גלי חום קיצוניים וארוכים מהרגיל בקיץ, מטחי גשמים לא צפויים בחורף, עונות מעבר קצרות והרבה משקעים שאפילו דני הרמן לא תמיד יכול לחזות – כל אלה תופעות לוואי של משבר האקלים. חוששים מהתופעה? לצערכם, יש לכם סיבה טובה לכך

מי שיכול לעודד ולהסביר הוא יואב רובין (36) בנם של אילת וידיד רובין ז"ל המתגורר בשנים האחרונות בקיבוץ יחד עם בן זוגו אורון ברזילי. אחרי לימודי תואר ראשון במדעי האטמוספרה ואוקיינוגרפיה באוניברסיטה העברית ותואר שני בחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, הוא בעיצומו של דוקטורט מרתק שאולי יחולל יום אחד שינוי שישפיע לטובה על החיים של כולנו וגם על הדורות הבאים.

ואיך זה קשור לגינת הירק הקהילתית שהוקמה לאחרונה ליד הרפת ומה זה בכלל אטמוספרה?

האם החיים בקיבוץ הובילו אותך למסלול האקדמי?

"כילד אהבתי מאוד ללכת לאורווה, תמיד נמשכתי לבעלי חיים ואף הפכתי לצמחוני לתקופה ארוכה בעקבות זאת", מסכים יואב. "מן הסתם, הקיבוץ השפיע מאוד על תפיסת העולם שלי וזה גם מה שאני תמיד מספר לסטודנטים, בהרצאה ובמכתבי התודה. מזג-האוויר העסיק אותי מגיל צעיר. בשנת 1992, כשהייתי בכיתה ב', היה חורף קשה מאוד ומי שלא מתעניין בתחום, כנראה לא יודע שהקיצוניות הזו הגיעה בעקבות התפרצות של הר הגעש פינטובו בפיליפינים בשנה לפני כן, אירוע ששינה את אקלים כדור הארץ למשך כשנתיים. אני ממש זוכר שירד פה שלג שאמנם לא נערם, אבל לא למדנו ביום הזה והילדים מקיבוצי הסביבה לא הגיעו לביה"ס כי הדרכים היו חסומות. אתה כילד בגן, זוכר את אירועי החורף ההוא?"

זוכר גם זוכר, בעיקר שכבה לבנה שכיסתה את כל החצר וסביבת גן דולב.

כעת הוא נותן קרדיט להוריו – אילת שהייתה המורה שלי למדעים בחטיבה וידיד. לא היה לי מושג שהצייר המוערך היה גם חקלאי. "לאבא שלי היה ידע רב בחקלאות והוא עבד כבודק מזיקים בגד"ש, בנוסף להיותו צייר. התלוויתי אליו פעמים רבות לעבודה בשדות והוא לימד אותי רבות על מזג-האוויר, היינו מודדים גשם וטמפרטורות ביחד".

אחרי שירות צבאי כחובש בסיירת מטכ"ל וטיול גדול בעולם, הוא חזר כדי להמשיך את המורשת המשפחתית-קיבוצית ואף לשכלל אותה.

"במהלך הלימודים נחשפתי לתופעת ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים, נושא המעסיק אותי עד היום וקשור בעקיפין למחקר שלי. אנו קבוצת מחקר משותפת של מטאורולוגים, הידרולוגים ומהנדסי  חשמל המנטרים יחד תופעות באטמוספירה הקשורות למים (גשם, לחות וערפל) באמצעות האנטנות הסלולריות, שיכולות לשמש כלי מדידה לתופעות אלו. למדידה הזו יש משמעות רבה, כמו למשל התראה מפני שטפונות בזק, תופעה רווחת במדבר בישראל וגם באזורים אורבניים רבים בעולם שם הסיכון גדול יותר. אני עוסק במדידות של לחות שהיא מדד מטאורולוגי חשוב מאוד בחיזוי מזג-האוויר הנעשה כיום באמצעות מחשבי-על בעלי כח מחשוב רב עוצמה ומודלים מטאורולוגיים של התהליכים המתרחשים באטמוספרה.

