כתבה: נעה לב-רון; חתומים: חגי ותמר בר-אילן, דן וג'ין לב-רון, אורי ושלומית מירון, גליה ואברהם סינדליס, בוצי ואסף ברות, בלהה זיו, חיה ואהוד שינדלר, גל רסיס, בלהה בן אהרון, סוזן לב-רון, מונטי יגר, גלעד רפאלי, בן ברות, סער ברות,ענבל והרן בן אליהו, אורן זיו, אדוה ויאיר סינדליס, יותם ושירה בר-אילן, מיה ועודד גיל, דבי רותי ארי גור וגוני בר-אילן, עירא ברות, איתי וחגית סינדליס, שירה רובין ואמיר שפט, איתי ויעל גילה, עדי ורוני רטר, עידן ותמר שינדלר, ערן ודניאלה פרי, אלה זיו ויונתן מירון, יוחאי וטל מירון, נועה ושאול ברות.

מאמרו של אורי מירון 'המספרים שמאחורי זכויות בניה לבני משק' מתאר את חוסר השוויון ואי הצדק שנוצר בעקבות דרך חלוקת זכויות הבניה והירושה בעת ההפרטה. במאמר הנוכחי אסקור איך התגלגל תקנון קליטת בנים ממצב בו עודף המגרשים בקיבוץ היה מיועד לתיקון, גם אם לא מלא, של אותו חוסר שוויון, למצב הקיים היום, בו התקנון חוסם כל אפשרות לקליטת בן שני מאותן משפחות שזכו רק לזכות אחת. כמו כן מצורפת למטה הזמנה למפגש במועדון, מפגש בו נתחיל להניע תהליך לשינוי ותיקון המצב הקיים.

הבהרה מקדימה:

הדיון בנושא בנים שניים איננו בא לגרוע או לפגוע בשום צורה בזכויות הבנים הראשונים של קבוצת ה-400. בחודש יולי 2016 אושרה סופית תכנית תמ"א 35 לפיה לגח"א עוד 150 מגרשים לבנייה (על כך יש לשבח את העוסקים במלאכה שפעלו ללא לאות למען מטרה זו). כפי שניתן לראות ב-'נספח חישוב זכויות' למטה גח"א נמצאת היום במצב בו יש מספיק מגרשים לכל הבנים/נכדים הראשונים של קבוצת ה-400, וכן נשאר מספר לא מבוטל של מגרשים עודפים.

אי לכך אין כל פגיעה בזכויות הבנים הראשונים של קבוצת ה-400 וכל דיון "בנים שניים" נסוב על הזכויות העודפות.

כיום קיים בקיבוץ מצב מאוד בעייתי: יש בתי אב מקבוצת ה-400 (שהוריהם היו חיים ביום הקובע) להם 3 ולעיתים אפילו 4 בנים ממשיכים, ולעומת זאת בתי אב ("היתומים" שהוריהם לא היו חיים ביום הקובע ו"הנקלטים" להם לא היו הורים בקיבוץ) להם בן ממשיך 1 בלבד. לכאורה דבר שרירותי לחלוטין – תאריך פטירת החבר – קבע את מספר הזכויות (אפס או שתיים) וזאת מבלי להתחשב בפרמטרים כמו מספר שנות ותק, גיל הכניסה לחברות, מספר שנות עבודה ותרומה לקיבוץ וכדומה.

ב-2002 במועד ההפרטה הגדולה, נאמר כי אין ברירה, שכן גם ככה אין מספיק מגרשים לכולם. אבל כעת המצב השתנה, ויש יותר מגרשים ממה שהיו ב-2002.

וכעת נשאלת השאלה למי יינתנו הזכויות במגרשים העודפים?

תשובה לשאלה זו נמצאת בתקנון קליטת בנים של הקיבוץ. כעת אסקור את השתלשלות תקנון קליטת בנים בנוגע לשאלה זו;

תקנון קליטת  בנים הראשון עבר בהצבעה בקלפי בנובמבר 2005. תקנון זה הסדיר מגוון של נושאים הקשורים לקליטת הבנים ובין היתר את נושא זכויות הבנייה, כללי התור וכדומה. סעיף 7.2 לתקנון זה מפרט את עקרונות התור של הזכויות העודפות (שלב ב'). לשמחתי הרבה גיליתי בתקנון המקורי הסדר מאוזן, הוגן יחסית שמנסה לתקן ולרכך מעט את "אכזריותו" של היום הקובע מבחינת משפחות "היתומים" ו"הנקלטים". סעיף 7.2 קובע כי תחילה, משפחות היתומים יקבלו זכות לצאצא נוסף, אחריהן משפחות הנקלטים יקבלו זכות לצאצא נוסף ולאחר מכן משפחות חברים אחרות מקבלות אפשרות להכנסת צאצא.

