אנו ממשיכים להתמודד עם נגיף הקורונה, כשלאחרונה מסתמנת רגיעה; אין חולים ומעטים הבידודים. כמובן שלא רצוי לנוח על זרי הדפנה וכדאי להמשיך ולהקפיד, כך שנשאר "ירוקים" כישוב ובריאים כתושבים וחברים. מעניין אם גם כאן תהיה רתיעה מהחיסון כפי שמתגלה ברמה הארצית, או שנפשיל שרוולים, תרתי-משמע ונעשה את הצעד הנוסף הזה המתבקש מאיתנו, למרות קיצורי הדרך בתהליכי פיתוח ואישור החיסון. להבדיל מהנושאים שעל הפרק כאן, אצלנו, ייתכן והקורונה היא עדיין איום משמעותי ואולי אפילו קיומי, במיוחד לאוכלוסייה בסיכון, המונה כאן חברים רבים.

עכשיו, לאחר שעברה ההחלטה על הסדר הביניים, אפשר לקוות שנעבור לתפקוד ידידותי יותר, שקוף, רגוע ואפקטיבי בכניסה להליכי בניית שכונה ג', בתהליכי ההתמודדות עם הסדרת הנכסים מול רמ"י ובקבלת החלטה מוסכמת ומתחשבת ברוב הולם לגבי חלופת השיוך.

עם סיום תפקידי כעורך משותף של העלון, אני רוצה להודות להיידי (שהייתה גם שותפתי בעריכה) ולאיילת, שהמליצו עלי לערוך את "בתוכנו"; עלון המאפשר לציבור קוראיו נגישות והכרות עם חברים, משפחות, מידע פנימי וחיצוני, מוסדות ודעות ברמה, שעם כל הצניעות, אפשר להתברך בה.

אני חייב לציין גם את המשוב החיובי והבונה (בדרך כלל) שקיבלנו מחברים לא מעטים וממוסדות הקיבוץ, דבר שאינו מובן מאליו, במיוחד על רקע המתח והקונפליקטים להם נותן העלון במה לא משוחדת ופתוחה, גם אם ישנם כאלה בינינו שהיו מעדיפים שהעלון יהיה קצת יותר "ממלכתי" לפעמים.

לי, באופן אישי, נתן התפקיד הכרות עם אנשים ודרכם עולמות אחרים שלא היה לי (וכנראה גם לרבים אחרים) מושג לגביהם ועל כך אני מודה. בצירוף תודה ואיחולי הצלחה לליאור ולמי שיצטרף/תצטרף אליו.