יורם פארן (בתגובה לכתבה של יאיר סינדליס מעלון קודם): לא אכנס כאן לשאלה אם חלופת האגודה היא הטובה ביותר או לא. אני רוצה להתייחס לכך שמספר מגיבים טוענים שצוות השיוך או הממסד החליטו על חלופת האגודה ומטפלים רק בה. זו הטעיה של הציבור (שלא לומר פייק ניוז). זו התעלמות מכמה חודשים של דיון ציבורי, בנושא החלופות השונות, שבסופו בהצבעה בקלפי הצביעו 79.12% מכלל בעלי זכות ההצבעה, ובחרו בחלופת האגודה ברוב של 87.41%.

ה"אנשים הרעים" מצוות השיוך ומהממסד פשוט מקיימים את החלטת הרוב, שאגב הוא רוב גדול יותר מהרוב הדרוש לשינוי תקנון.

 אורנה צ'רבנקה: אני מתהלכת בתחושה שהצד המתנגד מאד נחרץ לגבי ה"קטסטרופה" שאנו הולכים לקראתה בהצבעה לחלופת האגודה, וחלק לא מבוטל של אנשים אפילו לא מגיע לשמוע כי הם כבר משוכנעים ואף אחד לא יזיז אותם מדעתם. ומה שמאוד קשה לי זו התחושה לגבי "לנו כבר יש בית בקיבוץ החדש, אז עכשיו בואו נעשה הפסקה ארוכה והשאר ישבו וימתינו עד שנדע". למי שחושב שבאיזה שלב נדע הכל בוודאות, אז הוא חי כנראה בסרט. אנחנו חיים במדינת ישראל… ולמי שלא זוכר, חוסר וודאות רב היה גם כשהתחלנו את תהליך ההפרטה, ועשינו זאת ויש פה שתי שכונות חדשות, שבהן חיים אנשים שרוצים לעצור רק רגע ולחכות לוודאות… עצוב.

יאיר סינדליס: אנסה להסביר את דברי באופן נהיר יותר ולא בשפה "משפטית" אם כי הדבר לא פשוט מאחר וכל העיסוק הוא במסמכים, תקנונים, ומצגות שהובאו לציבור שאף הן בשפה משפטית (וגם על כך כתבתי, בעבר), אך כפי שכתבת (רעיה מירון), אני מקבל על עצמי חובה זו, כלפי הציבור. לגבי הדברים שנכתבו על ידי אתמול בהתייחס לתגובת ציון לדברי תמר שמיר, אסכם זאת כך:

בין החברים לבין הקיבוץ יש הסכם – חוזה, הקובע כי הדירות משויכות לחברים, נכון הדבר הן לגבי חברים וותיקים (לפני היום הקובע) ונכון הדבר הן לחברים החדשים (שכונות א-ב). החוזה בין הקיבוץ לחבר, מדבר על שיוך קניני מלא ולא על חלופת האגודה, וכן, מהבחינה משפטית יש הבדל בין זכות של בעלות מלאה על קניין, ממש כמו כל אזרח במדינה הרוכש בית, לבין חוכר משנה – בה האגודה -"הקיבוץ" הוא הבעלים מעצם היותו חוכר ראשי.

תשובת עורכי הדין מטעם הנהלת הקיבוץ כפי שהובאה במועצה, לא נתנה מענה ענייני (לעניות דעתי) לסוגיות שעל הפרק, ונראה כי אין להם ממש תשובות ברורות לפער/הסתירה, בין החוזים של החברים לבין בחירת חלופת האגודה, ומהן ההשלכות על זכויות החברים, במידה והציבור יצביע ברוב דרוש על חלופת האגודה. גם אז אותן בעיות/סוגיות, לא יבואו על פתרון, וזהו בעצם מעין מעגל שוטה.

אכן, אני מנסה לעורר את דעת הציבור, ונכון, יש לקבל החלטות קשות, שיהיו להן השפעה על רבדי האוכלוסייה בקיבוץ.

לטעמי, חלופת האגודה כפי שהוצגה לציבור, הובאה בצורה חסרה, על דרך מצגות שנערכו ברטוריקה מגמתית, ועל כך אני מלין. לא היה דיון ציבורי ממצה ומלא בעניין חלופת המגורים, וגם לא נערך דיון ממצה לגבי התשלום שיש לשלם על הזכות הקניינית המלאה של החבר על הקרקע. למשל, בחלופת הבית יש אפשרות לחברים וותיקים לשלם סכום מועט, בעוד שיתר התשלום נדחה למועד מכירה של הבית (אם החבר ירצה למכור את הנכס (קרקע+בית) או שיורשיו יבקשו למכור. רק אז יש להשלים את 29% מתוך 33% שהם נגזרת של 91% דמי היוון עבור מגרש.

בחירה בחלופת הבית, אמנם תשנה את פני הקיבוץ ותעניק לחבר בעלות מלאה על קניינו, אך החלטות החברים עד היום הובילו למקום זה, לכן, שכל אחד ישאל עצמו, האם הוא מעוניין לשוב לאחור. חשוב להבין כי בחירת בחלופת הבית ולא חלופת האגודה, נכון למצב הדברים כיום, תמנע "מהקיבוץ" או צוות מנהלת הבנייה של שכונת הבנים, שליטה מלאה בזהות הנרשמים (ולא תהיה עדיפות לבני משק, יורשים וכיוב').

בהתייחס לפרשנותו של ציון לגבי זכות הבניה של חברי שכונות א-ב בשכונה ג', אני סבור כי פרשנותו של ציון אינה עולה בקנה אחד עם הכתוב בתקנון, והתקנון, נרצה או לא נרצה, מעניק זכות לבני שכונות א-ב להירשם לשכונה ג' (אך יש תנאים לכך). אין זה אומר שאני סבור שזה נכון וראוי כי חברי שכונות א-ב יבנו בשכונה ג' לפני בנים שניים (למשל) אך אין זה אומר שוועדת השיוך כפי שציון כותב, יכולה להביא יחד עם ההצבעה על חלופת האגודה, את שינוי התקנון לגבי בנייה עתידית בשכונות ד-ה.

ירון בנגר: (בתגובה לכתבה של תמר זעירא): חבל שהתומכים בחלופת האגודה שוכחים מאחור ומזניחים זכויות של קבוצה מסויימת (לא גדולה) מתוך קבוצת ה-"400". זו קבוצה של חברים שלפי החלטת הקיבוץ זכאיים למגרש לבן ראשון, שלא יכולים כרגע לממש זאת, כיוון שהילד הראשון לא בגיל שיכול להתקבל לחברות או עדיין צעיר ואין לו התכנות כלכלית לממש.

קידום שכונה ג' כרגע עלולה למנוע מהם קבלת מגרש בכלל (בעוד שיהיו משפחות שיקבלו 2) או יקבלו באחוזים גבוהים מאוד במידה (ורק במידה – הרי אף אחד לא מתחייב שזה יהיה) מישהו אמר – קצת יצירתיות? איזונים?

ליאור תירוש: (בתגובה לכתבה של נירה פארן) – נירה, לא ברור לי למה "הפן הכספי" הוא טיעון תומך לדעתך לחלופת האגודה. בחלופת המגורים, בתור חברים ותיקים, אתם יכולים לשלם רק 3.75% מהסכום והמגרש ירשם על שמכם מול רשויות המדינה. גם במקרה הורשה היורשים לא צריכים לשלם את הפרש התשלום הנדחה.

כמו כן, האם רק חלופת האגודה מאפשרת המשך בנייה וקליטה? אני לא חושב כך.