גייל לבקוביץ'
המשפט הנ"ל נאמר לפני שנים על ידי יגאל הורוויץ, שר האוצר לשעבר, לנוכח ההתנהגות המטורפת של ממשלת ישראל ואזרחיה. למשפט זה אני מתחברת כעת לנוכח מה שקורה בקיבוצנו בענייני התקשורת. אנחנו משלמים הרבה כסף והשרות ברצפה.
אני אבחר לא לדבר בהכללה אלא באופן פרטי. מצב התקשורת בביתי עגום ומייאש. האינטרנט עולה אחרי הרבה זמן ועל אף שכבר באו וניסו לשפר ולתקן הכל איטי לעומת מה שהיה פעם.
הטלפון הישן של פעם מעורר געגועים עזים. פעם אפשר היה להשאיר הודעות וכמובן גם לשמוע הודעות (מהמשיבון). אנחנו רצינו "קידמה", לקחנו חברה – אוי לאותה חברה -אלקטל-לוסנט, שמרגע ההתקשרות איתה אנחנו בתור קהילה שבויים בידיה. משלמים הרבה כסף על כלום. בקהילה מתוקנת כבר מזמן היינו מתאגדים ומגישים "תביעה ייצוגית”, אבל אנחנו הרי אנשי תרבות אנחנו, סבלניים ואדיבים.
אני רוצה להיות קצת יותר אישית- ולחדד את מצבי- אני במצב בריאותי קשה וזקוקה לטלפון. כשלאה'לה ד.ב. מתקשרת לעיתים קרובות לשאול לשלומי כל מה שהיא שומעת זה צליל ניתוק או עוד כמה סוגי צלצולים משלל פלאי הטכניקה. בני החייל המשרת בדרום כמעט ולא יכול להשיג אותי וגם לא יכול להשאיר הודעה קצרה במשיבון "הגעתי לבסיס" או "מה נשמע". גם את אחותי הנמצאת ב"חזית" בשדרות אני כמעט ולא יכולה להשיג בגלל בעיות בקו הטלפון.
לאחרונה נכנסתי לאתר של גבעת חיים ולהפתעתי גיליתי תעריפי שרות שונים של החברה ה"איכותית" המשרתת אותנו: 180 ₪ הזזת נקודת טלפון, 350 ₪ הזזת נקודה אופטית פשוטה בבית הלקוח, ועוד. זוהי חוצפה בעיני לקחת תעריפי שרות כאלו בזמן שהמינימום שרות לו אנו זכאים ומשלמים במיטב כספנו אינו מתקיים.
אייל מנהל הקהילה ענה לשאילתא שנשאלה במועצה על דרך הטיפול וההתנהלות מול חברת אלקטל לוסנט בצורה רפה ובלתי מספקת… אנחנו קהילה של אנשים (אינטליגנטים בחלקם), שמגיעות להם תשובות לחוסר מעש ובעיקר לאיכות ואמינות נמוכות כל כך. אנחנו זכאים להתייחסות ותשובות הוגנות גם מראשי החברה שקיבלו על עצמם את הפרויקט הזה, וגם מממלאי התפקידים בגבעת חיים שחתמו על החוזים והבטיחו לנו אמצעי תקשורת מתקדמים ושירות טוב ואיכותי יותר.
אודה לכל מי שיענה לי ויאיר את עיני בנושא התקשורת שהעליתי ואני מקווה ומייחלת שנגיע לרמת שירות הנכונה לשנת 2011.
הערת המערכת: תגובת מנהל הקהילה לא התקבלה עד עתה.
המשפט הנ"ל נאמר לפני שנים על ידי יגאל הורוויץ, שר האוצר לשעבר, לנוכח ההתנהגות המטורפת של ממשלת ישראל ואזרחיה. למשפט זה אני מתחברת כעת לנוכח מה שקורה בקיבוצנו בענייני התקשורת. אנחנו משלמים הרבה כסף והשרות ברצפה.
