אמיל זיידמן

"בעמק יפה, בין כרמים ושדות, עומד מרכז מסחרי בן חמש קומות"

"נלבישך שלמת בטון ופלסטיק  ונפרוש לך מרבדי אספלט, על אדמת שדותייך הנגאלת,  אנשים יחנו, בהמונים".

פז חופית

אמנם באופן רגיל, תפקידי כאחד מעורכי העלון מוביל אותי להימנע מהבעת דיעה חד משמעית  מעל דפי העלון על נושאים בחיינו הנידונים בו, זאת על מנת להימנע מרמז למשוא פנים ואפליה. אולם יש פעמים בהם גם למדיניות זאת יש גבולות, ואני נאלץ להביע את דעתי ברבים כאשר עולה נושא שהוא בדמי. לפיכך, למען הגילוי הנאות, אומר בקול נחרץ שאני מתנגד לתוכנית הנוכחית של  "מרכז השירותים", כשמו המכובס, או כפי שאני מעדיף לקרוא לו – מרכז מסחרי. (תחנת דלק ו-1700 מ"ר של חנויות הם לטעמי מרכז מסחרי ולא מרכז שירותים, וקיומה של מרפאה איזורית עדיין לא מכשיר את השרץ).

יש סיבות קונקרטיות להתנגדות שאני מעלה, אולם ברשימה זאת ארצה להתמקד בנושא חשוב ועקרוני הרבה יותר, והוא הצורך בקבלת החלטות כה עקרוניות ומשמעותיות תוך כדי שיתוף הציבור.

אני מחשיב את עצמי לאדם המעורב בחייה הציבוריים של הגבעה, בודאי יחסית לוותק הזעיר שלי בקיבוץ.  אני עורך את העלון, יושב בהנהלה החינוכית, פעיל בתחום הסביבתי, מהנהן נמרצות לאייל ולשאר חברי ההנהלה כשנפגשים בשבילים ואף פוצח איתם לפעמים בשיחה קלה על ענייני דיומא. וכל זאת אמרתי , לא לתפארת או התפארות, אלא להראותכם שגם ממקום יחסית מעורה, עדיין שמעתי על התוכנית באופן מקרי לחלוטין.  וכשהעמקתי לחקור,  נחרדתי לקרוא בפרוטוקול הישיבה שנקבע חלון זמנים מגוחך של שבועיים (!!!) להגשת התנגדויות לתוכנית לוועדת תכנון, ושבועיים אלו כבר באים אל סיומם.

כמובן שבדיקה מהירה העלתה שאני לא יחיד ומיוחד. כמעט אף אחד ממי שפניתי אליו לא ידע על התוכנית, לא מבני השכונה שעתידה להיות שכנה של המפלצת המסחרית הזאת, שלא לדבר על אותם תמימים שעתידים להיכנס לבתים חדשים עליהם שילמו את כל כספם ולא יודעים כלל כי אותה היד שבונה ומזמינה אותם להיכנס, היא גם היד שהולכת לשנות באופן משמעותי את אורח החיים הכפרי שלשמו הם הגיעו.  ואני שואל במלוא הכנות – האם אנו נוהגים בתם לב עם אותם אלו שבונים היום את בתיהם כאן בגבעה כשאנו לא מסבים את תשומת ליבם למידע כה חשוב לעתידם ולחייהם כאן?

יאמרו בודאי: מה אתה רוצה? הפרוטוקול ומצגת התוכנית פורסמו ברבים, כחוק וכדין. וגם ניתן למצוא איפשהו באיזו פינה של האתר, או על לוח המודעות האלקטרוני גם את נושאי המועצות הבאות. ואם אתה כל כך רוצה – יכלת להגיע! באמת כל הכבוד, אני עונה, אכן, מבחינה פורמלית יכול להיות שיצאנו ידי חובה,  אלא שיש דברים שעושים באמת ובתמים, מתוך הפנמה ומחויבות לעיקרון, ויש דברים שנעשים כלאחר יד, כמי שכפאו שד. אני לא טוען שיש פה כוונת זדון חלילה, אלא שיש מצב בו הדיון במועצה איננו מחלחל לכל הקיבוץ, ולפיכך רובם המוחלט של תושבי הקיבוץ חיים בערפל קרב ומצב עניינים לא בריא זה איננו משתנה ואיננו בא לידי פתרון ע"י ההנהלה. יתכן ויש הרואים במצב זה יתרון המאפשר לנהל את העניינים ביתר יעילות, אולם לדעתי מצב זה אינו פועל לטובתו של הקיבוץ.

