שלום יזהר!
טענת הרבה טענות ואנסה לעשות קצת סדר בתשובה.
ראשית – הכותרת של הטור מבריקה, ואכן לטעמי שימוש בססמאות איננו מספיק! על כן, כמובן, לא אבחר ברני לכהונה נוספת אלא בגלית:-)
דיברת על ההתנגדות לפתיחת איזורי הרישום בשל העליה בתקציב ההסעות ובשל הפגיעה בקהילתיות.
לגבי הפגעה בקהילתיות לא שמעתי התנגדות עזה מקבוצה גדולה מאוד, רק את ידידי אדם הישראלי מביע חשש. למרות שהחשש של אדם לא מגיע יש מאין, אינני שותף לו. ראשית – הפגיעה בקהילתיות אינה כה גדולה. הנסיון בארץ מוכיח שגם אחרי פתיחת איזורי רישום 90-95% מהתלמידים נשארים באיזורי הרישום המקוריים שלהם – כלומר הקהילתיות נשמרת. עם אופק וברנדייס אלה בערך המספרים שאנחנו עומדים עליהם כיום בקיבוץ מבלי לפתוח איזורי רישום… יתרה מכך – מכיוון שבד בבד עם פתיחת איזורי הרישום גם תינתן לכל התלמידים תכנית לימודים מותאמת אישית – הצורך לחפש פתרונות בחוץ יפחת. בנוסף – החזון מדבר על אפשרות של תלמיד ללמוד תכנית מותאמת אישית המשלבת כמה מוסדות. למשל – 4 ימים במשגב, ועוד יומיים בסדנת מייקרים בקדם /בימיה ברמות ים/בפרוייקט חקלאי בחוות הנוי או בלימודי מוזיקה בקונסרבטוריון שיוקם (אי"ה).
לגבי העלויות של ההסעות– מועצות כושלות נכנסות לגרעונות גם מבלי לפתוח איזורי רישום ומבלי לתת הסעות… אין צורך להלך אימים ולקשור בין הדברים. המועצה חזקה, וגלית יעריב וחיזקי אחראיים ביותר. העלות אכן קיימת, אבל גם כאן פתרונות יצירתיים יכולים להפחיתה בסדרי גודל. לדוג' – התחלה מדורגת של יום הלימודים. ההסעה ממשמר השרון מגיעה למשגב ב 08:00 ומורידה את ילדי משמר השרון הלומדים במשגב לשעה של עבודה עצמאית בהשגחת סייעת. ילדי גח"א הלומדים ביובלים עולים על אותו האוטובוס, שממשיך ליובלים, שם יום הלימודים מתחיל ב 08:30. ביובלים יורדים כל הילדים, ואז עולים על אותו אוטובוס ילדי המאוחד שלומדים במשגב, שמספיקים להגיע למשגב עד 09:00 – ישר לתחילת השיעור הראשון. לגבי הסעות לחוגים – גם כאן ניתן למצוא פתרונות יצירתיים, כמו לנצל את שעות הבוקר/צהריים ולקיים חוגים בתוך שטח בית הספר. לילדים שלא הולכים לחוג יהיה במקביל זמן לימוד עצמאי בספריית ביה"ס. אכן, העלויות למועצה גבוהות במעט מהנהוג היום, אך השירות לאזרח טוב בעשרות מונים!
