דיויד לפני שנתחיל ספר קצת על עצמך…

יליד 1969 (קבוצת 'דגן'), עובד בחברת אמדוקס (ארה"ב וישראל לחילופין) כמעט 14 שנה. בשנים האחרונות אני עובד בתפקיד מכירות בחטיבת צפון-אמריקה.

אתה לא ממש נראה לי איש מכירות…

אני משתדל לא להיפגש עם לקוחות… אני עובד מאחורי הקלעים על הצעות מחיר, חוזים ומכרזים ללקוחות גדולים של אמדוקס בצפון אמריקה. מאז שחזרנו לארץ (עם קרן והבנות) לוחות הזמנים פחות נוחים – אני עובד בעיקר אחה"צ-לילה מול צפון אמריקה. בבוקר אני עובד מול גופים במזרח כמו הודו והפיליפינים או מול אירופה. יש לי זמן פנוי בשעות היום ואז אני יכול להתנדב לפעילויות שקשורות לקיבוץ, כמו בועדת תקשורת ויעוץ בנושאי חוזים ותחומים נלווים.

תסביר קצת על צוות תקשורת

חשוב לציין שהצוות למעשה פועל לא רק בתחום התקשורת אלא גם בתחומי מערכות המידע והמחשוב של הקיבוץ. בצוות: אביגייל קולייר – בתור אשת שטח שעובדת בתפעול שוטף של המערכות, רוני פולק, רונן בוכהולץ, רן זילבר (בעבר ראש הועדה), ואייל ניסן מתוקף תפקידו.

איך הצוות עובד?

הצוות פועל כל הזמן ברמת המיילים, אבל פגישה פיזית יש לנו פעם ברבעון בערך. בפגישות יש הצגה של בעיות ונושאים לטיפול, שאחר כך מטפלים בהם ברמה פרטנית שוטפת. משתדלים לשמוע את דעת כל אחד בצוות, כי יש לאנשים השותפים הרבה ניסיון וידע מתחומי העבודה שלהם, ואז להגיע להחלטות. אנחנו נפגשים גם עם ספקים שונים, אלה שאנחנו עובדים איתם ביום יום וגם ספקים מתחרים. לאחרונה נפגשנו לדוגמא גם עם חברת הוט לראות מה יש להם להציע בתחום הטלוויזיה והאינטרנט. היום בזק אחראים על קו האינטרנט שלנו, ואנחנו בודקים מה יש להוט להציע בתחום לקיבוץ (במקום בזק).

מה הנושאים שעולים על שולחן הועדה?

נתחיל מחברת טלראן – הם עשו את השדרוג של כל תשתיות התקשורת והם אחראים על התחזוקה השוטפת של התקשורת – טלוויזיה, אינטרנט וטלפונייה. יש לנו איתם פגישת סטטוס פעם בחודש או לפי הצורך, אם יש בעיות אקוטיות. מדברים על הנושאים השוטפים, ואם יש בעיות בקשר לשירות שהם נותנים. כמו כן מדברים על פרויקטים בעתיד.

בואו נפרק את זה – מה קורה מבחינת שידורי הטלוויזיה?

כבר הרבה זמן אנחנו חושבים על מעבר לשידורי IPTV. במילים יותר פשוטות זה אומר קפיצה קדימה מבחינה טכנולוגית של איזה חמישים שנה… היום מרוב מכשירי הטלוויזיה יכולים לצפות באיכות גבוהה אבל השידורים עצמם בכבלים הם לא באיכות מספקת. הרעיון של השדרוג ייתר את הצורך בצלחות הפרטיות. במחיר הבסיסי נקבל את כל השירותים כמו תכנים מוקלטים ושירותי הקלטות, אינסוף ערוצים ורמה אחרת של שידור. נפגשנו עם ספקים שונים ואנחנו מתקדמים לפיילוט.

מה עם הטלפונים?

