המון תודה לאסתי, שיודעת תמיד לפרגן בשפע.

אני בחרתי לתת את תפוז הזהב לאסתר ברגר – קרון.

אסתר עבדה במשך שנים כאחות בכירה בבית-חולים ושמעתי עליה שבחים רבים. המשפחה שלנו זכתה להכירה מקרוב ולקבל ממנה עזרה כאשר אורי היה חולה מאוד ואושפז בבלינסון (בית-חולים שבחרנו בו בתחילה בעיקר בגלל אוהד חילי) ובלי להגזים, העזרה הראשונית שהיא נתנה הייתה ממש קריטית להחלמתו.

לאורך כל תקופת מחלתו היא עמדה לרשותנו מתי שרק יכלה ותמיד עשתה זאת בנחישות מצד אחד ומצד שני כמובן מאליו ובצנעה רבה, מה שנתן לנו כמובן בטחון והרגשה טובה מאוד. בעקבות זאת סיפרו לי שהיא סייעה ללא מעט חברים בקיבוץ שהיו זקוקים לזה (גם כשעוד לא הייתה חברה פה) ותמיד עשתה זאת בנכונות רבה.
אני יודעת שגם עכשיו, אחרי שיצאה לפנסיה, היא תומכת בחברים/ות ובכלל באנשים בדרך המיוחדת לה. בהזדמנות זו אני רוצה גם לציין את הערכתי הרבה לרצון של אסתר להיות מעורה ומעורבת בחיי הקהילה שלנו, אפילו שחזרה לכאן כבר לא צעירה.