טענת שלא שמעת תכנית סדורה אלא רק הבטחות וחלומות. אכן, ערב של שעה וחצי מול קהל מגוון אינו המקום להציג תכנית סדורה. בקווים מאוד מאוד כלליים אפשר להגיד שתכניות ההתחדשות החינוכית של כל המועמדים דיי דומות ונשמעות בגדול דיי טוב (ואני לא נכנס כאן לזכויות יוצרים ולעובדה שאכן כל המועמדים כולל רני נפגשו עם יעריב לפני או במהלך גיבוש התכניות וניסו למשוך אותו אליהם). השאלה אינה בטיב התכנית כי אם בטיב מימושה בשטח אחרי ה-30 באוקטובר. התהליך בו המועצה נמצאת כבר כשנה וחצי מבורך וחשוב. אני אישית שותף בו ומנסה לקדמו (ועל ההחלטה לשתף 'אזרחים מודאגים' בתהליך מגיעה לרני מילה טובה!). עם זאת ולמרות כל היועצים והמאמצים התהליך מתמצה כרגע, בקווים גסים, בשיפוץ כיתה או שתיים בכל בי"ס, ומתן ליווי של כשעתיים שבועיות לכל בי"ס. ברמת המועצה מתוכנן השנה פרוייקט העשרה של 12 ימי שישי לכיתות ו'. מעבר לכך כנראה יהיה יום פה יום שם בחוות הנוי ואולי בימיה. שלא ישתמע לשתי פנים – התהליך מבורך, והעוסקים בו עושים עבודת קודש. הערכתי המלאה והכנה נתונה להם יום יום. עם זאת – מדובר על שנה וחצי של תהליך מגובה ביועצים ומשרות (ולפני כן עשר שנות תרדמה). כשמסתכלים על גודל השינויים שעוד נדרשים ברור שרק התחלנו לגרד את הצבע… לשם השוואה, בשנתיים כמנהל בי"ס יחד בג'סי כהן יעריב הספיק לשפץ את כל ביה"ס (לא רק כיתה –שתיים כמו אצלנו), להפוך את כל הכיתות לרב גילאיות, לפרק את כל הבטון בחצר ולשים במקומו גינון, להכשיר את כל הצוות בפדגוגיה לא פרונטלית, להכניס שני מורים לכל כיתה, לארגן חוגי העשרה חינמיים אחה"צ בשטח ביה"ס, לרכוש טאבלטים רבים לביה"ס (בעזרת פרוייקט הדסטארט), לבנות לכל ילד תכנית לימודים מותאמת אישית, ועוד, וכל זאת במקביל לניהול שוטף של ביה"ס… אגב, רוב הדברים המהותיים קרו כבר בשנה הראשונה.
חלק גדול מהשינויים שיעריב מבצע בג'סי כהן וביצע בעבר בגעש ובאולגה מצריכים עמידה איתנה אמיצה ונחושה מול משרד החינוך. גם בהקשר זה שמו של יעריב הולך לפניו. הוא מכיר את כל הסמנכל"ים והפונקציונרים במשרד והם מכירים אותו, הוא יודע איך לעמוד על שלו ואיך לשכנע את משרד החינוך להעיז, ויש לו על כך קבלות רבות. לא מזמן שמענו מההנהלה החינוכית בקיבוץ על המשבר המחמיר מול משרד החינוך בנושא הגנים הקיבוציים. איפה המועצה? אנחנו צריכים מישהו שיידע לעמוד מול המשרד בנחישות ורגישות ולתת לצוותים את האוטונומיה לה הם ראויים. יעריב עושה זאת יום יום כבר עשרות שנים בתור מנהל.
אסיים בציטוט שלו מהערב (בשפה חופשית, לא מילה במילה): "יש מפקחות נפלאות שאני עובד איתן יד ביד. אבל כשמגיעה מפקחת ומתחילה לספור לתלמידים כמה שעות מתמטיקה עשו, כמה שעות לשון, כמה פה וכמה שם אני אומר לה – בטון מכבד – 'משרד החינוך זה עד שער ביה"ס. מהשער פנימה אני אחראי!'. לא יכול להיות שהילדים משלמים מחיר על איזה פקיד במשרד החינוך!!! אנחנו מתחילים ממה שהילדים צריכים ודואגים שהמשרד יתיישר לזה!"
עכשיו יזהר עם יד על הלב – מי נראה לך יקדם את החינוך בעמק יותר – יעריב או רני??

