מפקדת מנגנון הבטחון בגח"א, אי שם בסמוך למקום מגוריכם

דורון לנג מסיים שתי קדנציות בתור רב"שמ גח"א ומספר על זה. הוא גאה בצוות הבטחון ובפעילותו ומשוכנע שלמרות האתגרים, הבטחון האישי של תושבי גח"א גבוה מהממוצע

כמו בכתביו המוקדמים של עמוס עוז, כך גם אצל דורון, אין חוכמות כשזה מגיע לקפה – הוא צריך לרתוח שבע פעמים.

אנחנו נמצאים במפקדת מנגנון כוחות הבטחון של גח"א, אי-שם סמוך למקום מגוריכם ולמרות שמבחוץ זה סתם מבנה אפור ובלתי מרשים, הרי שבפנים ערוכים מכשירי הקשר בשורה, חדר התדריכים מוכן וקצת הלאה נמצא טרקטורון בכוננות זינוק תמידית. כאמור, ממתינים קצת עד שירתח הקפה שבע פעמים.

אנחנו נפגשים לראיון פרידה שלו, אחרי שתי קדנציות בתור רב"שמ (רכז בטחון שוטף מתנדב) אבל השיחה מקיפה גם נושאים אחרים, כי הוא מהאנשים האלה בקיבוץ שמכירים ובעיקר זוכרים כמעט כל מילימטר מההיסטוריה של המקום הזה.

"התחלתי בצוות הבטחון בשנת 2013. זו הייתה תקופה בה כמעט פעם בשבוע הייתה פריצה והיו גניבות רבות, כולל אצלנו. פרצו אלינו בלילה וגנבו מיני דיסק ופלאפון. שיגע אותי שלא התעוררתי ושיגע אותי עוד יותר ששום דבר לא קורה ושלא כל השכונה מתעוררת, כמו בכפר ערבי, שם כולם יוצאים עם מקלות וקלשונים לרדוף אחרי הגנב. הייתה פה פאסיביות". אחרי הגניבה, הוא הצטרף לכיתת כוננות שמנתה כחמישה אנשים.

טרקטורון היחידה בכוננות זינוק

במקרה או שלא, קצת אחר כך נוצרה ההזדמנות. "יגאל מוהר סיים תפקיד בבטחון ולמרות שאני לא בא מתחום קרבי ובצבא הייתי ביחידה 8200, ראיתי פה הזדמנות ליצור משהו אקטיבי, כשמההתחלה הייתה לי הבנה טובה עם גיא פיינברג וראייה משותפת של הגדרת מטרות. יחד עם ארי כהן-לנג וציון נואיימה, יצרנו 'קבינט בטחוני' לעיתות חירום והתחלנו לעבוד, כשהמטרה הראשונית הייתה יצירת כוח כוננות".

ההתחלה הייתה צנועה. "היו אז רק חמישה אנשים בכיתת הכוננות והתחלנו לפנות לרבים, כדי לעצב את דרך הפעולה – הפגנת נוכחות בשבילי הקיבוץ בלילה וגם יציאה למרדפים וסיכולים במקרה של התראה מוקדמת על נסיונות להגיע לתחומי הקיבוץ. כיום יש לנו כ-40 איש בכוח הכוננות ובמקרה הצורך כולם מוקפצים. גם אם לא כולם מגיעים, הרי שתמיד יש לנו כוח משמעותי ולראייה, הסיכולים המוצלחים בשנים האחרונות, שכולם התאפשרו בזכות פעילות חברי הצוות".

כן, הוא בהחלט חש גאווה. "מעבר להיותי חלק מבניית כיתת הכוננות, אני גאה באווירה של חדוות היצירה והתגייסות של קבוצת חברים שאכפת להם ורוצים להיות אקטיביים. לא מדובר רק בפעילות בטחונית, אלא גם בפעילויות בנייה, שיפוץ ועיצוב של מקומות כמו גן גלי שנמצאים בפרמטר ההיקפי של הקיבוץ ויוצרים נוכחות פיזית של תושבי הקיבוץ במקומות הללו. גם מפקדת מנגנון הבטחון בה אנו יושבים כעת תורחב בקרוב וגם זה יהיה בכוחות עצמנו כעוד נדבך הנשען על אותה חדוות יצירה ורצון להשתתף".

צילום: אלדד ורדי

לא סתם יש עשרות חברים בכיתת הכוננות. הקיבוץ כבר נמצא בממדים הדורשים זאת. "הקיבוץ גדל מאוד בעשור האחרון", אומר דורון. "יש פה הרבה יותר תושבים, דירות, רכוש, מרכז מסחרי גדול, לגעת בחיות, בריכה ועסקים פרטיים. רק כדי לסבר את האוזן – יש בין 5000-7000 כניסות רכבים לקיבוץ מדי יום. בין אם זה נכון ובין אם לאו, אנחנו נתפסים בתור חברה עשירה במדינה ענייה, מה שהופך אותנו אטרקטיביים לפעילות עבריינית וזה רק יילך ויגדל".

הוא מביא דוגמה אחת להמחשת יכולות צוות הבטחון. "היו פה כמה פריצות לבתים וזיהינו רכב חשוד. כשהעברנו את הפרטים למשטרה, הם אמרו שמדובר ברכב של פנסיונר משטרתי, שנמצא מזה זמן במגרש מכוניות. כאשר התעקשנו שיבדקו, התברר כי עבריין רכוש ידוע בצפון היה לוקח את הרכב מהמגרש לצורף פעילותו וכך גם הגיע לכאן".

אנחנו מדברים על המורכבות שבאיזון בין שמירה על החיים השוטפים ומזעור הפגיעה בהם לבין הצורך בבטחון. "צריך לנסות ליצור מצב בו חלק גדול מהתנועה לא יעבור דרך הקיבוץ, כמו, למשל, כביש גישה ישיר מדרום אל המרכז המסחרי וכביש גישה עוקף מערבי אל מוסדות החינוך. אני רוצה לנצל את הבמה כדי לקרוא לתושבי הקיבוץ להיות עירניים. לא להתבייש לשאול את מי שלא מכירים מי הוא ומה מעשיו פה, כי כיום אנחנו ישוב אליו נכנסים אלפי אנשים כל יום".

צילום: אלדד ורדי

הוא מסכם תפקיד שאמנם הוגדר בתור 20 אחוזי משרה, אבל דרש 120 אחוזי השקעה. "זה תפקיד מורכב, גם צריך לתת מענה לנושאים בטחוניים וגם מצריך יחסי אנוש טובים לדרישות של חברי הקיבוץ ואני חושב ששתי קדנציות הן המקסימום לכל מי שתפקידו דורש מגע עם הציבור. למרות שאני עוזב את התפקיד, ברור לי שלא אעזוב את הפרוייקטים ואת שאר הדברים שצוות הבטחון מעורב בהם והכי חשוב – אני רוצה לוודא שחדוות העשייה והיצירה תישארנה".