בשבת 19/4/2014 נפתחה בגלריה בקיבוץ תערוכה חדשה של האמנית יעל בלבן. הפעם אצרה את התערוכה אוצרת אורחת: רותי חינסקי אמיתי, והתערוכה מלווה בטקסט מרתק שנכתב ע"י רותי ומציע כלים לקריאת יצירתה של יעל בלן.

כתמיד, גם הפעם, השיחה עם יעל באה להשלים מידע על האמנית ולתת לצופים שמבקרים בגלריה מידע משלים.

יעל נולדה בברית המועצות לשעבר ועלתה ארצה בגיל 14. היא למדה מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב בסוף שנות השבעים, חייה ויוצרת בחיפה.

ורד: איפה למדת אמנות ובאיזה שנים?

יעל: "הלכתי ללמוד במדרשה בשנת 2003, בגיל מבוגר. הייתי בת 45 וקיבלו אותי ישר לשנה ב'. סיימתי את המדרשה בשנת 2006."

ורד: מה הביא אותך למדרשה בגיל כזה?

יעל: "בשנת 1993 אבא שלי בא לבקר בארץ. נפגשנו אחרי שלא ראיתי אותו במשך 17 שנה. הוא הביא איתו לארץ מסמך שהוציאו השלטונות ברוסיה. המסמך מטהר את שמו של סבא שלי, עשרים שנה אחרי שהוצא להורג ע"י סטלין. המסמך טלטל את עולמי. הייתי כבר אמא לחמישה ילדים. אבא שלי נתן לי את המסמך ואמר: "תעשי עם זה משהו", כך נולד הצורך לפעולה היוצרת, רציתי לתרגם את המסמך באופן אומנותי."

צילום של המסמך המקורי

 ורד: הרישום אפיין את יצירתך מתחילת הדרך ?

יעל: "לא, זה משהוא שקרה רק בשנים האחרונות. במדרשה פיסלתי. העבודה הראשונה במדרשה נולדה מרצון לקחת חלק בתערוכת פיסול שהתקיימה באותה השנה במדרשה. הדבר הבולט ביותר במסמך הייתה החתימה המסתלסלת שהתנוססה עליו, חתימתו של הקצין הסובייטי. היה לי רצון לכתוב אותה בגדול על הקיר, אבל כדי להתקבל לתערוכה העבודה הייתה צריכה לבלוט מן הקיר, כך שיצרתי אותה מפואולריטן מוקצף: אורכה שבעה מטרים, גובה האותיות חמישה מטרים. באותה השנה לקח דורון רבינא את העבודה לתערוכה "קיר רויאל" בגלריה המדרשה ברח' דיזנגוף . אחרי זה רותי דירקטור הציגה את העבודה בתערוכה שהתקיימה במתחם רידינג, בשם: "אמנות הארץ" (2004)."

החתימה המפוסלת

ורד: בתערוכה מוצגים רישומים, מתי התחיל העניין עם הרישום?

יעל: אחרי הלימודים במדרשה עשיתי תואר שני בבצלאל 2006-2008, כשסיימתי קיבלתי סטודיו בפרמידה בחיפה (סדנאות אמנים). היה לי חשוב למצוא משהו שאני יכולה לעשות כל יום. עד אז כל העבודות שלי היו סוג של הברקה פיסולית. אני רואה את עצמי כפסלת, הרישום נולד מדלות אמצעים. אני רואה אובייקט בחלל וחשוב לי שיהיה חלל לנשימה. כך שאני פסלת שרושמת. הרישום נולד מפעולה של קשקוש. הרישומים עשויים בעטים, תנועת היד כמעט אוטומטית. הרישום נולד מעצמו (אפשר לראות באינטרנט צילום של יעל בעבודה). הרישום מתחלק ומתרבה מעצם החזרה הרפטטיבית בתנועה של סלסול.

ורד: מהם העבודות המוקדמות ביותר בתערוכה?

