בחיים אחרים, רחוקים מאוד, כשנפלטנו ממערכת החיים התקינה בגלל מחלה, היינו נלקחים על-ידי המטפלת למרפאה, שם הייתה האחות מודדת לנו חום ואם השכלנו לשמור אותו גבוה (למשל? הגנבת לגימה מכוס תה לוהטת שתשכנע את הכספית במדחום לזנק אל הקצה) היו מבטה חמור הסבר וטון נמוך של שיחה מפנים את המטפלת ואותנו אל האיזולטור הנכסף.
ההליכה לשם הייתה קצרה אבל היו אלו דקות של אושר גדול (דמיינו משמר של כבוד עם חצוצרות). היינו מוכנסים אל המבנה הנקי, הלבן, שם היינו מתקבלים בכבוד הראוי בידי ברטל האגדית. במבטא ייקי כבד היא הייתה מתעניינת בתסמיני המחלה ובידיים קרות מפנה את ראשינו כה וכה, מביטה לעומק גרוננו ומצקצקת בייקית בלשונה החדה.
הכניסה להיכל המחלה הייתה מלווה בהתרגשות גדולה. באיזה חדר נשכב? בכמה ימים נזכה? מי יהיו שכנינו לחדר? האם נזכה בחלון? החיים מתוך המיטה העצומה הצמודה לחלונות גדולים מהם ניבטים החיים הממשיכים לנוע, היו מקבלים מימד אחר, נפלא. כמו צפייה בסרט או כמו התארחות פסיבית בהצגה חיה.

ארבע פעמים ביום היינו שומעים את גלגלי המתכת של עגלת התרופות המבוגרת במסדרון. ברטל הייתה נכנסת אל החדר במדי האחות הלבנים והמעומלנים שלה. חיוך לא היה עולה על פניה ואנו הערכנו אותה על כך מאוד כי היא התייחסה לחוליה הקטנים במלוא הרצינות, שקדה על מחלתם ודאגה להביא אותם לחוף מבטחים.
מד החום בטעם אלכוהול, פנס אימתני הנדחף אל תוככי הגרון ולבסוף ריטואל התרופות הנפלא: כדורי רפאפן, תרחיפים ורודים וכתומים וענני צמר גפן לבנים. החולים המכובדים באמת זכו גם לביקורו של מישל, הרופא האצילי.
לקראת 12 היינו מכינים את עצמנו לרגע הגדול של היום, תבשילי המחלה הנהדרים (אותם בישלה בתשומת לב רבה דבורה, סבתא שלי) כדורי בשר רכים, מרק עוף צלול ורסק תפוחים עדין, כל אלו קיבלו מימד של מעדני מחלה מיתולוגיים.

חולים בשלבי החלמה ועם שפעת קלה היו מתיישבים בחדר האוכל וחולים מכובדים שאסור היה להם לרדת ממיטת חוליים, היו זוכים לעגלת נירוסטה עם מגש אישי. היממה הייתה עוברת לה בנחת, עת היינו שוכבים במיטותינו, חלושים והוזים ומאוד מאוד חשובים, כשאחר הצהריים היינו זוכים לביקורי משפחה שתמיד היו מלווים בממתקים אסורים.
ועכשיו, בכל פעם שאני נתקפת בסימני מחלה, אני לא יכולה שלא להתמסר לרגע לגעגוע, לתקווה שתגיע מטפלת שתיקח את ידי ותוביל אותי בבטחה למיטת איזולטור צוננת, מעומלנת, נקייה, בה תקבל מחלתי הקטנה את הכבוד לו היא ראויה.
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (34)
- אמנות ושירה מקומית (180)
- בטחון (25)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (9)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (66)
- דבר המערכת (158)
- הנהלה (378)
- הפרטה (187)
- הקיבוץ של פעם (9)
- התנדבות (74)
- וידאו (22)
- ותיקים (192)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (7)
- חו"ל (1)
- חוגים (10)
- חיות (14)
- חיילים (30)
- חינוך (236)
- חירום (22)
- חניה (20)
- חקלאות (57)
- חשמל (27)
- טור דיעה (49)
- טיולים (48)
- יהדות (31)
- ילדים (150)
- כללי (965)
- לזכרם (235)
- לילדים (15)
- מועצה (11)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (71)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (97)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (14)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (205)
- מתכונים (95)
- נדל"ן בקיבוץ (18)
- נוסטלגיה (256)
- נעורים (46)
- סביבה (165)
- סיפורים (126)
- ספורט (49)
- ספרים (23)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (7)
- ענפי הקיבוץ (68)
- עסקים (105)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (103)
- קהילה (545)
- קורונה (39)
- קליטה (172)
- שיוך ונושאים קשורים (163)
- שכונת בנים (175)
- שנת שירות (4)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (25)
- תכנון (174)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (67)
- תקשורת (35)
- תרבות (118)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
אפריל 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
תגובות אחרונות
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- נויה לס על אני בעד / ענת ברנע
- ארנון שרטר על מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- רעיה מירון על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / הלה פיינברג אברהמי מעניקה ל…
- אני בעד / ענת ברנע
- אני נגד / אמיר שילה
- המסע הארוך הביתה / תיעוד מהארכיון
- פרויקט "מקורות" – כביש דרומי / יוסי ברוך
- להזיז בולונז / ליאור אסטליין
- מה שנשאר / סמדר זעירא
- על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
- שנת השירות שלי – נור שפע / שלמה כהן
- בעולמו / יואב מורג
- שנת השירות שלי – עדי זילבר / שלמה כהן
- לחמניות זיתים / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / אמיר דלומי מעביר ל…
- כמו מרק על סף רתיחה / ליאור אסטליין
- ברכות לאורווה החדשה / יאיר אסטליין
- ענף של איש אחד / שלמה כהן
- שנת השירות שלי – עודד אריאל / שלמה כהן
- עלינו / מורדי מורג
- שנת השירות שלי – נוי שרון / שלמה כהן
- לביבות תירס / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / תום שפע מעניק ל…
- תתכוננו, הוא מגיע / ליאור אסטליין
- הרפת ומשבר ענף החלב / שלמה כהן
- רקוויאם למחסור ה׳ / זיוה שקדי-רום
- בית חלומותיי / שלמה כהן
- בן של / שני הגלילי
- פשטידת ירקות על המחבת / בלהה זיו
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


שרון, תענוג גדול עבורי לקרוא את הזרקור שאת מאירה בו ומפנה בכל פעם לפינה אחרת בקיבוץ שלך, הזכרון שלך.