במסגרת המדיניות המוצהרת של הנהגת הקיבוץ הנוכחית להגביר את מעורבות החברים בשיח ובקבלת החלטות, נחוצה פעולת הנגשת המידע והידע החיוני לחברים כדי שיוכלו לקבל החלטות מושכלות ומבוססות על הכרת הנושא ושיקול דעת מנומק. מצד אחד עולמנו מורכב ומצד שני הורגלנו למסרים קצרים ושטחיים, הנקלטים מהר אך אינם מצליחים להעניק מידע שלם ומבוסס  בשום עניין.

המאמר הזה, שלישי בסדרה, מתמצת שתי מצגות שעוסקות במקרקעין בקיבוצים. אחת של דר' מיכה דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתק"ץ הנקראת "מקרקעי הקיבוץ" ומצגת שנייה שחיבר דגן יראל מנהל מחלקת הקרקעות בתנועה הקיבוצית "הקניין, התכנון ומה שביניהם". כמו כן נמצאת באתר הקיבוץ עדכון של החלטות מועצת מקרקעי ישראל שפורסמו לאחרונה.

החומרים שבשלושת המסמכים חשובים במיוחד כשמולינו החלטות שישפיעו על אופי הקיבוץ, היחסים הפנימיים בין החברים ותמונת עתיד שלו מההיבט ההמשכי וישפיעו על הדורות הבאים. המצגות והתקציר כמובן מתכתבים עם שני המאמרים הקודמים והמצגות הנלוות שפורסמו.

חוזה קיבוץ

הוא חוזה היסטורי בין המדינה (בעלת הקרקע) לבין הקיבוץ ומסדיר את שימושי הקרקע לשמם נמסרים הקרקעות בחכירה לקיבוץ.

הקרקע מוחכרת לקיבוץ למטרות "משק חקלאי"ו"מפעל" (להלן – מטרת החכירה). סעיף 4 לחוזה מגדיר "משק חקלאי" כקרקע המשמשת או נועדה לשמש את הקיבוץ ואת חבריו לייצור תוצרת חקלאית ו/או לגידול בעלי חיים ודגים להחזקתם, או לגינון ולייעור ו/או לצרכי מבני מגורים ו/או לצרכי ציבור של הקיבוץ ו/או למבני משק חקלאי, שירות או מלאכה, לרבות מבנים לצרכי קבוצות נוער, אולפן לעברית וכדומה – הכל למעט"מפעל".

החלטה 1472 של מועצת מקרקעי ישראל אימצה את מתווה "ועדת רפלד" אשר נועד להסדיר את נושא הפעילות הלא חקלאית בשטח המחנה של הקיבוצים. לאחר כשנה של מו"מ עם התנועה הקיבוצית קיבלה הנהלת רמ"י החלטה המפרטת את העקרונות שהתקבלו במועצת מקרקעי ישראל.

להחלטה השלכות רבות על מרבית הקיבוצים בארץ, שכן אין כמעט קיבוץ שלא יושפע ממנה, אם ברמה הבסיסית שלהסדרת השימושים אליהן היא מתייחסת ואם בהשלכות רוחב נוספות כמו אפשרות להרחבת שימושים מסחריים מעבר למגבלות שהיו כיום ונבעו ממגבלת הדונמים של החלטה 1455, ופתיחת צוואר בקבוק בנושאים כמו שיוך דירות ובניה למגורים לחברים. (שבתאי, 2017)[1].

ההחלטה 1472 קובעת כי ככלל, בשטח המחנה בקיבוץ מותרות הפעילויות הבאות:

שימוש עצמי, שימוש ביתי, שימוש משולב, שימוש חברתי, שימוש נלווה, שימוש עסקי והשכרת דירות.

עניין שימוש חברתי ושימוש משולב,  מחייבת עסקת הרשאה שתערך בהתאם לכללים שיקבעו על ידי הנהלת הרשות ללא צורך בגריעת שטח השימוש משטח המשבצת של הקיבוץ. שימוש עצמי ושימוש ביתי – אינו מחייב עסקה ואינו מחייב תשלום. כלל השימושים (פרט לעסקי) – אינו נגרע משטח התעסוקה.   השימושים מוגבלים בגודל, וחריגה במטר אחד… כל השטח נחשב "שימוש עסקי"!

שימושים פטורים

שימוש עצמי: שימוש הנעשה אך ורק על ידי הקיבוץ עבור חבריו וכן לאוכלוסייה נוספת המתגוררת בקיבוץ.

שימוש ביתי – שימוש הנעשה על ידי חבר הקיבוץ או הקיבוץ בדירת המגורים שבו מתגורר חבר קיבוץ או במבנה פנוי ששטחו לא יעלה על 25 מ"ר. רשות מקרקעי ישראל לא תדרוש תשלום עבור שימוש ביתי.

חדל חבר קיבוץ להתגורר בדירת המגורים ו/או חרג מהשטח שנקבע לשימוש ביתי, יחויב הקיבוץ בעריכת עסקה ותשלום על כלל השטח בהתאם לכללי החלטת מועצה מספר 1226 או כל החלטה אחרת שתבוא במקומה. שטח השימוש הביתי לא יגרע ממכסת התעסוקה המותרת. שימוש ביתי הנעשה שלא על ידי הקיבוץ או חבר קיבוץ, יהווה שימוש עסקי.

להעמקה בשלל השימושים ומשמעותם ראה במצגת  "מקרקעי הקיבוץ" עמ'  10 – 18.

מה זה שיוך דירות?

יצירת נכס סחיר למכירה או להורשה וכו'. לצורך כך נדרש תשלום מרכיב הקרקע (המגרש) של דירת המגורים לרמ"י.

אז מה האפשרויות לקיבוץ?

לא לשייך דירות, (בקיבוץ השיתופי) המשמעות היא שאין זכויות בדירות, לא ניתן להוריש ולסחור והבניה במימון הקיבוץ.

לשייך דירות (בקיבוץ המתחדש) לפי החלטה 751 (אם הועברה רשימה לוועדת הפרוגרמות), לפי החלטה 1592 –שיוך קנייני ישיר או לפי חלופת האגודה (1524) – שיוך קנייני באמצעות חכירת משנה .[2]

טבלת השוואה בין חלופות השיוך הישימות היום: (יש להקליק כדי להגדיל את התמונה)

בנושא חלקת המגורים, והסדר הביניים תפורסם כתבה ומצגת נפרדת.

צביקה

[1] עו"ד חגאי שבתאי. https://www.ihaklai.org.il/index.php/about/item/31781-2017-06-22-12-48-56

[2] להעמקה ממליץ לקרוא את המצגת  הקניין, התכנון ומה שביניהם של דגן יראל.