איזו הכשרה היתה לרון חולדאי כשרץ לראשונה לראשות עיריית תל-אביב? ניהול גימנסיה. לפי אותו קנה מידה,לאה, את בהחלט יכולה להיות יו"ר גח"א. הכישור היחיד שחסר לך, לפי הצהרתך, הוא ה"נחמדות". ומה עם שכל ישר? להיות נחמד, לטעמי, הוא להבין את האדם העומד מולך ולרצות בטובתו. לצורך העניינים הניהוליים-נוהליים הרי יש לנו מנהלים – מנהל קהילה, מנהל עסקים.
את הרכבת הנוכחית כבר אי אפשר לעצור, אבל תריך מייד אחרי הבחירה להתחיל בהכנת הרכבת – היו"ר – הבא(ה). הייתי מציעה ליו"ר שייבחר לקבץ קבוצה של אנשים צעירים שעשויים להתאים לתפקיד ולהכשיר אותם כעתודת ניהול הקיבוץ לשנים הבאות.

כל ה"תהליך" שעברנו עד היום בבחירת יו"ר לקיבוץ מסמן דבר אחד: לחברים לא באמת איכפת. זוהי, אגב, גישה שטופחה בקיבוץ במשך עשורים עוד לפני כל השינויים. אשר למספר המצביעים כדאי אולי להזכיר קוריוז קטן – ההחלטה הגורלית להכריז על הקמת מדינת ישראל ב-15.5.48 כשברור שההכרזה תביא למלחמה, התקבלה בין 11 חברי ההנהגה הציונית ברוב של קול אחד – 6 בעד, 5 נגד. לא נגד הקמת המדינה, אלא נגד ההכרזה באותו מועד. שום החלטה בקיבוץ לא תהיה כל כך גורלית.

בעמק חפר קיים מרכז גישור שנותן מענה ואלטרנטיבה לדיון בית המשפט.
מרכז הגישור נותן שרות לאנשי עמק חפר. הגיעו למרכז מקרים של חברי קבוץ, סכסוכי שכנים, אי הסכמה של חבר מול ההנהלה והגיעו להסכמות משותפות. הגישור הינו הליך רצוני שבו הצדדים המסוכסכים נעזרים באנשי מקצוע, שמסייעים להגיע להסכם שמקובל על דעת שני הצדדים. זה הליך סודי וחסוי (בניגוד לתביעה בבית המשפט שמתפרסמת בעיתונות ובאינטרנט) ובשונה מהליך משפטי או בוררות שבהם השופט או הבורר פוסקים בדין, בגישור הצדדים מחליטים במשותף על התוצאות. בכל שלב ניתן להפסיק את הליך הגישור אם מי מהצדדים לא מרוצה (שוב בניגוד לבוררות או לדיון משפטי).
אני מזמינה את החברים המעוניינים בפרטים נוספים לפנות אלי או למישהו אחר מחברי מרכז הגישור שעושים זאת בהתנדבות ולכן העלות הרבה יותר נמוכה והזמן יותר קצר מהליך משפטי.
דבורה חילי

תודה ורדה-
תודה לך ורדה על הבאת דבריך
לגבי שואת יהודי רומניה.
לפני 13שנה הייתי במסע שורשים עם אבי ודודתי ואחיי בצרנוביץ-עיר הולדתו של אבי,(בזמנו צרנוביץ היתה ברומניה, כיום היא באוקראינה )ביקרנו במוגילוב ובפיצורה אשר בטרנסניסטריה,שם היה אבי עם משפחתו.אימו וסבתו לא שרדו את השואה…
תודה גם בשמם של סבתא רבה-חיה ,סבתי רחל ,ואבי מוטקה.
בברכה
נירה קראוס

