יעל פרימק-חילימספרת כי במערכת החינוך הבלתי פורמלי בקיבוץ, יש כעת 260 ילדות וילדים, נערות ונערים. 130 בכיתות א'-ו' וגם 130 בכיתות ז'-י"ב. הילדים רובם ככולם הם מהקיבוץ ומעט מאוד ילדי חוץ כאשר עם כניסת משפחות לשכונה ג', יגיעו ילדים נוספים של נקלטים ותושבים.

המערכת מחולקת לחמישה מרכזונים בהתאם לגילאים ונשענת על צוות של מדריכות ומדריכים מסורים. טלי אחיטוב, צורית לוי ודבי בר-אילן הן המדריכות המובילות של ילדי א'-ו' בבית "האלון", בית "האורן" ובית "הרותם". שלושתן מדריכות ותיקות, מקצועיות ובעיקר מסורות מאוד לילדים ולמערכת. הנוער מחולק למרכזון ז'-ט' ולנעורים של י'-י"ב. 

במסגרת החינוך החברתי ולצד המרכזונים והנעורים, פועלת תנועת הנוער "האיחוד החקלאי", כשהפעילות התנועתית מתקיימת בימי שלישי אחה"צ.

מובילי הפעילות בתנועה הם בנות ובני השכבה הבוגרת (כיתות ט' ומעלה) המדריכים את ילדי השכבה הצעירה (ד'-ח') מודרכים ע"י המד"צים, הפעילים ואחראים על פרוייקטים, כאשר על הכול מנצחות רכזות השכבות, רכזת הפעילים ורכז המחנאות – כולם בני נוער.

"רוב המדריכים במערכת גרים בקיבוץ", אומרת יעל. "לשמחתי יותר ויותר בנות ובני קיבוץ רוצים להגיע להדריך במערכת לאחר השירות הצבאי".

בצוות משתתפים גם ש"שינים מהאורווה, העובדים בבתי האלון והרותם זו השנה השלישית. הם מקבלים הדרכות דרך המועצה האזורית ומלווים באופן שוטף ע"י יעל והמדריכות מובילות הבתים. מתקיימות ישיבות צוות שבועיות בהן דנים באתגרים, בתכנים ופרטנית בילדים עצמם.

המסורת היא חלק מחוט השדרה של מערכת זו והיא כוללת פעילות במסגרת המרכזונים וגם בין המרכזונים. למשל, בחופש הגדול ובחופשות החגים מארגנים ילדים בוגרים יותר את הפעילויות לילדים הצעירים. ישנן מסורות נוספות כמו "משתה פורים" לכל המרכזונים וכמובן "לילה לבן" לכל מערכת החינוך מילדי א' עד י"ב שכל אחד תורם את חלקו.

בכיתות ז'-י"ב המסורות מעודדות השתתפות ויוצרות ציפייה אצל בני הנוער: כך, למשל, ילדי כיתות ז' מתמקדים בפעילות משימות בר-המצווה, ששיאן הוא הצגת בר-המצווה. הפעילות הזו מובלת ע"י ההורים בליווי הצוות החינוכי. 

ילדי כיתות ח' נכנסים לעולם התעסוקה דרך התנסות בעבודה בענפים השונים עם 60 שעות עבודה ללא תשלום, מה שמאפשר להם לתרגל מיומנויות וכישורי חיים לצד היכרות עם הענפים ושל הענפים אותם. 

בכיתה ט', מי שבוחר מצטרף לצוות השכבה הבוגרת בתנועה כמדריך או פעיל, "זו השכבה הבוגרת של המרכזון ואנו משתדלים לתת להם פרוייקטים שהם מובילים כמו ארגון מסיבת פורים לכל המרכזון, או יציאה לטיול שכבתי בארגונם".

בנעורים (י'-י"ב) המסורות הן רבות ומושרשות: מפגן האש הקהילתי בחנוכה עליו עובדים כחודשיים, מסיבות חנוכה ופורים, טיול פסח ועוד מסורות המתפתחות עם השנים. אחד הדגשים בנעורים הוא על ניהול עצמי, בנעורים יש ועדות רבות וגם הפעילויות ברובן מובלות בידי הנוער בחניכה והדרכה של המדריכים.

יש חינוך פוליטי? "חינוך פוליטי הוא חלק מהמטרות. הכוונה לחינוך למעורבות, לאכפתיות, להבנה וחקירה של העובדות, דבר חשוב בעולם בו מרבית המידע שהם מקבלים מגיע מרשתות חברתיות".

יש גם ההתמודדות עם בעיות אלכוהול, סמים, אלימות פיזית ומילולית. "יש את הכללים הברורים של המערכת לפיהם אין צריכת אלכוהול ועישון סיגריות או סמים במרחבי החינוך וכמובן לא להתנהג באלימות. אנו יודעים שחלק מבני הנוער שותים, מי יותר ומי פחות, המדריכים שואפים להגיע ליחסי אמון עם הנוער כדי שיספרו להם ואז השיח הוא על גבולות ומה נכון להם בגילם ומה לא, על לחץ חברתי ומניעים להתנהגות זו או אחרת, על ההשפעות שיש לצריכת חומרים עליהם והאם הן מיטיבות איתם או לא ועל איך לשמור על עצמם ואחד על השני. לצד השיח אנו שואפים גם ליצור שיתוף פעולה עם ההורים, כדי לשמור על בני הנוער".

רוב ילדי ונערי הקיבוץ משתתפים בפעילויות המערכת והם רואים בשכבת הגיל שלהם במרכזון / נעורים קבוצת השתייכות בה הם גאים ושמחים להשתייך אליה. כמובן שיש ילדים שיש להם גם עיסוקים אחרים כמו חוגים, לימודים גבוהים או פעילויות ספורט ואז הם מגיעים פחות.
"אנו משתדלים להגיע גם לילדים שמכל מיני סיבות לא משתתפים במערכת ולהזמין אותם להצטרף מחדש, לעיתים מצליחים וזה כייף גדול ולעיתים פחות. ישנן נקודות הצטרפות כמו כיתה ז' או העלייה לנעורים, בהן גם ילדים ונערים שלא היו חלק מהמערכת מצטרפים, הרבה בגלל המסורת".

לסיכום, אומרת יעל : "לאורך השנים השכילה גבעת-חיים איחוד לקיים מערכת חינוך יציבה, משמעותית וערכית עם אחוז השתתפות גבוה מאוד של הילדים ובני הנוער וזאת, לדעתי, כתוצאה מכך שהקיבוץ מציב את החינוך החברתי במקום גבוה בסדר העדיפויות. לתפיסתי, החינוך הוא אחד מעמודי התווך של הקהילה ואני מאחלת לנו שנמשיך כקהילה לראות חשיבות במערכת חינוך חזקה ונמשיך להפנות לכך משאבים".