עבודתי כמדריכה בחממה שבקיבוץ עין שמר היא מעין תיקון לשיטת הלימודים האקדמאית שנפלטתי ממנה. לפני כשנה הפסקתי את לימודי בפקולטה לחקלאות ברחובות (תואר שני במדעי הקרקע והמים) בעיקר בגלל התסכול משיטת הלימוד האקדמאית – הגעתי לפקולטה כתלמידה סקרנית נלהבת וחרוצה אך לאחר שנה מצאתי עצמי מתוסכלת, חסרת בטחון ומיואשת. הרי איך יכול להיות שסטודנט בפקולטה […]
זוהי תחילתה של עונה מופלאה: הירוק והנקי שולטים בנו, נבטים צעירים ממלאים כל פינה ומרגיעים אותנו. עופות מים וציפורי שיר (וביניהם אדום החזה והירגזי), כמדי שנה מגיעים אלינו להתחמם, לאכול, לאגור שומן ולחזור לארצם. ומסביב ניתן לצפות בפריחה עדינה ויפיפייה של פרחי בצל ופקעת. חורף הוא חוסר פעילות או תרדמה של חלק מבעלי החיים והצמחים […]
המטרה העיקרית שהגדרנו עבור העלון הינה היותו כלי מתקדם לדיון ציבורי פתוח ורב-דורי בקהילת גבעת חיים. האם הצלחנו במשימה שלקחנו על עצמנו?
שני מתכונים שהם ארוחה שלמה, מתכונים שנותנים אוירה של בית חם, סירים מבעבעים על האש ולי הם מעלים בראש תחושה של משפחה…
לאלו מבינכם שעדיין לא ראו: הזדרזו ובואו אל הגלריה לפני שהתערוכה יורדת. תערוכה מרגשת, שמסמלת את צמיחתה של גבעת חיים בשישים השנה האחרונות.
היום כמעט לכל משפחה מכונית (או שתיים), וחשוב שלצד הכבישים יהיו מדרכות ומפרצי חניה, כדי שעצירת רכב לא תתבצע על הכביש. ואכן מתכנני הכבישים ומבצעי העבודה עשו עבודה יפה ועל כך יש לתת להם מחמאות.
"… וכך, 70 שנה אחרי,אנחנו, שגרים באותו קיבוץ ומכירים כבר לא מעט שנים, מצטערים על שהשיחה הזו לא התקיימה מוקדם יותר, כשהאמהות שלנו עדיין היו בחיים והיו יכולת להיפגש בשמחה, ולשחזר באוזנינו את האירועים."
רגע לפני ששיא החג לפנינו, נשתהה לסכם כמה אירועים שחלפו כבר, ולהכין את עצמנו לקראת הבאות.
אמא של מרדית מאוסטרליה משתפת אותנו בחוויה שעברה עליה לפני חודשים ספורים. הסיפור נוגע ומרגש כל פעם, כשאני קוראת אותו.
הנה גם אנחנו מתעוררים אחרי 60 שנה. בואו נעצור, נסתכל אחורה, אל נקודת ההתחלה, ונראה האם לאן שהגענו והדרך בה הלכנו נכונה לנו?
אני מבקש לפתוח ולציין את ה"אירוע" הגדול שהתרחש בכניסה לקיבוץ – הכיכר!!! אחרי שנים רבות של צומת מסוכן, עמוס ובלתי נסבל – סוף סוף יש לנו כיכר.
במסגרת שנות ה – 60 מתקיים פרויקט של שילוט בתים ועצים ברחבי הקיבוץ.
"הדשא שיורידו עכשיו כבר לא יחזור. מקסימום ישימו עליו מחסום של עציצים. איפה ההיגיון?"
הכל הכל, תלוי גם בכוחות העשייה שלנו, ויש כאלו, אנחנו שמים דגש על כך שרוב האירועים יהיו בכוחות ובביצוע שלנו ומשלנו.
רק בגליוננו האחרון פרסמנו כאן ראיון של ורד עם ידיד רובין, שזכה להכרה והערכה רבה בשנה האחרונה. לא העלינו על דעתנו אז שיהיה זה הראיון האחרון של ידיד, שהלך החודש לעולמו בטרם עת.
סרט שמעורר הרבה רגשות, בעיקר בתקופה זו, עם שחזור מדויק ויפהפה של התקופה ההיא.
כשהירארכיה נהפכת לרעיון מרכזי, מתבטל האקלים החוויתי. כשפוליטיקה היא הכח המניע קדימה – ערכים חינוכיים ואנושיים נסוגים אחורה.
אביו של רוברט היה כהן דת פרוטסטנטי ובחג המולד עצמו היו לו בכנסייה שלושה טקסים. זה היה באותו יום שחילקו לילדים את המתנות והם היו צריכים לחכות עד שאבא יחזור מהכנסייה כדי שיוכלו לפתוח אותן.
