שלום טובה,
לשם הבהרה: אני ואמיל לא מוחקים ולא משנים תגובות ללא דיון עם הכותב, ואם אין הסכמה מביאים את הנושא לדיון בפורום רחב יותר. את מוזמנת לעזור בנושא מורכב זה ולהצטרף למערכת העלון.
היידי

בתור אתאיסט אדוק ואנטי-דתי מאמין, אני מצדד באופן טוטלי בתמר. לכאורה, עניין קטן, מזוזה, ובכ"ז, מציע להתייחס אליו מתוך ראייה רחבה ועמוקה יותר: על רקע המציאות המקדירה והולכת, שבה כובשים האטוויזם, הדת, סממניה ורבניה, כל חלקה טובה (וחופשית, וליברלית), מאוד חשוב לשמר איים (זה מה שנשאר) של חילוניות מודעת לעצמה וגאה בעצמה. ראוי שהקיבוץ יהיה אי כזה.

אורון היקר,
אני שמחה שכתבת מאמר חשוב ונחוץ כל כך. דווקא בימים שקטים חשוב כפליים לעורר מודעות לנושא ולא רק בצמוד לאסונות.
הכתיבה שלך קולחת ויפה; דודה גאה בך.
עוד נשמע עליך רבות!
מקווה שהיידי לא תמחק/תשנה/תתיש אותי בנוגע לתגובה.

מי שלחם וחילץ מבין מהן סכנות..תמשיך לשמור על עצמך בן אהוב שלי

אתה מלך אורוני!!!!!

כל מילה בסלע.

ולכל הצעירים יותר והצעירים פחות – תשמרו על עצמכם, גם אם אתם יוצאי יחידות קרביות, גיבורים.

הטבע חזק מכולנו.

הכתבה על הארווה ב גח"א וההיסטוריה של יפתח עם המסירות הנתינה והתוצאות שהוא הביא לקיבוץ כחינוך ערכים ובנית הנוער ראוי להערכה כבוד ותמיכה רבה. על כן חייבים לשמר את הנכס שנקראת אורוות גח"א כי אין הרבה כמוה וכמו מה שיפתח בנה.
מקווה שהנושא יפתר מתוך כבוד הבנה והכרה שחייבים להמשיך לקיים ולשפר את האורווה ועדר הסוסים הערביים שהוא נכס בזכות עצמו
גלעד אגמון

סברה ערביינס היא האורווה הראשונה שהתחלתי ללמוד בה רכיבה דרך בית ספר שפרירים ב', האורווה הזאת היא הבית השני שלי והיא עזרה לי נפשית להתמודד עם קשיים. צוות מדהים, סוסים מלאכיים, ומנהל עם לב גדול שאכפת לו מהסוסים והרוכבים.
הכבישים האלה מיותרים, אסור לעקור את סברה ערביינס מהמקום שלה – פשוט אסור!
יהלי עבדי

שלום יפתח,
ראשית עלי לציין שאני בעד אורווה. אני בעד ירוק בעיניים ומסביבי וגם בעד איכות חיים כפרית. אני גם בעד הרחקת התחבורה מפתח ביתי בכל שעות היום ובמיוחד בשעות ההסעות של בתי הספר ובשבתות של פינת החי המקסימה שלו. לא נעים לי לחיות כך.
כך שאני גם בעד הסטת מרכז התחבורה אל כבישים עוקפים. לא נראה לי שסוגרים כאן דרכי גישה בתוך הקיבוץ רק כשיש לובי חזק הדורש זאת, גם לשכונות אחרות מגיע…יחד עם זאת – כמו שציינת ניתן ורצוי להיות יצירתיים ולא נראית לי בעייה באפשרות לאחד את שתי האופציות על ידי הפניית האורווה למקום אחר שלא יפריע לשום תוואי או תכנון עתידי. האם מובילי ההחלטות נתנו תשובה שלילית לכך ומדוע?

כשהיינו ילדים שרה להקת הנח"ל "רחל רחל אורך יהל…" כמה אור השפעת רחל, על הילדים ועל הוריהם. יש בי געגועים לימי רחל וענת. אני חושבת שגננת בקיבוץ זה לא רק מקצוע, זהו לא פחות מתפקיד. תפקיד שהוא גם גורם משמעותי בחיי הקהילה, מהמון בחינות. אני קוראת לנשות הגבעה שעוסקות במקצוע הנפלא הזה והן "רועות בשדות זרים" מטעמיהן הן, לחזור לגנים שלנו. אין אושר גדול יותר מהעבודה עם הילדים שלנו, פה, בבית הקיבוצי.