ברור אם כן, שכותבי תקנון קליטת הבנים המקורי היו ערים לקושי הרב שנוצר בעקבות חלוקת הזכויות הראשונית, והשאירו אפשרות לאיזון המצב באם יוותרו מגרשים פנויים/תגדל מכסת המגרשים.

באוגוסט 2010 שונה תקנון קליטת הבנים.

השינויים נגעו למספר נושאים. בין היתר: תשלום דמי כניסה לחברות, זכויות כלכליות של הנקלטים, ועוד. כמו כן, ההצעה שינתה באופן דרסטי את אופן החלוקה של מגרשים נוספים מעבר לזכויות הראשונות של קבוצת ה-400, באם יהיו כאלה. במסגרת שינוי זה נמחק כליל הסעיף שנותן אפשרות לבתי אב "יתומים" ו"נקלטים" לקבל זכות לצאצא נוסף. במקום סעיף זה הוכנס סעיף 7.2 חדש לגמרי לפיו אם יהיו מגרשים נוספים הם יינתנו לילדים של החברים החדשים. משמעות שינוי זה הוא העמקת הפער והעיוות שנגרם מלכתחילה בתוך קבוצת ה-400. שכן בית אב שיש לו בן ממשיך 1 יקבל בשלב ב' זכות לצאצא 1 ואילו בית אב שלו 3 בנים ממשיכים יקבל בשלב ב' זכויות עבור 3 צאצאים.  כעת קיבלנו בתי אב מקבוצת ה-400 עם 6 זכויות לעומת בתי אב מקבוצת ה-400 עם 2 זכויות. מעבר לכך, אותן זכויות עודפות נשמרות כעת שנים ארוכות עבור ילדים קטנים במקום להינתן לבני 30-50, בעלי משפחות, הזקוקים להן עכשיו. זהו מצב בלתי נסבל. מצב של חוסר שוויון וחוסר הגיון משווע.

כפי שמייד אסביר, מעבר לבעייתיות הערכית שבשינוי הסעיף, עולה גם קושי גדול עם ההליך של שינוי תקנון זה;

מיד כשהבנתי איזה שינוי דרסטי נעשה בנוגע לחלוקת זכויות במגרשים הנוספים רצתי לארכיון לחפש את הפרוטוקולים מהמועצה. חשבתי בליבי שלבטח היה שם דיון סוער על העניין הזה ויהיה מעניין להבין כיצד התקבלה ההחלטה. אולם, להפתעתי הרבה, בפרוטוקולים של שתי המועצות שדנו בשינוי הנ"ל אין שום הערה, שום הסבר, שום התייחסות, שום שאלה – מצד המציגים את השינוי או מצד הנוכחים – לגבי אופן חלוקת זכויות הבנייה הנוספות. אפילו לא מילה אחת. אין כל התייחסות לכך שהשינוי האמור מבטל לחלוטין כל אפשרות של בתי אב "יתומים" ו"נקלטים" מקבוצת ה-400 לקבל אי פעם זכות עבור צאצא נוסף. זכות לחיות לצד ילדך ונכדיך, להעניק להם 'בית' – זכות שהיא כנראה החשובה והמשמעותית ביותר.

ואני שואלת: האם לא היתה חובה להסביר לנוכחים במועצה ולכלל הציבור את משמעות שינוי תקנון הקליטה? דיברתי עם חברי קיבוץ רבים, חלקם אף נכחו בישיבות המועצה המדוברות, וכולם טוענים שלא דובר כלל על השינוי הנ"ל. שאילו היו יודעים על השינוי הנ"ל כמובן שהיו מתנגדים לנוסח השינוי. אין ספק שלחברים יש חובה לקרוא בעיון את ההצעות על סדר היום ולהבינן אך מנגד יש לבעלי התפקידים חובה לפעול בשקיפות מוחלטת ולהסביר בשפה ברורה ופשוטה את מהות ההצעה והשינויים הטמונים בה. במקרה זה, וכפי שעולה בבירור מהפרוטוקולים של המועצה, הסבר, ואפילו יידוע מינימלי, לא נעשה. 

