20211028_225353

ממי לברון וגילת שניר מספרות על תחום הגיל השלישי והיציאה לפנסיה, תחום ההולך ומתפתח בעולם וגם בגבעת חיים איחוד

 

82.80 – זו תוחלת החיים הממוצעת בישראל והיא מהמובילות בעולם.

כ-200 – פנסיונרים/ות חיים כיום בגח"א , מספר הצפוי לעלות בשנים הקרובות.

"יציאה לפנסיה יכולה להיות הזדמנות גדולה", אומרת ממי לברון. "העבודה נותנת לאדם משמעות וביציאה לפנסיה יש שינוי גדול שעלול להשפיע על החיים".

"חשוב להתכונן ליציאה לפנסיה", מוסיפה גילת שניר. "לתכנן תכניות, לחשוב מה חשוב לי ומה מעניין אותי לעשות. זה לא תמיד קל".

שלושתנו מסבים מאוחר בערב של כמעט-חורף על מרפסת הסביום, לשיחה המתקיימת לרגל חילופי תפקידים: כניסתה של ממי לתפקיד מרכזת מערך הוותיקים, בו היא מחליפה את גילת העוברת לתפקיד ריכוז הבריאות והרווחה.

גילת מספרת כי לאחר ההסתגלות הראשונית של היציאה לפנסיה, נוצר שינוי אצל רבים. "לא פעם הם הופכים עסוקים מאוד ואנחנו שומעות מהם את המשפט 'אני לא מבין איך היה לי זמן לעבודה'. אני חושבת שזה סימן טוב ושהפנסיה מתנהלת כמו שצריך".

20211028_225306

ממי כבר מוכנה לתפקיד: "חשוב מאוד שכולם ידעו שיש להם כתובת אצלנו– לספר, לשאול, להיעזר, לקבל תמיכה וגם לקטר". וגילת מוסיפה: "לזה אנחנו שואפות, שכל אחת ואחד ימצאו את מה שמתאים להם מתוך מה שמוצע ושאנו כאן עבורן ועבורם".

אנחנו מדברים על הפנסיה כיום, על תוחלת החיים שצמחה והפכה את הפנסיה לתקופה ארוכה יותר מזו שהייתה בעבר, עם כל ההשלכות הנובעות מכך על אורח החיים ועל הפעילות של הפנסיונרים בקיבוץ והמשאבים הדרושים למגזר המתרחב.

"אנחנו מתחבטות לגבי התכנים שאנחנו רוצות להעביר ולהביא", מספרת ממי. "אנחנו מקוות ומשתדלות להקיף כמה שיותר תחומים שיפנו לכמה שיותר אנשים – יצירה, מוזיקה, הרצאות בתחומים שונים, משחקי חשיבה ,פעילות גופנית ומצד שני, אנחנו מודעות לכך שאף פעם אין 100 אחוזים ואנחנו מפרגנות גם למי שלא בא ולא משתתף ושוב, חשוב שכולן/ם ידעו שאנחנו פה בשבילן/ם, בעיקר פה בסביום, המקום החם שגילת בנתה וטיפחה".

f5_ghi-1

גילת מספרת על הרעיון העומד בבסיס המקום בו אנו יושבים. "הסביום הוא חלק מהשדרה המרכזית בקיבוץ, במבנה של המכבסה הישנה. היה צריך להבין ולחשוב מה ואיך עושים כאן, בהתחשב בשינוי באוכלוסייה ואורחות החיים. צוות הגיל השלישי עשה תהליך חשיבה מקיף בנוגע למעבר לכאן ואיך נמלא את המקום הזה בפעילות. באתי מתוך תחושה שאני רוצה ליצור בית לפנסיונרים, מקום שיחושו שנעים לבוא אליו".

שתיהן מאיצות בקהל הפנסיונרים לשתף אותן בתחושותיהם בפנסיה וגם לגבי הסביום והפעילות בו: "אנחנו גמישות ופתוחות לחוש את הדופק. רוצות לדעת מה אנשים צריכים ומזמינות את כולם להעלות רעיונות ולהסב את תשומת לבנו מה חסר ומה צריך".

אל המערך הצטרפה לאחרונה במשרה חלקית איריס קריאו (שוחט) כשגם עירית ארבל ממשיכה ללוות. "בהזדמנות זו אנו רוצות להודות לעירית על השותפות הצמודה". הצוות מקפיד להיפגש אחת לשבוע כדי לחשוב ולדבר על השגרה, העשייה, הפעילות והאנשים והן גם עושות מאמץ לבקר חברים בביתם, כמה שניתן ולפי צורך. "יש לציין שיש לנו שותפים לדרך שמבקרים, מתעניינים ומסייעים לנו להגיע לכולם, אנו מודות על כך ומעודדות את זה מאוד. חשוב לנו גם שיתוף הפעולה עם משפחות הפנסיונרים", מציינת גילת. "אנחנו מנסות לשמור על האחריות והמעורבות שיש למשפחה בחיי הפנסיונר וזה מצריך איזון".

20211028_225348

"הסביום פתוח בכל יום בין השעות 09:00-12:30, הן לאירוח רגיל והן למגוון פעילויות", אומרת ממי. "יש כאלה שמגיעים לכאן כתחנה קבועה בסדר היום, יש כאלה שבאים לפעילויות המגוונות המתקיימות פה, יש כאלו שעוצרים לשתות קפה ולקרוא עיתון, אפשר להיות כאן ביחד או לחוד".

הן מספרות שההחלטה לפתוח בכל יום נבעה מתוך מחשבה על חשיבותה של קבוצת גיל זו בקיבוץ, גישה המתבטאת בזה שיש תקציב, נכונות ומבנה ואלו דברים שממש לא מובנים מאליהם.

פעילויות מתחם הסביום כוללות חוגי קרמיקה וציור בחדר הקרמיקה, באולם התנועה מתקיימים שיעורי תנועה ויש חדר תפירה וגיהוץ המופעל בידיה האמונות של בלהה וקסלמן. "מה שהתחיל כקפה שישי עבר לקפה שני, שיהפוך לקפה רביעי אחת לחודש", מעדכנת ממי. "במפגשים אלה בדרך כלל יש הרצאה של מישהו מהקיבוץ- ממערך הוותיקים, בני משפחה וחברים צעירים המשתפים ומעשירים אותנו בידע, בסיפור חיים ובתחומי עניין ואח"כ יש ארוחת ערב קלה ומפגש חברים. לאחרונה אירחנו את עמליה שלמון שסיפרה את סיפור האימוץ המרגש שלה. הייתה השתתפות גדולה שבלטה על רקע הריק שהיה פה בתקופת הקורונה. אנחנו רוצות להודות מאוד לכל מי שמשתתף בעשייה ובהפעלה ושותף איתנו, במיוחד למדריכות החוגים למיניהם ולבנות צוות הגיל השלישי ורוצות לעודד המשך עשייה בתוך הקהילה שלנו".

טוב, כבר מאוחר, צריך לסיים ואנחנו נפרדים וכשאני הולך משם, אני מרגיש שבדיוק עכשיו – כבר ממש בא לי להיות פנסיונר.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896