ששון שוחט עם הדס בבריכה הקטנה
אבא. כבר לא אקרא לך ככה ולא אבוא לבקר אותך ולא אדאג לך ואתה כבר לא תדאג לי
וגם לא תתקשר אלי ותתעניין מה שלומי ומה שלום יותמי וגולי ומאיוש ואיפה אוכלים בשישי ואיזה אוכל לבשל לילדים ליומולדת ואולי אני רוצה ריבה שהכנת וגם גויאבות וקלמנטינות.
ולא אוכל לבקש ממך שתקפיץ את יותם לצבא ואת גל לאימון ושתכין למאיה ארוחת ערב כי אני לא נמצאת.
כי כזה אבא היית ,עם הלב הכי רחב שיש, שתמיד ידעתי שלא משנה מה יקרה, יש לי גב והוא יציב וחזק ולא יתן לי ליפול. ואתה הרי הכל יכול ותמיד אומר אין בעיה על כל דבר שביקשתי.
לימדת אותי מה כוחה של משפחה ושאין גבול לנתינה בה. ידעת לבשל הכי טעים , להכין ריבות נהדרות, גידלת עצי פרי הכי מניבים, כל צמח וכל עץ צמח אצלך. הכנת לנו מראות וחנוכיות מויטראז' וכל יום שחית בבריכה והלכת לחדר כושר ולשתות קפה אצל עזרי, תמיד עם האופניים.
ששון שוחט. חג משק 2015, צילום: ליאור יעקבי
ולא הפסקת ללמוד כל הזמן. כל החיים.
ואז נפלה עליך המחלה ולאט לאט השתלטה לך על הגוף. ועם הגוף שנחלש כך גם הנפש, שהרי אם אתה לא יכול לנוע באופן עצמאי ולנשום באופן עצמאי אז מה הטעם? זה כל כך מנוגד לאישיות שלך להיות מוגבל ולהזדקק לעזרה בכל דבר. בשנה האחרונה ניתנה לי הזדמנות לגמול לך על כל מה שהיית בשבילי תמיד. שמרנו עליך וטיפלנו בך בכל מה שהיית צריך ,דאגנו שלא תרגיש שאתה לבד, יום יום באנו אליך ואין אבן שלא הפכנו כדי להקל עליך.
נוח בשלום אבא אהוב שלי, מגיע לך. אתה כבר לא סובל.
הדס
Share this post