אני גורס כי שיתוף ציבור הוא אבן יסוד בחיים קיבוציים ודמוקרטיים. ואני לא המשוגע היחיד שחושב כך. כל המוסדות השלטוניים בארץ ובעולם מקבלים היום את הדיעה כי שיתוף ציבור הוא לא רק הדבר הנכון והערכי לעשות, אלא גם הוא בסופו של דבר הדרך היחידה והיעילה לפיתוח אמיתי. יש יתרונות רבים לשיתוף ציבור, קבלת שלל דיעות ונקודות השקפה מונע טעויות בתכנון ומאיר מבעוד מועד פגמים עתידיים, שיתוף אמיתי מחזק את תחושת המחוייבות להחלטה המתקבלת, שיתוף הציבור מחזק את קשרי הקהילה ואת החוסן הקהילתי ומייצר קהילה עמידה יותר לשינויים, בעלת אופק ומטרה משותפים ומגובשת יותר בתהליכי קבלת ההחלטות שלה.

יש גם כמה חסרונות בשיתוף ציבור: בטווח הקצר אין ספק שהתהליך ארוך יותר ודורש יותר משאבים, והוא יותר מסורבל, מחליש לכאורה את כוחם ואת יכולת ההשפעה של מקבלי ההחלטות. ניתן לעקוף חסרונות אלו די בקלות, ולערוך הליך של שיתוף ציבור משמעותי בטווח קצר יחסית ובאינטנסיביות גבוהה. גם מבחינת מקבלי ההחלטות וההנהלה, ראייה ארוכת טווח תראה שדווקא שיתוף הציבור בהחלטות ובמידע יוצר יחסי גומלין בריאים יותר שמקלים על ההנהלה ומייעלים את עבודתה ומייצבים את מעמדה. קבלת החלטות בפורומים קטנים וסגורים ללא שיתוף ציבור אמיתי תוביל בסופו של דבר לתחושות מרמור, לחשדנות ולפלגנות שימנעו תהליכי פיתוח ויובילו להנהגה מבודלת מהציבור, חלשה יותר, מתוסכלת וקצרת ימים.

אם רוצים אנו בשיתוף ציבור אמיתי יש הרבה דרכים לעשות זאת. אסיפות ופורומים של דיון והסברה (כפי שנערכים בזמן האחרון בנושא החינוך בקיבוץ, המיחזור ו"תחום השבת"), מודעות המיידעות את הציבור על דיונים חשובים במוסדות, כתבות בעלון ובאתר, לוח המודעות, פרסום מנשרים ומכתבים לציבור, שליחת SMS – לא חסר! אם באמת רוצים ליידע את הציבור בדברים – ניתן לעשות זאת באופן אמיתי וכנה. בטח ובטח בנושא שהוא אולי מהקריטיים שעלו פה בשנים האחרונות, בהשקעת עתק של כ-14 מיליון ש"ח, בשינוי אורחות החיים של הקיבוץ, בשינוי המראה הפיזי של הכניסה לקיבוץ עד לבלי היכר, בהפרעה משמעותית לשכונה ולבתים המקורבים עשרות מטרים ספורים למתחם, בהשפעה משמעותית לרעה על יזמויות עסקיות של חברים בתוך הקיבוץ, בשינוי אופיו הכפרי של הקיבוץ ולבסוף, (למי שזה עדיין אכפת לו) במכשלה אידאולוגית ועקרונית וסטייה מדרך חיים שבנתה את הקיבוץ ושרבים עדיין מרגישים עצמם מחוייבים אליה בצורה זאת או אחרת.

לפי מיטב ידיעתי, ההצעה (היחידה) העומדת על הפרק פורסמה באתר הקיבוץ, למשך מס' ימים מסויים (כרגע אני מתקשה למצוא אותה) היא פורסמה באופן לקוני ללא דברי הסבר (לא כולם יודעים לקרוא מצגות ארכיטקטים זערוריות),  הפרוטוקול קיים ומתוך קריאה בו, כדרכם של פרוטוקולים בגח"א הוא אינו מציין הרבה, מתן זמן תגובות מינימאלי ומגוחך של שבועיים – כל אלו אינם מעידים, לעניות דעתי, על רצון בשיתוף ציבור אמיתי ומביאים אותי למסקנה המעציבה כי יש פה נימה של זלזול בציבור וביכולתו להכריע על חייו ועל אופי המקום בו הוא גר.