ורדה יקרה,
מחזקת אותך בדברייך אודות שואת יהודי רומניה. אני בת לניצולים: אבא ואימא הצליחו לשרוד את התופת ההיא. אבי ז"ל איבד את הוריו ושני אחיו הצעירים ממנו, לאחר שגורשו מהעיר סיגט בטרנסילבניה (אז הייתה באזור אוקראינה, אחרי מלחה"ע ה-2 סופחה לרומניה) ע"י ז'נדרמים רומנים בעיקר, משת"פים של הגרמנים, למחנה אושוויץ. אבי השתחרר מאושוויץ בתום המלחמה. את אימי ז"ל הבריחו הוריה לארץ לאחר שהייתה אמורה להישלח כנערה צעירה לטרנסניסטריה, כיום שטח מולדובה, למחנה מוות ועבודת פרך.
ברומניה מצאו את מותם למעלה מ-300 אלף יהודים!!! רובם נרצחו ע"י הרומנים עצמם!! שלטונו של יון אנטונסקו היה פרו נאצי, סיפק נפט בחינם לצבא הגרמני שנלחם מול הרוסים (לנינגרד, סטלינגרד וכל החזית המזרחית), ורוב מעשי הרצח בוצעו בפרהסיה – הם אפילו לא ניסו להסתיר את העינוי וההרג הרבים.
יש לי הרבה מדי הוכחות לכך במשפחה הפרטית שלי!
בברכה,
טובה גבר

אכן כן , צביקה יש תקנון וצריך לבחון אותו מחדש ולבדוק אם מתאים לקהילה שלנו היום. תודה לך על כך שחידדת את הטענות שלי ופרשת בפומבי את הדרישות ממנהל הקהילה שייבחר . אני חוזרת וטוענת שכל המשפטים המאוד מרשימים והיפים הרשומים שם, הם אינם מדידים, ועל כן קשים ליישום ולבחינה
בכל אופן מאוד חשוב שיגיעו הרבה אנשים להצבעה וכל אחד מאלו שיצביעו ישקול שוב האם המועמד המוצע יימלא לדעתם את ה"דרישות" האמפוריות. צריך, חשוב עוד יותר , שיבואו אנשים להצביע כי איך יתפקד מנהל קהילה שייבחר ברוב של פחות מ 40% מחברי הקהילה? ואם יבואו להצביע רק 10 חברים והמנהל ייבחר "ברוב קולות " איך יתפקד מישהו במצב שבו רוב הקהילה לא באמת מאחוריו?
ואם לכתוב דברים כהוויתם (דמוקרטיה לא? ) למה שלא נשים כמועמדת את הברבי היפה שקניתי לנכדה? גם לה יש "חזון"
ואפילו מרשים ביותר יחסית לפרופורציות שלה . (זאת בדיחה מותר לחייך)
בברכה
לאה
נ.ב. לטעמי אדם שמכהן בתפקיד ציבורי כמוך אל לו לנסות להסיט את תוצאות ההצבעה לכאן או לכאן. שים לב אני מדברת על התהליך לא על אדם !!!

בעצם, די נמאס כבר, כמו קאטו הזקן, לזעוק, שבתנאי הסף לקבלה – אין שום מרכיב חברתי (פרט, אולי, לאמירה מרומזת על "רגישות לזולת"…) והרי זה היה הפגם הבולט ביותר בהנהלת הקהילה הנוכחית, המסיימת. לא היה שם איש עם השקפה חברתית והתחשבות בחבר, ותעיד על כך האמירה של עדנה ארזי בעניין רכב ההסעות, כשם שתעיד על כך תגובתו של אייל שביטאה לדעתי זלזול בחברים: "לא הוצפה הבעיה"… וכן יעידו דבריה של תמר לנג בעניין פניה לערכאות משפטיות, בהיעדר כתובת הולמת מקומית.

תיקון טעות, לקרן המילואים מועברים 15% מהכספים לחלוקה מרווחי שיוך הנכסים ולא 20% מהרווחים.
עוד 20% מכספים אלו מועברים לקרן תשתיות.
לאור הצרכים הרלוונטיים לקבוצת ה 400, המשתנים עם הגיל, אולי צריך לחשוב על שינוי היחס בין התשתיות לקרן המילואים כך שנוכל להזרים יותר לסיוע ופחות לתשתיות.

