צביקה בן נח

.

אני מצהיר קבל עם ועדה שאני תומך בהשקעה במתחם החינוך ולא אתן לאף אחד, בכוחותי הדלים, לטרפד אותו, להתנות אותו בשום דבר ו/או לקשור אותו לשום דבר אחר, למרות שאינני משתמש ולא רואה כיצד נכדי יוכלו להשתמש בהם בתנאים שנוצרו בהרחבה לבנים.

 שערו בנפשכם מצב היפותטי, הזוי ושאינו יכול לקרות במציאות אך מתאים לצורך המחשה, שקיבוץ (אחר, לא אצלנו), לאחר שהחליט להשקיע מקרן תשתיות 850,000 ₪ בשדרוג מתחם החינוך, הדרג המבצע חותם חוזה עם קבלן. בשונה מכל החוזים שנחתמו על ידי הקיבוץ עד עכשיו, החוזה הזה מרושל ולא אחראי. (כמובן שאין מצבים כאלה אצלנו אבל נניח לצורך המחשה שבקיבוץ ההוא יכול לקרות)

אותו קבלן מתחייב לדבר מסוים ותוך כדי שיפוץ, מסתבר שמישהו לא קרה נכון את כתב הכמויות או הקבלן לא עומד בסטנדרד כמתחייב מהחוזה.

כתוצאה מכך, נדרשת השקעה נוספת של עוד 400,000 ₪.

כיוון שחשוב לאותו קיבוץ לא לריב עם הקבלן, מחליט שאת ההשקעה הנוספת תיגבה מהמשתמשים במערכת החינוך, בפריסה נוחה אומנם, רק תוספת של נניח 400 ₪ לחודש לילד לכיסוי ההשקעה.

במקביל, ולשם חיסכון במשאבים והקטנת המיסים, מחליט אותו קיבוץ שתחזוקת המבנים לאורך זמן יהיה על חשבון המשתמשים ובניהולם העצמי. גיוסים, תרומות או העמסה נוספת על תשלומי הורים. על הדרך גוזר קופון לממן את ההוצאות הנלוות, תכנון נוסף, יעוץ משפטי, חוזה עם קבלן אחר וכד', הוצאות כלליות, פיקוח על הקבלן החדש ועוד. נניח עוד 200 ₪ לילד לחודש משך כל שהותו במערכת החינוך.

כמובן שההצדקה למהלך תהיה שממילא, רב החברים המשתמשים בשירותי החינוך אינם מהתורמים לקרן תשתיות, הממומנת מכספי תאגיד החברים מלפני היום הקובע ולקומץ החברים המשתייכים לאותה קבוצה שעדיין משתמשים בשירותי חינוך, הקיבוץ יממן מחצית הסכום, בצורת הנחה.

כמובן שההפרש לא יועמס לתשלום החודשי של שאר המשתמשים, אלא פשוט ייווספו מספר תשלומים נוספים, זניחים, להחזר החוב, החזר הון וכד'.

זה בדיוק מה שקורה במים החמים, ולא בקיבוץ אחר אלא אצלנו.

אסור לתת לתקדים הזה לעבור ויש לחייב את הקיבוץ לעמוד מאחורי ההתחייבויות שלו לחברים, 207 בתי אב, ברובם תורמים לקרן תשתיות, עד להשלמת הפרויקט.

מוגש כחומר למחשבה בדרך לקלפי