לפיכך עלינו לתבוע מהנהלת הקיבוץ וממוסדותיו השהייה של כל ההליכים עד שיערך דיון ממשי בתוכנית הכולל:

• פירוט התוכנית המוצעת על כל צדדיה בפורום של אסיפה פתוחה לחברים.
• שליחת התוכנית באופן אלקטרוני ויזום לבתי כל החברים בשכונת הבנים הסמוכה לפרוייקט וכמובן לחברים שבונים כעת את בתיהם ממש על סיפו של הפרוייקט.
• הצגה לציבור של פירוט התכנית העסקית של התוכנית, מה הוא צפי ההוצאות וההכנסות ממנה ומה הרציונאל העסקי שמצדיק אותה, כולל התייחסות לסיכונים עתידיים ולהתפתחויות צפויות כמו סלילת כביש 9 (שיוריד את נפח התנועה בכביש 581)  וכן מידת ההצלחה הכלכלית של מודלים דומים באיזור.
• חוות דעת של יועצים כלכליים בלתי תלויים. (ולא יועץ הנדל"ן לשעבר של חברת דלק גדולה שדי ברור היכן מונחות דיעותיו ובאיזה כר גידול הוא צמח).
• פירוט ושקיפות מלאה לגבי כל הקשרים הכלכליים והעסקיים בין הפרוייקט העתידי ובין חברי הנהלה ו/או חברי ועדת התכנון או כל גוף אחר של הקיבוץ. הרי לא יעלה על הדעת שיהיה קשר עסקי שכזה בו חברים מתפרנסים מפרוייקט שעליו הם אמורים להחליט כנציגים בלתי תלויים של הקהילה, ושקשר עסקי שכזה יהיה במחשכים.
• בחינת חלופות אחרות לתוכנית, חלופות ביניים קטנות יותר וחלופות "ירוקות" המשלבות פיתוח של האיזור תוך כדי שימור האופי הכפרי של היישוב, ולא רק קבלת תוכנית אחת, שבלונית המעתיקה מודל פשטני ובלתי מתחשב של מרכז מסחרי בנאלי ופרברי.
• קבלת תסקיר סביבתי שיציג את ההשפעה של הפרוייקט על הסביבה, על פגיעה בתושבי השכונות הסמוכות ותושבי הקיבוץ.
• מתן הזדמנות וזמן נאות להגשת "התנגדויות" וכן הסבר מקיף לחברים על האפשרויות החוקיות שהם זכאים להם במידה וירצו לערער על התוכנית.
• הפיכת וועדת התכנון  לגוף גדול והטרוגני יותר, המערב הרבה יותר חברי קיבוץ מהשורה, כולל נציגות נשים משמעותית, בעל קדנציה ברורה ומוגבלת, בדומה להנהלה החינוכית. (הצעה שהועלתה באחרונה מפי מס' חברים בקיבוץ).
• קבלת החלטה על התוכנית בקלפי, בהחלטה דמוקרטית של כל החברים בקיבוץ, על מהלך שישנה את פני הקיבוץ לעד.

חברים הסוברים כמוני כי יש לפתוח במאבק ציבורי בנושא מוזמנים לפנות אלי באי-מייל או בטלפון המפורסמים בספר הטלפונים של הקיבוץ (כן, עדיין קיבוץ, למרות הכל).