האטמוספרה, שהיא שכבת האוויר המקיפה את כדור הארץ, מתנהגת באופן שקשה מאוד לצפות ללא מדידות ומשוואות. השיטה החדשה למדידת לחות על בסיס תשתית סלולארית שפיתחנו בקבוצה, מאפשרת להגדיל משמעותית את כמות המדידות וכך מאפשרת לתת תחזית מדויקת יותר בזמן אמת".

אז יצא בסוף משהו טוב מהאנטנות

"בהחלט. בהקשר הזה חשוב לציין את אסון נחל צפית, אותו אנו חוקרים ביתר שאת ומנסים למנוע מקרים דומים. מי שהחליט לצאת לטיול, התבסס על העובדה שמדובר באגן ניקוז קטן ולכן הסיכוי שענן יוריד גשם חזק בדיוק מעליו הוא נמוך מאוד, אבל לצערנו זה קרה בעוצמה חריגה וגרם להשלכות איומות. מסתבר שיש לינק סלולרי ממש מעל המסלול הזה ויכולנו לצפות את זה קורה באמצעות המערכת שאנחנו מפתחים".

במשבר האקלים, אתה בטח בצד של גרטה טונברג ולא של דונלד טראמפ. 

"ברור. אני עוזר הוראה בקורס רב-תחומי העוסק במשבר האקלים, בו אנו מציגים את המשבר ומדברים עליו מכל מיני כיוונים, לא רק של מדעים מדויקים ופיזיקה אלא גם של מדעי החברה-פילוסופיה, היסטוריה, כלכלה ומדיניות ציבורית. המחקר שלי עוסק בשיפור תחזית מז"א, בעיקר באירועי גשם קיצוניים. כתוצאה מההתחממות, יש בשנים האחרונות יותר אירועי קיצון ובמקומות שבדרך כלל יורד גשם רב, יירד עוד יותר לעומת מקומות שבדרך כלל יורד פחות גשם בהם יירד פחות".

אז איך אנחנו יכולים לעצור או להאט את התופעה הזו ביומיום?

"קודם כל חשוב להבין שהמשבר כבר כאן והשינויים הקיצוניים במזג-האוויר קורים. יש קונצנזוס מדעי לגבי ההתחממות וגם הסכמה רחבה לגבי זה שהאנושות גרמה לכך. המצב חמור ואנחנו יכולים לעשות מהלכים למיתון התופעה לצד הסתגלות למצב. כבר לא מדברים על מניעת התופעה כי לצערנו זה מאוחר מדי. ברמה המדינית יש הרבה תהליכים שמאיצים את השימוש באנרגיה 'ירוקה' ובכך מפחיתים את פליטת גזי החממה.

ברמה האישית, יש דברים פשוטים שאנחנו יכולים לעשות. הנה למשל חמישה טיפים מתוך הרצאה של כריסטיאנה פיגרס, דיפלומטית ואחת מיוזמות הסכם פריז; אם כל אחד מאיתנו ינקוט אפילו בחלקם, העולם שלנו יהיה מקום נעים יותר לחיות בו".

• העדיפו תחבורה ציבורית ובחרו באלטרנטיבות לרכב הפרטי (הליכה, אופניים). כך תורידו את מדד זיהום האוויר וגם תפעילו את הגוף, תראו נוף יפה ותפגשו אנשים חדשים.
• הפחיתו באכילת בשר בקר. הכמויות שרובנו אוכלים היום לא בריאות לנו ותעשיית הבקר גורמת לפליטות חריגות של גז מתאן שהוא גז חממה משמעותי מאוד. תעשיית הבשר באופן כללי אחראית לאחוז גבוהה מפליטות גזי חממה ולנזקים סביבתיים בסדר גודל עולמי.
• השקיעו כסף במוצרים ושירותים שאינם מזיקים לסביבה. כולל השקעות במיזמי אנרגיה 'ירוקה'. לא כדאי לכם להשקיע בנפט, חבל על הכסף שלכם.
• תבודדו טוב את הבית שלכם. הפעילו את המזגן על טמפרטורה נוחה ולא קרה מדי. זה משמעותי מבחינת צריכת אנרגיה.
• בחירה נכונה. כשאתם הולכים לקלפי, שימו לב שאתם מצביעים עבור מי שמקדם רעיונות ופתרונות סביבתיים המשפיעים בעקיפין גם על הכלכלה והחברה שלנו.