אני אבחר לא לדבר בהכללה אלא באופן פרטי. מצב התקשורת בביתי עגום ומייאש. האינטרנט עולה אחרי הרבה זמן ועל אף שכבר באו וניסו לשפר ולתקן הכל איטי לעומת מה שהיה פעם.
הטלפון הישן של פעם מעורר געגועים עזים. פעם אפשר היה להשאיר הודעות וכמובן גם לשמוע הודעות (מהמשיבון). אנחנו רצינו "קידמה", לקחנו חברה – אוי לאותה חברה -אלקטל-לוסנט, שמרגע ההתקשרות איתה אנחנו בתור קהילה שבויים בידיה. משלמים הרבה כסף על כלום. בקהילה מתוקנת כבר מזמן היינו מתאגדים ומגישים "תביעה ייצוגית”, אבל אנחנו הרי אנשי תרבות אנחנו, סבלניים ואדיבים.
אני רוצה להיות קצת יותר אישית- ולחדד את מצבי- אני במצב בריאותי קשה וזקוקה לטלפון. כשלאה'לה ד.ב. מתקשרת לעיתים קרובות לשאול לשלומי כל מה שהיא שומעת זה צליל ניתוק או עוד כמה סוגי צלצולים משלל פלאי הטכניקה. בני החייל המשרת בדרום כמעט ולא יכול להשיג אותי וגם לא יכול להשאיר הודעה קצרה במשיבון "הגעתי לבסיס" או "מה נשמע". גם את אחותי הנמצאת ב"חזית" בשדרות אני כמעט ולא יכולה להשיג בגלל בעיות בקו הטלפון.
לאחרונה נכנסתי לאתר של גבעת חיים ולהפתעתי גיליתי תעריפי שרות שונים של החברה ה"איכותית" המשרתת אותנו: 180 ₪ הזזת נקודת טלפון, 350 ₪ הזזת נקודה אופטית פשוטה בבית הלקוח, ועוד. זוהי חוצפה בעיני לקחת תעריפי שרות כאלו בזמן שהמינימום שרות לו אנו זכאים ומשלמים במיטב כספנו אינו מתקיים.
אייל מנהל הקהילה ענה לשאילתא שנשאלה במועצה על דרך הטיפול וההתנהלות מול חברת אלקטל לוסנט בצורה רפה ובלתי מספקת… אנחנו קהילה של אנשים (אינטליגנטים בחלקם), שמגיעות להם תשובות לחוסר מעש ובעיקר לאיכות ואמינות נמוכות כל כך. אנחנו זכאים להתייחסות ותשובות הוגנות גם מראשי החברה שקיבלו על עצמם את הפרויקט הזה, וגם מממלאי התפקידים בגבעת חיים שחתמו על החוזים והבטיחו לנו אמצעי תקשורת מתקדמים ושירות טוב ואיכותי יותר.
אודה לכל מי שיענה לי ויאיר את עיני בנושא התקשורת שהעליתי ואני מקווה ומייחלת שנגיע לרמת שירות הנכונה לשנת 2011.