אך זה לא הכל; יש שיגידו שגם ככה ב-2010 כל הדיון על זכויות עודפות היה תיאורטי לחלוטין שכן לא היו אז כאלה בנמצא. טענה זו אינה מדויקת. בסעיף "מטרות" של תקנון קליטת הבנים נכתב כי הקיבוץ הגדיר ואישר במסגרת תוכנית האב יעד של העמדת מספר המשפחות החברות בקיבוץ על כ 650 משפחות. עוד נכתב שהקיבוץ יפעל להשגת יעד זה. בנוסף, משנת 2008 התק"מ היה במגעים עם גח"א לגבי אפשרות הגדלת מספר המגרשים בקיבוץ. האם לא היתה חובה להציג לחברים את מלוא המידע? לומר בבירור כי יש היתכנות פוטנציאלית לקבלת מגרשים נוספים ולהבהיר את אופן חלוקתם על פי התקנון הקיים ועל פי ההצעה החדשה? הפרוטוקלים מהמועצה מדברים בעד עצמם וברור כי לא כך נהגו מובילי ההצעה. לרוב החברים לא היה שמץ של מושג כי ההחלטה המוצעת גוזלת למעשה זכויות בנייה פוטנציאליות מקבוצות שלמות של חברים בקיבוץ ומעבירה אותן לאותה קבוצה שממילא זכתה בחלק הארי של הזכויות.

דבר נוסף, חשוב ביותר, מתייחס לתוצאות הקלפי בנוגע לתקנון קליטת בנים המקורי ולשינויו ב-2010;

בקלפי בנוגע לתקנון קליטת בנים הראשון (2005) (שהחיל כאמור סעיף המאפשר חלוקת זכויות לבנים שניים במגרשים הנותרים), הצביעו 162 חברים בעד התקנון, 51 נגד, ו- 14 נמנעו. סה"כ 227 מצביעים שהיוו 59% מהחברים בקיבוץ דאז.

לעומת זאת ב-2010 כשהתקנון שונה הצביעו 77 חברים בעד, 26 נגד, ו-4 נמנעו. סה"כ 107 מצביעים שהם כ-22% בלבד מחברי גח"א באותה העת.

שימו לב – בהצבעה הראשונה השתתפו 59% מהחברים ובשנייה רק 22% מהחברים!

כיצד קרה שהצבעה הקובעת את הזכויות במשאב החשוב והיקר ביותר זוכה להשתתפות כה דלה?

נראה כי רוב הציבור פשוט לא היה מודע לתוכן ההצבעה. הרי ברור כי חברי קבוצת ה-400 היתומים והנקלטים היו "נוהרים לקלפי" אם היו יודעים שבהצבעה זו נסתם הגולל על הסיכוי שלהם להכניס בן נוסף לקיבוץ.

גם אם טכנית החלטה כזו היא כשרה (וגם בכך ניתן להטיל ספק) היא אינה עומדת בסטנדרטים המוסריים של גבעת חיים איחוד. מעיד על כך תקנון ערעורים של הקיבוץ (שאושר ב-2013) בו נכתב במפורש שבהצבעה חוזרת לגבי נושא שהצביעו עליו קודם לכן בקלפי "תתקבל החלטה בהצבעה החוזרת רק במקרה בו מספר הקולות התומכים בקבלתה יהיה גבוה יותר ממספר הקולות אשר תמכו בהצבעה בה התקבלה ההחלטה המקורית שלגביה הוגשה בקשה להצבעה חוזרת". הרציונל מאחורי הסדר זה הוא שנושא שהחברים הצביעו והחליטו לגביו ניתן לשנות או לתקן רק במספר גדול יותר של חברים. שהרי מטרת הקלפי היא שתוצאתה תשקף את רצון מירב החברים.

מכל האמור לעיל, אני סבורה, ששינוי תקנון קליטת בנים מ-2010 נעשה בדרך שאינה תקינה ושאינה משקפת את רצון מירב החברים.