מה לך ולגינה הקהילתית ומה הקשר בין גידול ירקות ופירות אורגניים למשבר האקלים? 

"הקמת גן הירק הוא רעיון חיובי מאוד בהקשר הסביבתי וזה מה שמשך אותי למקום הזה. קצת לפני שהתחלתי ללמוד בשנת 2007, יצא הסרט התיעודי הסנסציוני "אמת מטרידה" של אל גור שגרם לזינוק משמעותי במודעות לנושא כבר אז. גם המודעות שלי גבוהה מאוד ואני רוצה כל הזמן למצוא פתרונות לשיפור הסביבה ומנסה לרתום לדבר הזה כמה שיותר אנשים.

כקיבוץ בעל שטחים ומשאבים, יש לנו את הפריבילגיה להשתמש בהם למען השינוי הכה דחוף. אמנם לא כולנו חקלאים אבל אנחנו חלק מההתיישבות העובדת ויש לנו יכולת השפעה גדולה בתחום. אני חושב שזה אפשרי ואפילו הכרחי לספק מזון לכל התושבים פה על בסיס הגידולים האלה ואם לא נעשה זאת אנחנו נגרום לעצמנו נזק כלכלי, חינוכי ובריאותי.

אני מקווה שהדרך בה אנחנו מגדלים וצורכים את המזון תשתנה בעתיד הקרוב כדי שנוכל להתמודד עם האתגרים של התופעות הרעות שהאנושות גרמה להן. לשאלתך, אני מתנדב קבוע בקטיף ובדוכן מכירת הירקות והפירות. אני לא כאן בשביל להטיף ואני אוכל מדי פעם בשר וגם קונה ירקות מרוססים בסופרמרקט, אבל הייתי שמח לראות אימוץ נרחב יותר של הגישה הסביבתית".

אתה מרגיש שיש מגמה של אימוץ הרעיונות הללו בקיבוץ?

"כן. אני חושב שהגישה של ניב לגבי ריסוסים היא דוגמה טובה לזה בפן הממסדי. הדעות חלוקות לגביה כי מאז שהוא הנחיל אותה לפני כחמש שנים, יש טיעוני נגד הקשורים לתפיסות אסתטיות והחשש מנחשים בגלל הימצאותם של יותר עשבי בר. מצד שני, זה נחמד מאוד שגדלות פטריות בחורף ואיזה כיף שיש פה הרבה בעלי חיים וחרקים שלא היו כאן בעידן הריסוסים והם מיטיבים מאוד עם הצמחים. הקרקע פורייה יותר ויש פרחי בר רבים נפלאים באביב. ההתנגדות ברורה והיא לגיטימית אבל בעיני, הנזק שנגרום לסביבה ולעצמנו אם נרסס ונרחיק מאיתנו את הטבע, מאפיל על החסרונות של הגישה האורגנית.

בפן הפרטי, אני שם לב שיש התעניינות רבה מצד הדור המבוגר אבל גם מידע שגוי. יש הרבה רומנטיקה בחקלאות המסורתית ואני לא חושב שאנחנו צריכים להתכחש למסורת המפוארת שלנו, אבל כן חשוב לי שנעדכן אותה, בהתאם לידע בתחום הקיימות. קשה לשנות את התפיסה הזו בקרב מבוגרים שגדלו לפיה במשך שנים רבות, אבל אני בהחלט אופטימי לגבי הדור הצעיר המחובר לידע בזכות האינטרנט, מה גם שהם אלה שנגזר עליהם לחיות בתוך המציאות הזו של שינויי האקלים ומשבר סביבתי חמור והשלכותיו. לכן, הרעיון הוא לפתח את הטיפול בגינה הקהילתית גם בהיבט חינוכי, באמצעות סדנאות לימוד כחלק ממרכז ידע ולצד זאת, חשוב להבין שמדובר בעסק כלכלי שמטרתו, לצד הקניית ערכים, היא להרוויח ולקיים את עצמו. הקורונה יצרה לנו הזדמנות נהדרת וכדאי שנמצה את הפוטנציאל של המקום הזה כמה שאפשר".

מעוניינים להתנדב בגינה הקהילתית בקטיף, בעבודות גינון ובדוכן הירקות?

ניב – 050-6705793

אור – 054-4816228

או לכתוב צוות הנוי.