One Response to "משוגעים רדו מהגג"
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- 7 באוקטובר (37)
- אמנות ושירה מקומית (186)
- בטחון (26)
- בטיחות (37)
- ביקור בית (10)
- בנות ובני משק שחזרו (13)
- בנות ובני משק שעזבו (19)
- בריאות ורווחה (52)
- גינון (69)
- דבר המערכת (162)
- הנהלה (382)
- הפרטה (194)
- הקיבוץ של פעם (14)
- התנדבות (74)
- וידאו (22)
- ותיקים (193)
- חברות (80)
- חגים (14)
- חדר אוכל (7)
- חו"ל (1)
- חוגים (10)
- חיות (16)
- חיילים (30)
- חינוך (237)
- חירום (23)
- חניה (20)
- חקלאות (58)
- חשמל (27)
- טור דיעה (55)
- טיולים (49)
- יהדות (31)
- ילדים (151)
- כללי (1,010)
- לזכרם (236)
- לילדים (15)
- מועצה (12)
- מועצה אזורית עמק חפר (100)
- מזון (76)
- מחזורים (10)
- מטפלים/ות (13)
- מילה טובה (99)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מקום העבודה שלי (18)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (207)
- מתכונים (100)
- נדל"ן בקיבוץ (20)
- נוסטלגיה (261)
- נעורים (46)
- סביבה (169)
- סיפורים (130)
- ספורט (50)
- ספרים (25)
- סרטים (85)
- עובדים זרים (8)
- עיצוב הבית (7)
- ענפי הקיבוץ (75)
- עסקים (107)
- פוליטיקה (39)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (15)
- צעירים (104)
- קהילה (552)
- קורונה (39)
- קליטה (172)
- שיוך ונושאים קשורים (164)
- שכונת בנים (177)
- שנת שירות (5)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (11)
- תכירו (31)
- תכנון (175)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (71)
- תקשורת (35)
- תרבות (120)
מצא כתבות לפי תאריך פרסום
אוגוסט 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על כלבולית בתנועה / שלמה כהן
- יגאל מוהר על הנוי שאיבד את פניו / נמרוד ידיד
- יואב על אני אוהב את הנוי בגח"א / ליאור פלג
- נדב דרך על אני בעד / ענת ברנע
- צביקה על על דו"חות ומידע / שמעון הישראלי
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
- נויה לס על אני בעד / ענת ברנע
- ארנון שרטר על מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- רענן רז על אני בעד / ענת ברנע
- ענת על אני בעד / ענת ברנע
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גל רסיס מעביר ל…
- לדבר, לשמוע ולהקשיב / היידי עפרון
- הנה עוד שנה / ליאור אסטליין
- סוף ההמתנה לשכונה / שלמה כהן
- על המפה / ליאור אסטליין
- "הקול השלישי" / שלמה כהן ויאיר גורן
- מה בין ארכיון לבין אמנות? / ברכה (ימיני) הישראלי
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
- עוגת גבינה עם פירות יער / בלהה זיו
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / נמרוד ידיד מעביר ל…
- "שואלת בשביל חברות" / יהודית פרנק
- מצב המועצה / ליאור אסטליין
- כלבולית בתנועה / שלמה כהן
- גאווה מגבעת חיים: ספורטאינו במכביה 2026 / גילי הדר סגל
- קהילת גבעת חיים איחוד – מחשבות עבר הווה ועתיד / אלדד ורדי
- מצנעא בתימן לקיבוץ בישראל ואל עצמי / ברכה הישראלי
- קווים מקבילים נפגשים על נייר / אלה עוקב פרטל
- טיפוסים בגבעה / חנוש מורג
- פשטידת קישואים / בלהה זיו
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גיורא ידיד מעביר ל…
- צח"י בכוננות / שלמה כהן
- הנוי שאיבד את פניו / נמרוד ידיד
- אני אוהב את הנוי בגח"א / ליאור פלג
- "מולהלול" והנקודה: עבר, הווה וקהילה / עופר חגי והיידי עפרון
- בואו לטייל איתי / ליאור אסטליין
- ברוחו של שמאי מדיני
- הילה מהגליל / שלמה כהן
קטגוריות
7 באוקטובר אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים תכירו תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות


מצטרפת לרוח הדברים בכתבה של גייל.
חבל על כסף טוב שנזרק לחינם. חבל שהחברים אשר נתנו אמון בחברה עם "מוניטין" (על-בסיס מה המוניטין, לא ברור), מתאכזבים כל יום מחדש – כמוני.
הגעגוע למערכת הישנה מוצדק, לא התקדמנו, נסוגנו בגדול.
אולי הגיע הזמן לעשות משהו בנדון מכיוון הנהלת הקהילה?
אשמח לבשורות טובות.
טובה גבר