כותרת נוספת ששקלתי: "שיעור חובה לחברי המועצה", נשמעה לי יהירה ומתנשאת ולכן לא בחרתי בה. עמדת התצפית: כורסת הטלוויזיה בבית.

הקדמה

מצורפים להקדמה פרקים מתוך תקנות האגודות השיתופיות הכתובות בחוקי המדינה, שמתייחסים ל"מועצה" "וליו"ר המועצה". מי שאינו מעוניין, לא חייב לקרוא, אך להבין כי המועצה אינה הנהלה אלא "אסיפה זוטא" שמקבלת על עצמה את סמכויות האסיפה בנושאים מוגדרים. הדבר קיים בדרך כלל באגודות גדולות מתוך רצון לקיים דיונים והחלטות בציבור הרחב ולא רק בהנהלות, ומאידך – חוסר יכולת לעשות זאת באסיפה הכללית מסיבות שונות (מסורבלות, חוסר עניין, נוכחות מועטה, וכו'). טעה שלומי שרון בדיון במועצה בטענתו כי המועצה היא המצאה ייחודית לגח"א.

זכרו: אינכם מחליפים הנהלה, אתם באים במקום האסיפה הכללית, ויו"ר המועצה אינו נבחר כמנהל בקיבוץ, אלא כמנהל מועצה או אסיפה, ככתוב בחוק. וזכרו עוד: בסמכותכם לדון ולהחליט. וכשקמים ומערערים על החלטתכם, אנא הילחמו על הסמכות שקיבלתם. וחשוב מכך, אל תוותרו על החלטה מתוך הנחה שממילא יערערו עליה באסיפה. ומכיוון שהמועצה בהגדרה באה במקום האסיפה אני מציע לעגן בתקנון המועצה כי ערעור על החלטות המועצה יכול להתקיים ולהתקבל או להידחות במועצה ולא באסיפה או בקלפי אלא אם המועצה החליטה מרצונה להעבירו לקלפי. זה נכון אם אין ברצונכם להפוך את המועצה "לפרלמנט של יום שישי בצהריים", או "בית לורדים" מקומי (ואל תתפלאו אם בבחירת המועצה הבאה יהיו רק 20 שיגישו מועמדותם).

ואחרי ההקדמה הארוכה ואולי אף המתישה, אעסוק ב-2 נושאים: בחירות למועצה וניהול כלכלי.

בחירת המועצה

א.      למועצה האחרונה הגישו מועמדותם 35 חברים בלבד (להתמודדות על 33 מקומות). נדלקה "מנורה אדומה". השאלה למה רק 35? אולי בגלל אדישות, ואולי מסיבות אחרות ("ממילא מערערים והולכים לקלפי" וכו'). אם נדע למה נוכל לתקן.

ב.      בחירה של 33 מתוך 35 מועמדים היא מעוותת ובעיקר לא הוגנת כלפי הלא נבחרים. ההנהלה הציעה לבחור את כל 35 המועמדים. כמנהגנו קמו מערערים שנאחזו בתקנון המועצה וכמנהגנו ויתרנו (התרפסנו). לא הייתה שום בעיה לשנות התקנון לפני הבחירה. אל תוותרו.

ג.       לקראת הבחירות פנתה קבוצת חברים לפנסיונרים בקריאה להצביע בעד נציגי "הסקטור", מבחינתי הצלחתם לגרום לי שלא להצביע בעד אף אחד מהסקטור (גילוי נאות, אני פנסיונר). אני רוצה להניח כי נבחר למועצה יפעל על פי שיקול דעתו ומצפונו ולא על פי השתייכותו הסקטוריאלית וטובתו האישית.

ניהול כלכלי

א.      המרכז המסחרי – ההצעה שהועלתה, בעיקרה באה על מנת לייצר ענף להגדלת רווחי הקיבוץ ממשאבים שקיימים אצלנו (קרקע מיועדת לעסקים). השטחים במרכז המסחרי שיוקם יושכרו על פי קריטריונים כלכליים במגבלות של מטרד מינימאלי (רעש, צפיפות וכדו'). הגדרה זאת נכונה גם לענפים הקיימים. בדיונים שהתקיימו נראה לי כי נשכחה המטרה העיקרית יצירת מקור הכנסה נוסף לקיבוץ. אפשר לוותר על כך, אבל אז צריך להפסיק לדבר על השקעות בקהילה (קריית חינוך חדשה לדוגמא).

ב.      פרדס לבד – המועצה החליטה, בניגוד להצעת ההנהלה, להשאיר את מטעי גח"א כענף בלעדי שלנו ולא להכניס אליו שותפים (מהדרין). דעתי האישית הייתה כי נכון לנו להיכנס לשותפות עם גורם חיצוני. אני מודה, לאחר הדיון וההחלטה הרגשתי התרוממות רוח. אכן נשאר בנו הרצון להיות הבעלים הבלעדיים של ענפינו ולא להתפרק מנכסינו. כמו רבים מכם אני עושה הליכות גם באזור הפרדסים. ומה רואים? למעלה מ-200 דונם חלקות שנעקרו ולא ניטעו מחדש, כרבע מהשטח המתאים למטע בשטחי זלפי, קובני, ומהדרין. זאת בשעה שמסביבנו ישנה תנופת נטיעה עצומה (אבוקדו והדרים). המשמעות להישאר לבד היא שנוטעים לבד, לא שנוטשים לבד. ונטיעה פירושה השקעה ואם לא נשקיע בעסקים, התוצאה כתובה בסיפא של הסעיף הקודם.

ג.       הנהלה עסקית – המבנה הארגוני של גח"א כפי שאתם בוודאי יודעים (ואם לא, שרטוטו מופיע באתר האינטרנט), מפוצל ל-2 שלוחות: קהילה ועסקים. בראש שלוחת העסקים נמצאים מנהל העסקים והנהלה עסקית (ההנהלה העסקית מודגשת במקור). הנ"ל כפופים ליו"ר הקיבוץ ולמועצה, כלומר לכם. בדו"חות הכספיים של שנת 2010, היקף הפעילות כולל הכנסות של כ-70 מיליון ₪, השקעות ברכוש יצרני 5.5 מיליון ₪, חובות לבנקים כ-20 מיליון ₪ ועוד. כל אלה ועוד מוגדרים בתחומי העיסוק של השלוחה העסקית שכפופה לכם. למיטב ידיעתי לא הקמתם הנהלה עסקית, לא זכור לי שהתעניינתם בכך וקשה לי להאמין שהנהלת הקיבוץ מסוגלת לטפל כראוי בתחום. האחריות היא כולה שלכם. אין לכם מנדט ל"לא ידעתי", או ל"המנהלים אחראיים". ובואו נזכיר לעצמנו שוב: אנחנו צריכים עסקים טובים להשקעות בקהילה (תשתית, חינוך, תרבות, מבני ציבור). עסקים טובים קורים בעיקר מ-2 גורמים מזל (נניח שיהיה לנו) וניהול נכון וטוב (???).

לא התכוונתי להאריך כל כך אבל כה זה יצא. בכל זאת כולי תקווה כי תתאזרו בסבלנות (ובסלחנות) והכתוב יועיל במעט לכולנו. ואל תשכחו, האצלנו לכם את הזכות והחובה להחליט ולהחליט נכון.