נווה ירק (מכירים?). שמחתי מאוד לעבור לקיבוץ כי החברה פה יותר נחמדה במעדנים.
אני שחקנית כדור-מים ב 4 שנים האחרונות והשנה עברתי להתאמן בקבוצת הבנים בבית יצחק.אני גם מאוד אוהבת לצייר.
ב 2043 אני מקווה להיות במאית של סדרות דרמה – אקשן בטלוויזיה ולהמשיך לגור בגבעת חיים.

 

 

 

 

יולי שניר

שמי יולי , נולדתי ב 8.7.2000 לגלי ודויד שניר. יש לי שתי אחיות קטנות רומי (9) ונטע (6).
עברנו לקיבוץ מתל אביב ואנחנו גרים בשכירות בהרחבה כמעט 3 שנים.
בהתחלה לא ממש רציתי לעבור לקיבוץ, אבל לאט – לאט התרגלתי, והיום אני לא רוצה לחזור לתל אביב.
אני אוהבת ספורט ג'ודו, כדורעף ושחיה. בג'ודו יש לי חגורה ירוקה ואני מדורגת כיום מקום רביעי בארץ (בשנה שעברה הייתי שלישית).
החלום שלי לגור קצת בחו"ל (העדפה לאמריקה) ולפתח את החברת סטרטאפ שלי, יש לי הרבה רעיוניות לפטנטים.
ב 2043 אגור בארגנטינה , אהיה אימא ל 3 ואעסוק כנראה במחשבים.

 

 

 

 

משימות שנת המצווה:

בתחילת שנת המצווה התכנסה הקבוצה בהנחיית עדי .השלב הראשון היה בחירת השם, אחרי פגישה מעניינת בארכיון נבחר שם הקבוצה: פיג'ויה.
לאחר מכן נבחנו המשימות לפי מעגלי השתייכות: אני=>משפחתי= ישובי=>סבבתי =>ארצי.
אני – משימת התמצאות בתל אביב:
מטרת המשימה הייתה לצאת מהקיבוץ (תרתי משמע) לנסוע לתל אביב, להתמצא במסלול משימות ברחבי העיר הכולל ביקור במקומות מרכזים ומציאת הדרך (מסלול הליכה קווי אוטובוס ורכבות). קבוצת פיג'ויה יצאה "לכבוש את תל אביב" בחופשת פסח .

יותם: במשימה הזאת למדתי להתמצא כמו תיירים ולהגיע למקומות בסביבה לא מוכרת.
יונתן: ההתמצאות הייתה מונחת (עדי ליוותה את הקבוצה) וזה היה שונה ממה שציפיתי, אבל זה היה עדין מאתגר למצוא מה המקומות ובאיזה אוטובוס צריך לקחת ליעד הבא.
ליאם: אהבתי את המשימה הזאת כי היינו צריכים להתמצא בעיר, למצוא מה האוטובוס ולעשות משימות כמו להצטלם עם חיילים, אבל הכי כיף היה הזמן החופשי בעזראלי.

תמיר: עדי נתנה לנו חידון בו היינו צריכים לבצע משימות ולצלם ולסמן כול מיני דברים, לטייל לבד בתל אביב זה אתגר שאנחנו לא ממש מכירים ונתן לנו תחושה שאנחנו יכולים.

אביב: הרגשתי אחראית על עצמי, להסתדר במקום זר, משהו חדש שגרם לי להרגיש טוב.
ת˙ם: בניווט נתנו לנו לראות איך אנחנו מסתדרים בעצמנו, זאת הייתה חוויה מעצימה.

משפחתי – קבלת שבת במועדון

הצטרפנו לקבלת השבת המסורתית של מוטי זעירא במועדון ביום שישי סגרירי, בחוץ היה גשום וקודר , אבל בפנים היה נעים ,חמים וטעים. הערב התחיל בקבלת שבת עם הסבריו של מוטי על פרשת השבוע ושירי שבת, ולאחריו התיישבנו לארוחת ערב שאליה כול משפחה הביאה את מיטב תבשיליה. בסיום ארוחת הערב הילדים שרו את שירי הפיג'ויה למנגינת "היו-יה "של כוורת והיה חידון מצחיק על כול ילד לפי חוויות המשפחה בניצוחה של הילה.

תמיר: בקבלת שבת כול משפחה הביאה את ארוחת השישי, היה מאוד טעים ומעניין לאכול את המאכלים השונים.
אביב: שרנו את שיר הפיג'ויה שכתבתי לחנוכה ושיפצנו כול הקבוצה לקראת האירוע, היה מאוד נחמד ומצחיק עם כול המשפחות.

 

הישוב שלי : התוכנית הייתה לשפץ מקלטים, אבל השנה הייתה כול כך מלאה ורוויה עד שקצר הזמן, אז המתנה של קבוצת פיג'ויה לקיבוץ תהיי במסיבת בר מצווה הכוללת בית קפה והצגה מקסימה "צער גידול הורים", שמעבר לשמה לא נוכל לגלות הרבה….אולי קצת את חווית החזרות אצל הילדים:

אביב: אני מאוד אוהבת לשחק ונהנית מאוד מהחזרות, שנת הבר מצווה בכלל ובעיקר החזרות מאוד גיבשו אותנו ובזכות זה נקלטתי והתחברתי בקלות גם לילדים שבהתחלה חשבתי שלא אתחבר אליהם
יותם: בהתחלה זה היה כיף – הבעיה שהחזרות חוזרות על עצמן….
גיל: החזרות זה ממש כיף
יולי: החזרות מאוד קשות ואינטנסיביות, זאת חוויה מאוד מגבשת, יש הרגשה שזה מחייב וזה חשוב. אנחנו רוצים להצליח להאות תוצר מושלם. אני מוותרת על הרבה דברים כדי לא להחסיר חזרות ומשתפת את המשפחה שלי בחוויה.