בהרבה בתים כבר לא משתמשים בטלפון הקווי, אבל לאלה שכן משתמשים כדאי לדעת שיש אופציות כמו של פעם – שעון מעורר, שיחה אחרונה, הפניית שיחות, הפעלת אפשרות "נא לא להפריע", וגם שימוש בקו כפקס (הסבר באתר הקיבוץ בדף התקשורת). אם יש בעיה בטלפון זה נובע לפעמים מהטלפונים עצמם. המרכזיה של הקיבוץ היא דיגיטלית, ולמעשה אנחנו צריכים ל"שנמך" אותה לאנלוגית כדי לתמוך בטלפונים רגילים. מי שרוצה כאמור יכול לקנות טלפון דיגיטלי (IP "בפרוטוקול אינטרנט") ואז הוא יעבוד בטכנולוגיה גבוהה מתאימה.

מה לגבי האינטרנט?

לצורך הבנה טכנולוגית – הקיבוץ רוכש תמסורת אינטרנט בקו אחד, ומחלק אותה לכל החברים. זה נעשה לצורך הורדת עלויות (כמו קבוצת רכישה). החבילה שמוגדרת לכל משתמש בקיבוץ זה 100 מגה העלאה והורדה – אין כזו חבילה בשוק הפרטי. הקצב נמדד ומנוטר כל הזמן. אם אפשר, אנחנו משתדלים כל הזמן לחלק יותר, ולהעלות את הקצב.

ובכל זאת לפעמים יש בעיות?

תקלות קורות (גם חשמל ומים) ואנחנו מנסים להימנע מזה. יש פתרונות גם להימנע מהבעיות אבל זה מאד יקר (גיבוי של מערכות). כשיש תקלה – בוחנים מה אפשר לתקן.

כשהיתה תקלה ביום שבת, עובדי טלראן הגיעו לתקן את התקלה בחדר התקשורת (הם מחוייבים לפי החוזה). בסוף התברר שכל מרכז התקשורת נפל בגלל מזגן. למדנו מהנושא, ועכשיו יש מערכת התרעה יותר טובה. כל צוות התקשורת היה מעורב באירוע. צריך לזכור שבעיר אין טיפול בשבת…

גזרות הטיפול מול טלראן הן ברורות – האחריות של הקיבוץ היא ברגע שיש תמסורת אינטרנט עד השקע בקופסא של טלראן (במונחים טכניים: המתג האופטי). ברגע שמשם יש תקשורת – אין לקיבוץ אחריות. כל מה שמחובר מעבר לזה – מכשירי טלפון, ראוטרים אלחוטיים, זה לא אחריות של גבעת חיים. אם לאנשים יש בעיות במכשירים האלה (ואלה מכשירים עם המון בעיות!) זה בהחלט עלול לא לעבוד היטב או להאט את הקצב, וזה באחריות החבר לטפל בזה. גם אצלי בבית היו הרבה בעיות על נתב ה-wi-fi, והייתי צריך לעשות restart – התחל מחדש הרבה פעמים. לאחרונה קניתי אנטנה אלחוטית ברמה גבוהה במקום ראוטר פשוט, וזה לחלוטין משפר את הגלישה. אני עובד מהבית כל יום, כל היום, ואני מחבר את המחשב שלי עם כבל ישר לקופסא של טלראן (המתג האופטי), ואז אין בכלל שימוש ב-wi-fi ואין לי בעיות.

ברמה היומיומית כדאי לשים לב, שהראוטר שלכם לא נמצא מאחורי קיר, ושאתם גולשים קרוב אליו (ככל שתרחקו מהראוטר הwi-fi יהיה חלש יותר). יש הרבה טיפים ברשת לקליטה יותר טובה של ה-wi-fi. צריך לזכור, שהסלולרים והמחשבים עובדים בבית על ה-wi-fi, ולכן אחה"צ כשיש הרבה משתמשים בבית כולם נמצאים על אותה רשת ה-wi-fi…

ולסיכום נושא התקלות – חייבים לפתוח קריאה כשיש תקלה. מוקד פתיחת תקלות 24/7: 04-6369797 או באתר החברים בתפריט ימני. אין מישהו אחר שיכול לענות בקיבוץ . טלראן מחוייבים לחזור אליכם תוך ארבע שעות, ולטפל תוך ארבעה ימים. אם יש בעיה בטלראן – שלא עונים אחרי דקה וחצי-שתיים או שלא חזרו אחרי ארבע שעות או שלא טיפלו אחרי ארבע ימים צריך לפתוח קריאה נוספת ולציין שהטיפול לא נעשה. יש ניטור קריאות, ויש מי שבודק את טלראן. זו הדרך שבחרנו לעבוד איתה. אנשים פוגשים אותי ואומרים לי: האינטרנט שלי לא בסדר. אני שואל אם פתחו קריאה, ועונים שלא… אין מה לעשות; חשוב לפתוח קריאה כדי שנדע מה הבעיה.