הבהרה

מפניות של כמה חברים בקיבוץ הובהר לי כי יש הרואים בנאמר במאמר האמור משום רמז לאי נקיון כפיים או חוסר תום לב של אלו מביננו שלקחו על עצמם את נטל המנהיגות והעמידה בחזית פיתוח הקיבוץ. יובהר מעבר לכל ספק שזאת לא הייתה כוונתי לחלוטין, ואם מישהו הבין זאת אחרת, אני מתנצל על כך מעומק הלב. כל כוונתי הייתה בלהבהיר את הצורך בהפרדה חדה וברורה בין מנגנוני הביצוע ובין מנגנוני הפיקוח. יש אנשים שהם מבצעים של הפרוייקטים השונים. משקיעים מזמנם וממרצם ומהידע המקצועי שלהם על מנת לקדם , לתכנן ולבנות את הפרוייקטים, ועל כך מגיע להם שכר ראוי ומכובד, כלכל איש מקצוע אחר. כתושב השכונה החדשה וכמי שראה מקרוב את חריצותם, השקעתם ומידת מחויבותם לקידומו של הפרוייקט, לא יעלה על דעתי לטעון כי כל המלאכה הזאת ראוי לה שתישאר נטולת תמורה ממשית. גם אני עובד עבור הקיבוץ כעורך העלון ומקבל על כך שכר ראוי ורואה ברכה בעמלי.

כוונתי הייתה כי יש להבדיל הבדלה ברורה ובולטת בין מנגנוני הפיקוח של הקהילה שמטרתם לבדוק ולשכלל אינטרסים של כלל התושבים, לאזן בין אינטרסים שונים, לבחון אלטרנטיבות ולהחליט על אופי וכיווני עשייה לבין אנשי הביצוע שמטרתם היא לקדם את הפרוייקט להוציא אותו מהכוח אל הפועל ולהפיח בו חיים. . לראיה, אותו עיקרון קיים גם בהנהלה בה אנשי הביצוע ( מנהל הקהילה ומנהל כלכלי) הם משתתפים קבועים, אולם נטולי זכות הצבעה.  גם בהנהלה החינוכית, אף שאנשי המקצוע והביצוע יושבים כחברים מלאים בוועדה, הרי ברור לכולם זהותם התפקודית והם מהווים חלק זניח יחסית מגוף שהוא גדול בהרבה, הטרוגני, המשכלל בתוכו אינטרסים שונים.

באתי להצביע על כך שעל פי מיטב הבנתי מצב זה איננו קיים בצוות תכנון. לחלוטין לא באתי לומר, ולו ברמז, כי יש במצב זה משום כוונת זדון או איזה שהוא מצב של אי נקיון כפיים אישי. בטוחני שהסיבות היו לחלוטין כשרות וראויות, פני הם לעבר העתיד וטענתי היא כי ישנה חשיבות ממעלה ראשונה לקיומה של וועדת תכנון שתפעל כגוף מפקח, שתשכלל בתוכה אנשים ממגזרים שונים ומדיעות שונות, שיהיו בה גם אנשי ביצוע על תקן משתתפים ומביאי מידע, אבל גם תושבים אחרים שאינם קשורים בפרוייקט ושהנושא חשוב להם ושמביאים נקודות השקפה שונות.  ועדת התכנון צריכה להיבחר באופן גלוי וממוסד, צריך שתהיה לה קדנציה ברורה ומוגבלת בזמן, תחלופה של אנשים, ייצוג של מגזרים שונים ( לדוגמה נשים), יו"ר נבחר שאיננו איש ביצוע, ושקיפות מלאה לגבי ישיבותיה, מועדן ותכניהן, פרסום פרוטוקולים וכו'.

ועדה שכזאת, לא רק שתוכל לייצר תוכניות פיתוח ראויות ומאוזנות יותר, היא גם תכשיר את עמדתם של אנשי הביצוע ותעמיד אותם באור נכון והראוי להם. והצדק לא רק שיעשה, אלא גם ייראה. המצב בו קיימת, ולו האפשרות התיאורטית לאי סדרים המעוררים לחש ורחש בציבור איננה בריאה לאף אחד מאיתנו, לא לעושים במלאכה ולא לאלו שמעוניינים בפירותיה.

שוב, ברצוני להתנצל אם מי שהוא הבין את דברי אחרת. גם אם אינני מסכים אם עמדתם העקרונית של חלק מאנשי הביצוע, ועל כך אני שמח תמיד לבוא איתם בדברים ובמסגרת דיון ראויה ומכובדת, אני בטוח לחלוטין ביושר כפיהם, במחויבותם המלאה לפיתוחו ולרווחתו של הקיבוץ בדרך הנראית להם, ובישרם ויושרתם ולא הייתה לי שום כוונה לטעון אחרת. כל מסגרת דבריי הייתה במישור העקרוני והמעשי של מבנה הקיבוץ ומוסדותיו.

אמיל