…………………………………………………………………………………………………………

נספח חישוב זכויות:

ביום הקובע בשנת 2002 היו בגח"א כ-265 בתי אב, לכן יש למעשה 265 זכויות בנייה של בנים/נכדים ראשונים. כיום כבר כ-95 בנים ראשונים מימשו את זכותם בשכונות החדשות וברכישת בתי יורשים. יש עוד כ-60 מגרשים בשכונת הפיטום, 150 מגרשים עתידיים שאושרו, ו-10-20 בתי יורשים נוספים שצפויים להימכר. סה"כ יש פוטנציאל של כ-320 זכויות. בנוסף, ישנם בתי אב מקבוצת ה-400 שלא יממשו בפועל את זכות הבנייה.

…………………………………………………………………………………………………………

הזמנה למועדון:

אנו קבוצה של חברים ובנים פועלים בימים אלה להביא את הנושא הזה לסדר היום הציבורי. אנו מזמינים את הציבור למועדון ביום ו' ה- 9.12.16  בשעה 9:00, לפגישה ושיחה פתוחה. אנו מפצירים בציבור להגיע, לשאול שאלות, להביע דעה וליצור שיחה ערה  כהכנה לדיון במועצה ובאסיפה ולאחר מכן להצבעה בקלפי.

בתמצית, אנו מציעים (בדומה לסעיף 7.2 בתקנון קליטת הבנים המקורי), שבתי אב "יתומים" ו"נקלטים" מקבוצת ה-400 אשר קיבלו זכות לבן ממשיך 1 בלבד יקבלו זכות בנייה נוספת לבן או לנכד וזאת מתוך הזכויות העודפות. כללי התור ייקבעו לפי פרמטרים ידועים כגון ותק.

ברוח ערכים של הגינות, צדק ושוויון ומתוך כבוד והכרה בכל הותיקים מייסדי הקיבוץ, אני מקווה שכלל חברי הקיבוץ יתמכו בהצעה זו.

לסיום, אני רוצה לפנות במיוחד לחברים שזכו לשניים ושלושה בנים ממשיכים בקיבוץ וגם לכל החברים החדשים. שימו עצמכם בנעלינו; הורים המשוועים לכך שבניהם ונכדיהם יחיו לצידם. אנו הבנים אשר חשים שזהו ביתנו היחיד. שפה נמצא עתידנו ועתיד ילדנו. אנו שקשורים לקיבוץ בכל נפשנו – להורינו, לאחינו, לחברינו, לשבילים, לעצים, לדשאים, למבנים, לאדמה, לאויר – להכל. אנו כמהים לגדל פה את ילדנו ולהיות חלק מהקהילה, חלק מהמשפחה שהיא ביתנו.

יומם של הנינים/הנכדים/הבנים הצעירים בני ה1-15 יגיע. בעוד 20 שנה מי יודע מה יהיה פה? כבר אמרנו שיעד הגידול הוא כ 650 משפחות וכעת לאחר קבלת 150 המגרשים הנוספים גח"א תעמוד רק על 550 משפחות.אולי נקבל זכויות בנייה עבור 100 מגרשים נוספים? הרי טבעם של ישובים לגדול ולהתרחב. אין כל הגיון בשמירת מגרשים לעוד 20 שנה.

אנחנו בני 30-50, בעלי משפחות, זקוקים לבתים כעת. אנו משוועים להשתלב בקיבוץ ולהיות חלק מהתנועה המניפה את הקיבוץ קדימה.

זוהי הזדמנות חד פעמית עבור גח"א לאחות קרע עמוק אשר יושב בטבורה של קהילתנו ב-14 השנים האחרונות. קרע שימשיך ויגדל ויעמיק ולא ייתן מנוח אם לא יקבל מזור.

עכשיו זה הזמן של כל החברים להתגייס לטובת אחיהם, שכניהם, חבריהם, בני כיתתם – ולעשות פה צדק עבור כולם.

ואם קראתם אודות סעיף 7.2 בתקנון קליטת הבנים המקורי אתם כבר מבינים שזו הייתה הכוונה מלכתחילה.

*להצטרפות לעצומה הקוראת להביא הצעה זו להצבעה בקלפי אפשר לפנות לאחד החתומים מעלה.

*לקבלת עותק מודפס של המאמר ומסמכי הארכיון הרלוונטים אפשר לפנות לנעה לב-רון או לאיתי סינדליס – noalevron@gmail.com או itai@maimad.com

כמו כן הכתבה במלואה עם הקישורים הרלוונטים תפורסם באתר.