הגיע הזמן,
לרענון השורות ולשיפור השרות . לא מפחדים משינויים . לרני היו מספיק שנים.
הצוות של גלית רציני ויש להם הוכחות גם ברמה הארצית . זה יהיה רק שינומ לטובה.

היה מפגש מרתק מאוד. בדיוק האנשים שלא מפזרים סיסמאות והבטחות שווא. אנשים שבאים מתחום של עשייה וימשיכו לעשות. אנשים שבזכותם נפסיק להאבק כל שנה על פתיחה מחדש של גני ילדים וצהרונים שנסגרים במועצה שלנו כל שנה.
לא לפחד מהשינוי. הוא בפתח.

תיקון טעות, במילואים הייתי באוגדה 143. ב252 הייתי בסדיר לפני המלחמה

גדי, ריגשת אותי עד דמעות.
התיאורים שלך ממחישים את אותן חוויות שחווינו לוחמי אוגדת 252,הגיוס מתוך החליבה ברפת, נסיעה בטרמפים ליפו, הנסיעה על שרשראות מעבדת למיתלה. מטוסים, תותחי 130 מצרים, מתחי קטיושות האיומים, התותח המתנייע שנשרף, פקק תנועה, גשר הגלילים שנתקע בציר עכביש, ציר טרטור, החווה הסינית ולאחר הצליחה על גשר הדוברות עם רובה צ'כי ביד שהחליף את הפ.נ. שנשרף עם התותח. בצומת חוית – ורדית עד לאפסקת האש בואכה איסמאיליה, ליד תעלת המים המתוקים. המקלחת הראשונה וחודשי השהייה, ההתשה ודילוגי יום ולילה עד לפינוי בחזרה לארץ.
מידי פעם עולים עשרות סיפורים שחוזרים לתודעה בזמנים האלה ולא תמיד יש למי לספר.
תודה רבה.

סיפור מרגש
תודה על השיתוף

תזכורת מצמררת לחשכת ימי סתיו 73. אין מחילה ואין כפרה לקברניטים הנושאים באחריות לזוועה הזאת, למחדל הזה.
ועם זאת – הפואנטה גדי, והרי זכית בטובה הטובה. רוצה לחשוב שנרפאת מהפצעים

מרגש, גדי!!!

נטע, אני שמחה שלקחת על עצמך את תרבות גבעת חיים
ואת רואה אותה כחשובה, קהילה /שיתוף/יחד ולא רק במילים על הנייר, כך זה נראה בשטח….
מקוה שירתמו רבים מאתנו לעזרה קטנה כגדולה, אל תישברי גם אם לפעמים נראה לך שאת לבד…..
בהצלחה….

כתבתי לשרון אז שם גם כאן:
איפה עושים לייק בעלון בתוכנו.
(את יודעת? חשבו להסיר את מגדל המים מ*לוגו* הקיבוץ. התנגדתי והבעתי דעתי מרחוק, נחרצות. הנה – נשאר)
אהבתי שם את ציור בית-הילדים המואר בלילה, אל מול השדות ו…התנים. כנראה שעת השכבה.
את יודעת שרון, חווית הילדות בקיבוץ היא חזקה בצורה מדהימה. אצלי חוויה חיובית מאוד שאיתי כל הזמן. אצל אחרים, וגם אצלם ואיתם כל הזמן, חוויה עם קשיים.
אבל ללא ספק חוויה חזקה (חיובית או עם אספקטים שליליים) בעוצמה שבהמשך אני פוגש רק אצל מי שעברו התעללות בילדות שהשאירה בהם חותם לכל חייהם.
ושיהיה ברור, אני מדבר על עוצמת החוויה ואיני אומר שעברנו התעללות.
שיהיה בהצלחה בערב בגח"א וחבל שלא אהיה בו.
המשכים-טובים

נטע, את מדהימה! מלאת אנרגיות חיוביות וכיף לנו שהן מופנות אלינו ומשרתות את קהילתנו! בכל פעם שפוגשת אותך יש לי עוד סיבה לחייך!

