ביקשנו מחברי המועצה החדשים לשלוח לנו תשובות על כמה שאלות. תודה לכל אלה שענו ואולי השאר עוד יענו ונפרסם בעלון הבא. זה חשוב שחברי הקהילה יכירו את מי שמייצג אותם. צריך לזכור שיש גם הרבה חברים חדשים שלא נולדו בקיבוץ ולא מכירים…

מיכל רסיס
נשואה לטל רסיס בן הקיבוץ. גדלתי בקיבוץ עין כרמל ולאחר מכן עברנו לכפר סבא.
למדתי ראיית חשבון וכלכלה, עובדת ככלכלנית במרכז לברה"ן שער מנשה.
אין לי הרבה זמן פנוי לתחביבים עם שלושה ילדים מגיל שש ומטה. אוהבת לקרוא ספרים ולבלות במסעדות.
לאחרונה נבחרתי לכהן כיו"ר ועדת ביקורת, לכן חשוב לי להיות מעורבת בנושאים הנדונים במועצה ולהכיר יותר לעומק את הנעשה בקיבוץ ובהנהלה.
חשוב לי לקדם נושא של שקיפות מלאה בכל הנושאים.
המוטו שלי: בחיים צריך לדעת לבחור את המלחמות.

נדב הורוביץ
בעלה של גליה חן, מרחובות במקור. למדתי תואר ראשון ושני בכלכלה, וכיום מנהל מוצר ושיווק.
אני חושב שאני יכול לתרום למועצה בניסיון עסקי וניהולי.
חשוב לדעתי להמשיך ולחזק את הקצאת המקורות בשקיפות ולפי סדר עדיפויות של הקהילה.

דבי בוניטוב
עליתי לארץ מארגנטינה במסגרת גרעין עליה של תנועת הנוער "החלוץ למרחב". נקלטתי בקיבוץ בשנת 1989. אני נשואה לדני המנהל את הרפת בקיבוץ מענית. ילדי: אדיר מ"פ בגדס"ר של גבעתי, ליאור מסיים שרות לאומי ב"חממה" בעין שמר ומעיין עולה לכיתה ח' במעיין שחר.
אני מרצה במכללת בית ברל בחוג לחינוך מיוחד וביחידה להכשרת מורים, וגם עובדת ביעוץ, אבחון והתערבות. בחודשים אלו אני בתהליך של שינוי – זכיתי במכרז כמנהלת משכ"ל (מרכז שיפור כישורי למידה) ורכזת חינוך מיוחד יישובית במועצה בזכרון יעקב.
למדתי תואר ראשון בחינוך מיוחד באורנים ו M.Ed בלקויות למידה: הערכה והתערבות חינוכית במכללת בית ברל.
התחביב שמלווה אותי בשנתיים האחרונות חורף/קיץ הוא חתירה וגלישה בסאפ.
חשוב לי לפשט ו"להנגיש" את התהליכים העוברים על הקיבוץ לשפה ידידותית ומובנת יותר. בחלק גדול מהמקרים אני בעצמי מתקשה להחליט האם להצביע בעד או נגד וכל אחד מבין את המסר אחרת. המושגים לא תמיד נהירים לקהלים שונים ולכן קשה להיות מעורב ולהפעיל שיקול דעת באופן מושכל. נושא קרוב שארצה לקדם הינו רווחת החברה, ותהליכים של יישום חינוך מיוחד בקיבוץ ובנייה של תכניות תומכות לאוכלוסיות נזקקות.
המוטו שלי: "אני הולך לאט אבל לעולם לא הולך אחורה" – אברהם לינקולן.

