בכתבתו של אמיל בנושא השיוך הקנייני מול רשות מקרקעי ישראל עולה לכאורה כי על סדר יומנו ההיבט הנדלני של שיוך הדירות כלומר לכאורה אנחנו יכולים להחליט שבעצם אין לנו עניין בשיוך דירות.

המציאות לצערי, הרבה יותר מורכבת ומעלה לטעמי שאלות בסיסיות בעלות היבט כלכלי לקיבוץ עצמו ויותר מכך שאלות חברתיות מוסריות בין חברי הקיבוץ לבין עצמם.

מבחינתה של רמ"י, קיבוץ שביצע שיוך חוזי – ביצע שיוך – נקודה. המחשבה כי ניתן לבצע פניית פרסה, מקורה באשליות שכל מיני גורמים מנסים להפריח ותו לא.

כיוון שרשות מקרקעי ישראל לא הצליחה לתקוף את מהלך השיוך החוזי ברמה המשפטית, הם עברו למהלך מינהלי אשר משמעותו המידית היא הקפאת הבנייה הן בצד המשקי – עסקי והן בצד החברתי, קרי בנייה למגורים.

הדרישות אותן מציבה רמ"י הן:

1. הסדרת שימושים חורגים.
2. גמר תכנון חלקת המגורים ותכנית בינוי בתוקף.
3. הסדרת תשלומים בהתאם להחלטות הרשות.

ללא השלמת המהלך על כל שלושת המרכיבים הנ"ל תישאר גבעת חיים איחוד במקום בו היא נמצאת היום ללא יכולת למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון באזור התעשייה / תעסוקה ויותר מכך לא תוכל להמשיך ולצמוח דמוגרפית כאשר מספר רב של בני משק אשר לא הצליחו מסיבות שונות ומשונות לבנות בשכונת הבנים עד היום יראו איך חלומם להקים בית בגח"א הולך ומתרחק.

האם ניתן להגיע להסדרה מול רמ"י? לטעמי בהחלט כן. נכון שעדיין ישנן לא מעט שאלות וסוגיות אשר לא קיבלו מענה המספק אותנו ועדיין יש להמשיך ולנהל מו"מ עם רמ"י כמו גם עם רשויות שלטון אחרות כמו רשות המיסים, שלטונות מע"מ, רשם האגודות ועוד, אבל אם אנו נחושים להתקדם בתהליך, ישנה סבירות גבוהה שהדבר אפשרי.

מה המשמעויות הכלכליות של ההסדרה? אינני יודע בדיוק מה הן העלויות של הסדרת השימושים החורגים בגח"א אך ארשה לעצמי להעריך כי מדובר במספר לא גדול של מיליוני ₪.

הסדרת התשלומים בגין מגרשי החברים היא הסוגיה הבעייתית וכאן באה לידי ביטוי שאלת הערבות ההדדית, קרי האם יש למשפחות הנדרשות לשלם בגין המגרש שלהן הזכות המוסרית להחליט כי הן אינן מוכנות לקחת על עצמן מעמסה זו וע"י כך למעשה לגזור על אותן משפחות בנים שלא בנו עד כה, כי כך יישאר הדבר גם בעתיד הנראה לעין.

שלא כמו שכתב אמיל, המשפחות הוותיקות שהיו חברות בקיבוץ ערב השינוי ידרשו לשלם 3.75% מערך המגרש, קרי כמה עשרות אלפי שקלים. לעומתם, המשפחות הצעירות שהתקבלו לחברות לאחר מרץ 2007 ידרשו לשלם 33% מערך המגרש, קרי כמה מאות אלפי שקלים.

לצערנו, אין לנו לפי הבנתי, חלופות אמתיות. מבחינתה של רמ"י חלופת הפיקדון כפי שקרא לה אמיל איננה מקובלת וקשה להאמין שהיועץ המשפטי לממשלה יאשר אותה. מנגד התשלום של 33% במזומן מגובה בהחלטות בג"צ ולא נראה כי ישנו מישהו במדינה שיכול לשנות החלטה זו.

לכאורה יש לגבעת חיים איחוד זמן לשבת מהצד ולראות כיצד מתפתחים הדברים מול הרשויות, האם התנועה הקיבוצית מצליחה להשיג הישגים או לחילופין הצעות החלטה טובות יותר. בפועל ברור לכל כי את הדיון הציבורי צריך להתחיל ועכשיו.

זהו דיון לא פשוט אשר יהיו לו השלכות משמעותיות בצד החברתי. מצד אחד עומדות המשפחות אשר מעוניינות לראות את בניהן ובנותיהן בונים את ביתם בגח"א כפי שעשו עד כה 76 בנים ונכדים, ומנגד עומדות אותן משפחות אשר לקחו הלוואות על מנת לממן את ביתן והן נדרשות לקחת הלוואה נוספת על מנת לשלם את אותם מאות אלפי השקלים ובכך להסיר את המגבלה של קבלת התרי בנייה.

כיוון שאמיל העלה הנושא לסדר היום הציבורי, אני קורא להנהלת הקיבוץ להרים את הכפפה ולהוביל את הדיון כאשר לנגד עייני ההנהלה נתונים אמיתיים ולא קטעי מידע המבוססים על שמועות או כתבות מגמתיות של גורמים כאלו ואחרים. דיון זה יהיה כאמור טעון מאד אך הכרחי לאור המצב המאד מורכב בו נמצא קיבוצנו.

בהצלחה.