יעל: כשנכנסים לחדר הגדול מצד שמאל נמצאות העבודות הראשונות. בהתחלה לא היו דימויים בכלל, אלא רק הפעולה עצמה, מבחינתי זה דימוי מופשט שבונה את עצמו, הרישום נפסק כשהיד מתעייפת. הדימוי של הרגליים הנשיות נוצר מהרישום עצמו, כך גם הדימויים של פרחים/צמחים והם מוטיב חוזר בעבודות.

ורד : בהרבה מהעבודות בתערוכה יש התכתבות עם תולדות האמנות, את מוכנה להרחיב בנושא?          

יעל: "כשהתחלתי את העבודה עם הרישום לפני כחמש שנים היה לי ברור שעם הרישום הזה אני יכולה ללכת להרבה מקומות ולהתכתב עם "אולד מאסטרס" בצורה מפתיעה. העבודות הראשונות שעשיתי מתכתבות עם דמויות הנשים של טיציאן . העבודה נוצרה בהשראת ונוס מאורבינו (1538), שהוא עצמו הושפע מעבודתו של ג'ורג'ונה, ונוס הישנה (1510). ושברוח ציורים אלו יצר מאוחר יותר אדואר מאנה את הציור אולימפיה (1863). אני הכפלתי את דמותה של ונוס, שתי הנשים שוכבות זו מול זו כבתמונת ראי. באזור הראש מופיעה צמחייה מסועפת, כפרחים בתוך ואזה. קראתי לעבודה "תשוקת הריזום, בעקבות ונוס מאורבינו" 2013, הריזום מוגדר כמסה של שורשים מסועפים המצמיחים במקביל גבעולים רבים."

תשוקת הריזום, בעקבות ונוס מאורבינו, רפידוגרף ואקוורל  על נייר, 100×70 ס"מ, 2013

ורד: יש בתערוכה רישום על גבי מצעים משתנים, איך נולדת המחשה לרשום על שיש או על M.D.F ולא על נייר?

יעל: "העבודות על השיש נוצרו בעקבות עבודתו של מיכלאנג'לו על תקרת קפלה הסיסטינית בוותיקאן. בנוסף לסצינות תנכיות איקוניות כמו בריאת העולם ותיבת נוח צייר מיכלאנג'לו 20 דמויות של נערים צעירים וערומים בשמם המקורי "איגנודי" . אחרי שיצרתי סדרה של נערים בדרכי שלי, גוף ללא ראש אשר משמש מצע צמיחה של פרחים מן הגינה של ז'וזפין בונאפרטה (אשתו של נפוליאון), ציירתי את הראשים על חתיכות שיש קרארה שמצאתי במקרה בדרכי לסטודיו, זה היה לגמרי במקרה אחרי שחזרתי מאיטליה. במקביל מהביאנלה לרישום בירושלים ביקשו רישומים לא על נייר. זה מה שאני אוהבת ברישום הזה, שהוא מאפשר לי לעשות הכל. הרישומים על M.D.F נוצרו מתוך הזמנה לעבודות קטנות בהם יש רישום של רגליים ואברי מין, כמקטעים מתוך הרישום הגדולים.

רפידוגרף על M.D.F

ורד: על מה את עובדת עכשיו?

יעל: אני עושה עבודה עם אמן רוס ספיטקובסקי הניו יורקי במשכן האמנים בהרצליה, פתיחה במאי. מתכתבת לשם כך עם צלם ומדען צרפתי ז'ול  אטיאן מאריי.

–        מתכתבת עם חמש פואמות של משורר מקליפרוניה Rick Bursky    

–        ברישום למגזין של אמנות "Carrier Pigeon" היוצא בניו יורק בעוד חצי שנה.

–        מתכוננת לתערוכה בגלריה הקיבוץ במועד של יום הכיפורים.

–        מלמדת את עצמי לעבוד עם מכחול סיני.

–        מתכתבת עם איורים של בוטיצ'לי לקומדיה האלוהית של דנטה.

–        מפתחת סדרה של ציורי שמן המתיחסים לתאים בגוף האנושי.

כולם מוזמנים לתערוכה בגלריה!