הסביבה שלי – כלביה בחדרה:

יותם: הכלבייה הייתה המשימה האהובה עלי , במשימה הזאת . קיבלנו הסבר על הכלבים : איך קוראים להם, כמה זמן הם בכלביה ולמה. לאחר מכן כל אחד קיבל כלב ויצא לטייל אתו ביער חדרה.

יובל: היה לי כלב מצחיק בשם דילן שהראה לי שמערכת העיכול יכולה לעבוד בצורה מוגזמת.
יונתן: בכלביה למדנו איך להתנהג עם כלב חדש, למי שאין לו כלב זה עזר, לי אישית אין צורך ככלבים לא חסר לי, חוץ מזה פינקנו קצת את הכלבים ועזרנו.
יולי: למרות שיש לי כלב זה מעניין ללמוד איך עובדים עם כלבם לא שלך , זה עצוב לראות את הכלבים המסכנים – אז טוב שיכלנו קצת לשמח אותם.
ת˙ם: טיפלנו בכלבים, בכלובים שלהם והוצאנו אותם לטיול – הרגשנו שעזרנו להם.

למען הקהילה – בית ספר גלים לחינוך מיוחד בחפציבה חדרה:

תמיר: הפעילות הייתה להכין עם הילדים פיתות בטבון, לעזור להם להכין ולמרוח את הפיתות, בנוסף הכנו קבלת שבת עם הקבוצה של הילדים הצעירים. הילדים בירכו על האוכל (וופלות) ושיחקו במשחקים. התחברתי מאוד לילדים למרות שחלק הגדול מבוגרים מאיתנו בגיל, בהתנהגות הם כמו ילדים צעירים.

יולי: בית ספר גלים זאת משימה מעצימה , פגשנו שם ילדים וצעירים עם בעיות, אנשים בני 20 עם אינטליגנציה נמוכה שקשה לתקשר איתם, הם חיים בבועת בית הספר ועוד מעט יצאו לחיים עם מעט כלים להתמודד. זה גם לי להסתכל אחרת על אנשים עם קשיים , להתייחס אחרת לאחיות הצעירות שלי ובעיקר להעריך יותר את מה שיש לנו.
יובל: הפעילות בבית ספר גלים גרמה לי להרגיש שאני עוזר למי שצריך ולא רק חושב על עצמי, וזה עשה לי טוב .
יונתן: עבדנו עם הילדים, הכנו איתם פיתות ובעיקר עשינו אותם ואותנו שמחים.
גיל: העבודה עם הילדים הייתה מאוד נחמדה , עזרנו להם ועשינו להם כיף וגם אנחנו מאוד נהנו.
ליאם: הייתי שמחה לחזור לביה"ס גלים, ממש ריגש אותי לעבוד איתם ולדעת לשמח אותם. רקדנו ושרנו איתם והם היו מאושרים. זאת המשימה הכי חשובה לדעתי.

ארצי – הטיול לירושלים:

האחרונה במשימות הייתה טיול לירושלים. אחרי שהילדים הכירו מעט טוב יותר את עצמם, את הסביבה בה הם חיים והבינו שלתת זה בעצם לקבל, הם נחשפו לירושלים. ענבר דניאל אירגן סיור מדהים, מדויק בזמנים ומקסים בתכנים.

תמיר: הטיול התחיל בתצפית על ירושלים מהר הצופים ,משם הטיול נמשך על חומות העיר שהיו מאוד גבוהות ולא בטוחות, היה מפחיד, אבל כיף וממש יפה. משם המשכנו לרחוב יפו – ברחוב יפו ענבר עשה לנו פעילות שבעזרתה הכרנו את ההיסטוריה של הרחוב וגם חווינו את השמחה שבו. באחת מהמשימות היינו צריכים למצוא מישהו שמכיר אדם מגבעת חיים, שאלנו אנשים ברחוב ומצאנו אדם שעושה מילואים עם ערן שנהר. לסיום נסענו על הרכבת הקלה והיה ממש מהנה.

ת˙ם: בטיול פגשנו את ירושלים העתיקה והחדשה והשילוב שלהן, עשינו תצפית לעבר כיפת הזהב והמראה היה יפיפה.

 

תודות:
לעדי גולן על הליווי המדהים של הקבוצה לאורך השנה .
לאביב מייקלס על העבודה עם המרכזון.
לנורית יואל שבזכותה יש עלון.
לאביב לוז על שהצלחת להוציא מהם מה שלא ידענו שיש.
לנוגה מדיני על זה שהצליחה להפיק את הרקדנים מהילדים.
לענבר דניאל על הסיור בירושלים.
לעדי גולן וחגית בוכהולץ על התמונות.
לים סיטון על המצגת המקורית והמדליקה.
ולכול ההורים שעמלו, ארגנו, הסיעו, תמכו ולקחו חלק בשנה הנפלאה.