אופירה, הנושא עלה ועולה שוב ושוב אך רשויות התכנון אינן מרשות בנייה רוויה בעמק חפר הנתפשת כריאה ירוקה כפרית חקלאית במרכז.

קראתי את כתבתו של נחמיה גינזבורג, לגבי תוכנית המתאר של הקיבוץ 1969 (עלון בתוכינו 13/7/18) ולא יכולתי שלא להבחין כמה רלוונטית דווקא עכשיו תוכניתו לבניה לגובה (בכפוף למה שיאושר ע״י רמ״י).
כשהביקוש ליחידות דיור גבוה כל כך בהשוואה להיצע וכשעלות בניה של יחידה כזו נוסקת עם הזמן, זו השעה המתאימה לשקול בניה בקומות גם בקיבוץ ( ראו ערך אפיקים, גבעת ברנר, מעגן מיכאל ועוד). בניה כזו תאפשר למספר גדול יותר של בנים לבנות בקיבוץ וגם תוזיל את עלות הבניה. אני מתפלאה שהרעיון לא עלה לדיון בתקופה האחרונה, לאור ההצבעות האחרונות שלא עברו ולאור האוירה הקשה שנוצרה עקב זאת. עוד חומר למחשבה….

ברוך תודה על העשיה.
קראתי את המשימות העומדות בפני היו"ר החדש.
לי אין את האפשרות הכספית לשלם למינהל ולרכוש את הקרקע עליה עומד הבית שלי.
רק רציתי לציין שאני לא אדם חלש ולעניות דעתי זה לא חלק מההגדרה של הקבוצה החלשה…

תודה נויה על הפרגון.
בזכות חיזוקים אלו יש כוח להמשיך לעשות,ולפתח.
נתראה במרפאה.

משפ' זיו, מקסים! ב"טוּף טעם". איריס יקרה, המדור הזה שלך עשוי באהבה, גם כתיבתך המלווה את הצילומים, עדינה, תורמת ומתווכת היטב בין הדיירים וקהל הקוראים. המשיכי במלאכתך , יש ב"מחנה" עוד בתים הבולטים ביופיים, ובקרוב יהיה לך די חומר לאצור בסֵפר שיכלול בתים יפים בגח"א.

יואלה יקרה, כל הכבוד על בניית אימפריה כל כך חשובה .
מהרבה אנשים באזורינו אני שומעת רק שבחים, הן על הטיפולים המקצועיים והן על היחס החם והביתי.
את מדהימה יש לך לב ענק, תמשיכי בעשייה המבורכת. למרות שקיבלת את תפוז הזהב, מגיע לך פרדס שלם, טעים ועסיסי.
בהערכה ובאהבה

הי יפעת,
דרישות סף חשובות בכל תפקיד, זוטרי כבכיר. מנית לפנינו את הכישורים הנדרשים למי שאמור להיבחר כיו"ר הקיבוץ, והם אכן גבוהים מאד. קראתי בעיון ולא מצאתי כל הבדל בין תנאי הסף שלו לאלו של מנהל קהילה, עולה בי לכן המחשבה: באם כך, אולי אין כלל צורך בשני התפקידים הרמים?

סליחה, ציון, לולא כתבת במי אתה בוחר, היינו, ר"ל, חושדים בך באינטרסים אישיים ושיקולים זרים? הזה גופו של עניין ולא גופו של מועמד? (גם אם זה במובן החיובי – לגופו של אדם?) הרי כך בדיוק פגעת בכבוד ובסיכוי של המועמדים האחרים! ועוד: כשאתה מצהיר, שברצונך לעזור לציבור, שחלק ממנו לא מכיר את המועמדים, כך אתה עוזר לו, ועוד טוען, שזה לא מתוך שיקול זר? הרי לא היצגת לפני אותו ציבור איש מהמועמדים האחרים…

אכן כפי שכבר ציינתי בשבוע שעבר כמדומני, האסימון גולש לו למטה אט אט ובבטחה- דברים כדורבנות שחשוב להקשיב להם!