אמרת בהתחלה שאתם עוסקים גם במיחשוב, מה הכוונה?

לפני כשלוש-ארבע שנים התחלנו בפרויקט של החלפת תוכנת ה'מעלה' בהנהלת חשבונות במערכת פריוריטי. היום אפשר להגיד שהגענו למצב שהתוכנה עובדת היטב, והמשתמשים בה מרוצים. נעשתה קפיצת מדרגה ביכולות של המערכת, וגם הורדנו משמעותית את העלויות השוטפות. גם חדר האוכל, הכלבולית ולגעת בחיות (שלא היו כלל ממוחשבים) אמורים לעבור למערכת החדשה. החשמלייה כבר עברה לתוכנה החדשה, וחדר האוכל בשלבים יחסית מתקדמים של המעבר.

נושאים נוספים:

  • היתה המלצה בועדת ביקורת להפעיל בקיבוץ תוכנה לניהול נכסים. נפגשנו עם חברות שונות בקיבוץ געש, בקיבוץ עינת ועוד… ואנחנו מגבשים המלצה לשימוש בתוכנה מסוימת.
  • תוכנת GIS לניהול תשתיות הקיבוץ מוקמת על ידי חברה חיצונית. מנתחים את הצרכים ועובדים על ההטמעה של התוכנה. הרעיון הוא שכל התשתיות של הקיבוץ – מים, חשמל, ביוב, מבנים, כבישים, מדרכות, מבני ציבור וכו' יהיו על אותה התוכנה בשכבות שונות. היום כל ענף שומר את המידע בתוכנה אחרת אצלו בענף, ואין סינרגיה בין הגורמים. אם יש פרויקט שצריך להזיז כביש, אפשר במערכת אחת לראות מה יושפע.
  • בדיקה וניתוח צרכים להחלפה או שימור מערכת ה'קארלוג' בקיבוץ (חברת קארלוג פנתה לקיבוץ שמפסיקים לתמוך בכרטיסים). יש גם השפעה חברתית של הכרטיסים והוחלט לשמור על המערכת הקיימת אבל בדרך אחרת.
  • בדיקה וניתוח צרכים לשידרוג מערכת השידורים החיים בקיבוץ (אסיפות, מועצות, וכו'). מבחינה חוקית חייבים לשדר את המועצות והאסיפות, ומחפשים פתרונות טכנולוגים הולמים.
  • בדיקה וניתוח צרכים לשיפור מערכת איחסון וגיבוי המידע בקיבוץ. מדובר בנפחים גדולים בעיקר בגלל הארכיון. הרעיון היה שיהיה גיבוי בענן אבל הגיבוי בענן בנפחים כל כך גדולים הוא יקר מאד, ולכן נאלצנו לרכוש גיבוי מקומי.
  • ליווי והטמעה של מערכת התקציב באתר האינטרנטי של הקיבוץ, כלומר שכל חבר יוכל לבדוק את התקציב שלו באתר. היום חברים מקבלים דף תקציב בתא דואר לא נעול, ובעצם זה די פרוץ… מעבר לזה שאנשים רבים כבר לא רוצים לקבל דף אלא להיות מעודכנים אינטרנטית.
  • בדיקה וניתוח צרכים לשיפור מערך תחזוקת תחנות העבודה בקיבוץ (יש כ-50). טיפול נכון בעמדות העבודה הממוחשבות של הקיבוץ יוריד עלויות בטווח ארוך, ויעזור בעבודה היומיומית של העובדים.

דיויד לא ברור לי איך אתה עוד עובד גם באמדוקס… נשמע שאתה עובד רק בשביל הקיבוץ בהתנדבות…

משפט לסיכום?

זה נותן לי הרבה עניין מקצועי וסיפוק, ואני שמח שיש לי גמישות תעסוקתית לתרום לקהילה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896