ארצ'י הוא שמו באנגלית של אהרן פריימן, אשר על שמו קרוי המושב ביתן אהרן. אהרן (ארצ'י) פריימן, רכש חלק מאדמות עמק חפר, ביניהן את הקרקע של המושב הקרוי על שמו. אני מוצאת שזו מחווה יפה למקום ולאזור בו נמצאת המסעדה.

באופן כללי יש לי הסתייגות מהשימוש במונח "ביסטרו", כשהוא אינו תואם את אופי המסעדה. ביסטרו היא מסעדה קטנה עם אווירה לא מחייבת, שמגישה מספר מצומצם יחסית של מנות, האופייניות למקום או לאזור בו היא נמצאת ובמחירים סבירים. ארצ'י, למעט השם, אינה עונה להגדרת "ביסטרו" בשום מובן שהוא.

היינו במקום שלוש פעמים. בפעם הראשונה, הייתי רק עם הבנות והזמנו שתי מנות ראשונות ועיקרית אחת. לפתיחה קיבלנו ע"ח הבית לחם מחמצת, ומבחר מטבלים: טחינה תוצרת בית, שמן זית עם בלסמי, חמוצים, קרם פלפלים וקרם חצילים קלויים עם לבנה. מנות הפתיחה היו מצוינות, הלחם היה טעים וטרי ונדרש כוח רצון כדי להפסיק לטבול אותו בצלוחיות.

המנות ראשונות שהוזמנו: ניו קרפצ'ו בקר בשמן זית ובלסמי וכבד אווז על ברוסקטה, והמנה העיקרית שהוזמנה הייתה מנה של פסטה רדיאטורי פימונטזה (פסטה בצורה רדיאטורים ברוטב שמנת, פילה בקר, עגבניות מיובשות ובזיליקום). הקרפצ'ו היה טעים, אם כי טבע בתוך שלולית עמוקה של שמן זית ובלסמי. כבד האווז היה מעולה והוכן בדרגת העשייה המומלצת (מדיום-רייר). גם הפסטה הייתה מאד טעימה למזמינה הצעירה, היא אכלה כמעט את כולה (בכל זאת מנה למבוגרים) וקיבלה תשבחות מהמלצר, שזו הפעם הראשונה שהוא רואה ילדה שמזמינה את המנה הזאת ואוכלת כמעט את כולה.

בפעם השנייה היינו בהרכב של שני מבוגרים ושתי צעירות. שוב קיבלנו את הלחם והמטבלים המצוינים, שוב הוזמן קרפצ'ו בקר טבוע בשמן ובלסמי ושוב הוזמנה פסטה רדיאטורי. בנוסף הוזמנו המבורגר ופסטת פירות ים. פסטת הרדיאטורי נאכלה בפחות התלהבות, ההמבורגר היה סביר ("בסדר"), וכך גם פסטת פירות הים, שאמנם הייתה עשירה בפירות ים, אבל סבלה מהחיבור שבין הפסטה, רוטב השמנת ופירות הים. המנה לא התרכבה לכלל מנה אחידה.

בפעם השלישית היינו שוב בהרכב של ארבעה, ובאותו זמן היה במסעדה רק שולחן סועדים אחד מלבדנו. המלצרית הייתה כנראה חדשה, שכן לא הייתה בקיאה בתפריט, בהרכב המנות ובייחודן של מנות היום.

מנות הפתיחה (לחם ומטבלים) לא אכזבו. אמנם הלחם נראה "משומש", אבל שאר המטבלים היו טובים כרגיל. מבין המנות העיקריות שהוזמנו, מנת כבדי עוף מוקפצים בציר בקר, מייפל וערמונים על פירה צרפתי (כך הוא נקרא במסעדה), הייתה מצוינת, איכותה של פסטת הרדיאטורי (שהוזמנה פעם שלישית), הייתה פחותה מזו של קודמותיה, ההמבורגר היה "בסדר", וסטייק אנטריקוט שבצדו מח עצם ושהיה "מנת היום", הוחזר למטבח משום שהיה בלתי לעיס בעליל. במקומו הוזמנה מנה ראשונה של כבד אווז על ברוסקטה, קרם פירות יער ובלסמי מצומצם, שהייתה טובה מאד.

במשך כל זמן שהותנו במסעדה, נכח במקום גם בעל הבית. למרות שהוא ראה שהמנה הוחזרה למטבח, הוא לא הטריח את עצמו לבוא ולהתעניין למה החזרנו אותה ואם קיימת בעיה. באופן כללי יש תחושה שהמסעדה בכיוון נסיגה, שירות חובבני, חוסר אכפתיות ואוכל שיש פערים גדולים מדי ברמתו, כשהממוצע מתיישב על "בינוני" ומטה.

לא חויבנו על המנה שהוחזרה, אבל יצאנו עם תחושה לא טובה, שהתפוגגה ע"י גלידה אלדו שנאכלה כקינוח בגלידריה שבמתחם.