רחל יקרה עבדתי (רק שנה) איתך, למדתי ממך, צפיתי בך, היית גננת מכילה, מובילה, מבחינה, – מחוננת. ידעת להבחין בצעד, ולו הקטן ביותר שילד עשה, להושיט יד ולאפשר להמשיך.
הייתי רוצה לראותך בין המובילות של הגיל הרך ושל החינוך.
לו יהי.
ברכה לעושים במלאכה, לקראת פתיחה מחודשת של גן דולב.
לאה רטר

אני רוצה להצטרף לבקורת של בלהה וקסלמן וערן נבון.
אוהבי הכלבים, חתולים ועוד, צריכים להבין שזכותי לא לחבב את הולכי על ארבע, וכפי שנכתב למעלה על בעלי הכלבים לשמור עליהם כך שלא יטרידו וגם יפחידו ילדים, ומבוגרים כאחד.
כבר מספר פעמים שבזמן שנסעתי למרפאה, בקלנועית, נאלצתי לעצור עקב התנפלות בלתי נסבלת של הכלב שמסתובב ליד בית משפחת חסיד. אני עוד דקה מלהתקשר למועצה שיבואו לטפל בנידון. אשמח כמובן אם בעלי הכלבים, או זה שממונה על כך מטעם הקהילה יטפלו בכך. תודה, גיל.

הנושא ראוי, הכתיבה בהירה ומבהירה היטב את נושא הדיון, ההפניה לדפים מההיסטוריה רלבנטית וקולעת ללב הענין וללב (שלי לפחות). לבני וחברי גבעת חיים יש כאן אולי שיעור, מהחיים כאן, לא ממקומות רחוקים. מבלי להיכנס לשאלות ונושאים מתבקשים , אני מעריך ואוהב את המאמר שכתבת, ומקווה שתמשך להיות לכתוב ולהיות מעורב. יגאל

יפה כתבת. מי שלא יבחר למזכירות יוכל למצוא מקום במועצה שתשלים מקומות פנויים מיד לאחר בחירת ההנהלה.
בהצלחה לכולם

ציון, עבודה יפה, חשובה ומעניינת.
חסרים במחקר הנתונים האובייקטיביים לגבי המצב הקיים בפועל, ולא רק בתודעה של האנשים. זאת ניתן ללקט במספר קטן של ראיונות על בעלי תפקידים בהווה או בעבר הקרוב שמתמצאים בסכסוכים שהיו או ישנם ובאיזה דרך בחרו חברים וקיבוץ להתמודד עם הסכסוך. הרי טבעי שהרבה חברים אינם יודעים באמת איך מטפלים בסכסוכים בקיבוץ.
בכל מקרה, מחקה לחלק השני של המחקר, כולל הצעה מפורטת לגבי גח"א שנוכל לקדם בהנהלה ובמועצה כדרך המלך להתמודדות עם סכסוכים ופתרונם.
תודה רבה
צביקה

אפרת יקרה.אוהבת את סדרת התמונות והנושא שבאת להאיר..ולהעיר..
גם אני הייתי השבוע בבית הקברות..פגשתי את כל משפחתי..שם.
גם מצאתי את הקבר של סבא שלי וגיליתי שנולדנו באותו חודש..תשרי..
ובאותו ענין ..בקרתי בבית הקברות בכפר-סאלד ,,ביום הולדתי..
רציתי לפגוש את סבתא שלי ..שקבורה בו..
גן העדן של גבעת-חיים…מעל ולעבר…
וחיימקה..תודה מיוחדת לך..על היד האוהבת והלב הנותן

לצערי העורכים בעלון המודפס נקטע השיר של נורית וולף, ועגמת נפש רבה נגמרה.
אנחנו מתנצלים!
היידי ואמיל

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.747585395307196.1073741837.426921570706915&type=1

את האלבום ובו כל התמונות אפשר לראות בלחיצה על הלינק המצורף.

לא מצליחה להכנס לכל התמונות שצילמת.

אני מאוד מסכים עם בלהה. יש ימים שזה ממש סיוט להסתובב ליד כלבים גדולים ומפחידים שחלקם אף תקף ועלול לתקוף שוב ילדים.
גם אני מפחד מכלבים עקב נשיכה שעברתי במסגרת המקצוע שלי.
אשמח שכל בעלי הכלבים ישמרו עליהם כך שלא נעשה פניה לרשויות החוק.
הגיע הזמן גם שבעלי התפקידים כאן יאכפו את העניין.

יישר כוח