נויה,
הכול נאמר!
צריך לחשוב על פיתרון יצירתי למצב..

הנושא מטריד אותי הרבה זמן ובמספר הזדמנויות ניסיתי לעורר את הצורך לבנות מנגנון גישור – פישור פנים קיבוץ.
בפועל הקיבוץ משתמש במקרים מסוימים במנגנון של גישור אך לטעמי לא במידה מספקת.
במועצה האחרונה ברוך הסביר מדוע לדעתו יש להקטין ככל הניתן הליכה לבית המשפט: "פנייה לבית המשפט מקצינה מחלוקות במקום לפתור אותן ומייצרת טינה אצל המפסיד שלפעמים עובר גם לדור הבא".
מקווה שבמהלך השנה שנותרה לי בניהול המועצה נטפל בנושא הזה תוך משום שכל ונייצר מנגנון מחייב טרום פניה לבית המשפט.
בסופו של דבר אין דרך לחסום את ההליכה לערכאות משפטיות זולת מנגנון הידברות וגישור בהסכמה.

אדווה ויפתח,

אפשר לפנות לחבר ולהגיד לו, אפשר לפנות למנהל הקהילה ולהגיד לו, ואפשר גם לא להגיד – זה חבל!!!

לאה, כל מילה בסלע! דפנה

תודה ליאור . הצילומים מרהיבים באמת כל הכבוד לך על האומץ והסקרנות. פשוט נפלא.

יפתח,
כל הכבוד על ההשקעה והטיפוח, אכן המקום מקסים ואני ומשפחתי מרבים להגיע אליו בשבתות ולהנות מהטבע, השקט והשלווה…
לצערי, בפעמים האחרונות שהגענו לא יכולנו להנות מהשקט והשלווה כי הגן היה מלא במשפחות (אף אחת לא מהקיבוץ) שעשו "על האש".. ריח העשן והצעקות הבריחו אותנו..
ביום העצמאות הגדילו לעשות – הגענו לגן אך הגן היה סגור בחבלים ועליהם שלטים ובהם כתוב כי המקום "מוזמן" לחבר קיבוץ, מאוחר יותר התברר כי החבר כלל לא היה נוכח במקום…
חבל

ארנון יקירי,
כ"חתולפיל" ידוע, האם אני מזהה אצלך נימה של עלבון?…ואמנם יש לך (עלי) "פור" של שנות דור בגידול חתולים, אך אנא, הסר דאגה מלבך, בוץ בחזקתי, זוכה לתנאים של חיבה וחמישה כוכבים, וכן, יש לו מגפיים לבנים והוא חמוד להפליא!

יפתח יקר,

מרגש עד דמעות. כל הכבוד לך ולעושים במלאכה.

רעיה יקירתי: הסיפורים של אדם מקסימים, לא רק בגלל שהוא חד עין וכותב נפלא, אלא משום שגיבורו – וחתולים בכלל – הם יצורים מקסימים ומתוקים. אני מחכה ליום שתגדלי את החתול של בתך, לא בעל כורחך, אלא משום שתפלי בשבי קסמו. זה קרה לרבים וטובים ממכרי. צריך רק להיפתח ולהשתחרר מרבדים ושנים של דעות קדומות ואמונות תפלות, והקסם יתרחש.

ליאור, המון תודות על החשיפה, ביותר ממובן אחד, תמונות נפלאות ומתאבנות. ועדיין, הפרק המסקרן באשר לזוהר הצפוני (אורורה, בשפות אחרות) לא פתור, ולכן – מפרגן לך עוד טיול לאזור הזה על אף השם הבעייתי של האיים, לאוזניים של הונגרים וצאצאיהם…

פשוט בית מקסים והגינה -גולת הכותרת.
לאה׳לה , תהני עוד הרבה שנים טובות..בבריאות ואושר

לאהלה.מברכת בחג שמח ושמחה גדולה על הבית היפה שבנית לך.
הכל מטופח,כל חלקה זוכה לתשומת לב,,
בטח כיף לך להיות בו…הגעת אל הנחלה.