תמר זעירא
אני בת קיבוץ, בת של סמדר ומוטי זעירא, נכדה של חיימקה ואגי ורדי. חזרתי לקיבוץ לפני שנה, נשואה לדניאל ואמא לשקד.
למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך, ותואר שני במנהל עסקים בתכנית למנהיגות חברתית. היום אני סמנכ"לית מועצת המכינות, ארגון הגג של המכינות הקדם צבאיות בישראל. למי שלא מכיר, מכינה קדם צבאית היא שנת י"ג, (דומה לש"ש) שבנוסף להתנדבות שמה דגש על לימודים בנושא יהדות וחברה ועל מנהיגות בצבא ובאזרחות. יש 54 מכינות בארץ ואני עובדת בהנהלת הארגון שמאגד את כולן. חוץ מהעבודה אני אוהבת ספורט (ריצה, יוגה, שחיה) ומתנדבת ומלמדת בעמותה של המכינה הקדם צבאית באדרת, שם גרנו לפני שחזרנו לקיבוץ.
למועצה אני מקווה להביא את העולמות המקצועיים שלי – מצד אחד בניהול כספים ופרויקטים, ומצד שני בתחום של פיתוח מנהיגות ומעורבות חברתית. אלה נושאים שקרובים ללבי ואשמח להביא אותם "הביתה" לקיבוץ. וחוצמזה אני מביאה את מי שאני – בת קיבוץ, חברת קיבוץ, אזרחית, אשה, אמא. את נקודת המבט שלי.
אני באה למועצה קודם כל כדי ללמוד. מעבר לכך יש שני נושאים שמעסיקים אותי במיוחד. השאלה הראשונה היא מבחינת קבלת ההחלטות איך מייצרים דמוקרטיה אמיתית, שמבוססת על מעורבות והשתתפות. ככל שהנושאים מורכבים יותר וככל שהקיבוץ גדל זה נעשה יותר ויותר אקוטי. כחלק בלתי נפרד – איך יוצרים קהילתיות במובן העמוק של המילה, עם היכרות, שייכות ותחושת יחד.
הדבר השני הוא שאלת המקום שלנו בחברה הישראלית – איך אנחנו כקיבוץ וכתנועה חוזרים להיות מנהיגות ערכית משפיעה ומעורבת במציאות הישראלית הנוכחית.
המוטו שלי: "לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; זה הדבר היחיד שאי־פעם הביא לשינוי." (מרגרט מיד)

נטליה מרמס
הגעתי לגח״א ב-1985 במהלך השרות הצבאי (מדריכת קרב מגע בווינגייט) במסגרת ״חייל בודד״. את משפחת צימרמן הכרתי כבר מתקופה בקיבוץ משמר השרון, והם הפכו להיות משפחתי המאמצת.
למדתי מדעי המחשב (תואר שלישי מ-MIT). עבדתי בגוגל, בשלישיה הפותחת של מהנדסים שהקימו את המשרד בארץ, ובמשך הרבה שנים בתור מנהלת פיתוח. לפני שנה, אחרי עשור בגוגל, החלטתי לפרוש. כיום אני מנסה להשקיע את זמני בפרויקטים בעלי ״משמעות״.
אני חושבת בצורה רציונלית ופרגמטית, ואיכפת לי מהמקום הזה, לכן נראה לי שאוכל לתרום לכל דיון שהוא ענייני. ישנם הרבה נושאים חשובים, חלקם על הפרק וחלקם לטווח יותר ארוך. למשל, ביצוע השיוך, מציאת מקורות מימון נוספים לקיבוץ, הורדת מיסים, וכו׳.
המוטו שלי: ״החיים קצרים, אל תבזבז זמן״.

ליחי פינקו
אני נשוי ללילך יגודה. גדלתי בראשון לציון, אחרי הצבא יצא לי לגור במספר ערים – באר שבע, רחובות, תל-אביב והרצליה. לגור בקיבוץ זה חידוש בשבילי.
יש לי תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע ותואר שני במנהל עסקים, שני התארים מאוניברסיטת בן-גוריון. אני מנתח מערכות בחברת אמדוקס ברעננה.
אני אוהב חיות, חפצים מעניינים ולדעת כמה שיותר עובדות חשובות ולא חשובות.
לגבי תרומה למועצה – לא גדלתי בגבעת חיים או בקיבוץ בכלל, אנסה להביא נקודת מבט שונה
אני בא ללמוד את הנושאים שעל הפרק, לא מתיימר עדיין לבוא עם דיעות מוצקות.
המוטו שלי : כבוגר תנועת הצופים – "היה נכון".

שביט לין
נולדתי בקיבוץ, בנם של חיה ואורי לין.
למדתי פילוסופיה ומדעי המדינה. עובד בחברה המפתחת ציוד תקשורת לוויני.