כעת, כשעברנו לשידורים דיגיטליים באיכות נפלאה, נסגרה האנטנה המרכזית האנלוגית הישנה ומכיוון שהייתי בין אלו שתחזקו אותה, ביקש ממני דיויד שרון לכתוב כמה מילים. הכתבה מוקדשת באהבה והומור לחברים הותיקים שאינם עוד איתנו ואם פה או שם מישהו מצאצאיהם או קרובי המשפחה יפגע, אני כבר מבקש סליחה כבר בגיל צעיר התאהבתי במה שנקרא טלוויזיה והמחלה […]

בפורים 1987 עמדתי בגן דקל, לבושה בשמלה בצבע תכלת ואוחזת שרביט מוזהב (פריטים שהוצאו מהמחסן הקסום של הגננת) יחד עם עוד שמונה או תשע מלכות אסתר מקבילות וממתינה בחרדה שמישהי תתנדב, בטח לא אני, להיות ושתי בהמחזה בפני ההורים. "אם לא תהיה ושתי, לא תהיה המחזה" היא מאיימת ואני בלחץ. בסוף נמצאה אמיצה אחת שהסכימה […]

עבור כל מי שנולד וגדל כאן במאה ה-20, היו הפעוטונים הרבה יותר מקירות, גג וחצר. זה היה המקום בו הפכו התינוקות לפעוטות, מקום בו שכנו שמחה, עצב, משחק, אור וצל ואולי המקום אשר ביטא יותר מכל את מהות "הלינה המשותפת". כעת, עם היעלמותם של הפעוטונים המיתולוגיים מנוף הקיבוץ, אנו מגישים מנה אחרונה: זכרון מהפעוטון יוני […]

אני ילדה של חורף. נולדתי בחורף, הביאו לאמא שלי תותים לבית היולדות ובאופן כללי אני עורגת כל חיי למקומות קרירים ומרגישה כנטע זר בקיץ ההולך ומתארך במחוזותינו. יש לו מיליון סימנים ברורים וחשוב לי לדבר עליהם. שלוליות מעצבן אותי ששיפרו כל כך את הניקוז וכעת הן אינן גדולות כפי שזכרתי. אחרי שסיפרתי לילדיי אגדה על […]

ירון שולח הודעה עם קישור לכתבה ולה כותרת האומרת: "הבמאי רוני פינקוביץ' בחר לסיים את חייו". אני יושב על הספה וקורא אבל הראש, הוא כבר עף מייד 35 שנים אחורה קיץ 1985. אנחנו כיתת "אלון", בני 18 פלוס-מינוס, סיימנו את הלימודים וכמו כל מי שאי פעם היה בגיל הזה – העולם מונח בכף ידנו. בקיץ […]

בעלון הקיבוץ בתחילת 1972, עדי נחמני מציג בשפה פיוטית את הלוגו החדש שעיצב אמנון לוי: "בשער, בראש חדש ניצב עתה עלוננו לפני קוראיו. תוספת צבע ועיצוב משוכלל של הסמל – ליתר נוי נועדו, למשוך את העין בטעם. אלה השיפורים והבאים בעקבותם מבשרים אחת לפחות: אי קיפאון.  עם זאת מודעים אנו לתפקידנו הראשי: להעלות את רמתו […]

הגשם הראשון מעיר זכרונות ששכבו ספונים במגירה וחיכו לו. זכרונות משנים בהן עקבנו מבפנים אחר חילופי העונות וחיינו בתוך השינויים, בתוך הזמן החולף. השמש, הממהרת לשקוע בדרך מהגן הביתה, מספרת ששעון חורף, השרוולים הארוכים מלפני שנה שכבר קצת קצרים על ידיי, מספרים שהגשם הפתיע את אמא וטרם בוצעו חילופי חורף- קיץ בארון, השבלולים היוצאים באלפיהם […]

לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות המבכים את היעדר תהליך הקליטה המסודר בגח"א של המאה ה-21. מערכת העלון מרימה את הכפפה ומספקת כלי חשוב לנקלטים חדשים וגם וותיקים: שיעור ראשון בהכרת המקום בו אתם חיים גבעת חיים איחוד שוכנת על  שתי גבעות: זו של מגדל המים וזו של בריכת השחייה. חברי כפר סאלד אשר הגיעו לכאן […]

בשנת 1989 כיכבו בראש מצעד הפזמונים הלהיטים "למבדה" ו"ריקוד המכונה של משינה", הפריט האופנתי ביותר בערב שישי בחדר האוכל היה גומיית סקרנץ' מקטיפה וגרביים מגולגלות היטב עד לקרסול. היה נראה הגיוני מאוד שאבא שלי (ועוד אבות רבים אחרים( מעשנים סיגריות והכי אהבתי שהוא משליך את הבדל לשביל ואני זוכה לכבות אותו בתנועה סיבובית של הרגל. […]

  השנה, לראשונה, לא מגדלים כותנה אצלנו וברוב המדינה. אברמל'ה שמיר (85) היה מראשוני הענף כאן ולכן דיברתי איתו על הימים הראשונים של הכותנה בגבעת חיים איחוד אברמל'ה נולד בפולין והגיע לארץ עם הוריו בגיל שלושה חודשים. המשפחה התיישבה בנתניה, שם העביר את ילדותו. אברמל'ה היה חבר גרעין שעשה הכשרה בדגניה ולאחר מכן היה אמור […]

בימים אלה מסיים "המודעון" את חייו ומפנה את מקומו לאמצעים עדכניים יותר להפצת מידע. זה הזמן לעצור רגע ולהיזכר בקורותיו ולתת לו את הכבוד המגיע לו. הוא נוצר ושירת אותנו בימים רחוקים בהם היה המילה האחרונה בתחום הפצת המידע בקיבוץ ושם את גח"א "על המפה" כחלוצה טכנולוגית. לפני 33 שנים, בשנת 1987, החלטנו לחפש דרך […]

היום, 5 ביוני 2020, הוא יום השנה ה-53 למלחמת ששת הימים. בקיבוץ נותרו עדיין כמה מהלוחמים באותה מלחמה ושמענו מהם על מה שעבר עליהם אז, כמו גם תובנות ממרחק של יותר מחמישה עשורים   אורי אסטליין "עם תחילת שנת 1967, גבעת חיים איחוד בגיל 15 הוא קיבוץ שבע רצון מעצמו, היבולים טובים והאופק גם נראה […]

לאחרונה נערכה בסביום סדנת כתיבה שעסקה בהעלאת וכתיבת זכרון. כמה מהמשתתפים כתבו על התרחשויות ואירועים הקשורים בליל הסדר והתוצאה לפניכם. שיהיה חג אביב שמח, פורח וזהיר   הסדר שלא חגגנו (או: פסח שלא היה בסדר) / גרשון שפע תאריך הזיכרון: פסח 2008 מיקום הזיכרון: איטליה – וולטרה אשתי, תמר, ואנוכי החלטנו לוותר על סדר בקיבוץ […]

פעם פעם, כשהייתי ילד, עבדנו במשך חודש אחד של החופש הגדול במשק בית ספר. משום מה היה חשוב לי מאוד לסיים את ימי העבודה בחודש הראשון, אבל מה, מעשה שטן – נעלי העבודה שלי נקרעו והייתי צריך ללכת לסנדלריה ולמסור אותן לתיקון. בדחילו ורחימו נכנסתי למקום הקדוש הזה עם ריח הדבק והעור והניסים והנפלאות שעשו […]

לאורך השנים הגיעו לכאן אנשים מכל רחבי העולם: תלמידי אולפן, מתנדבים, משתלמים, עוברי אורח וציפורי נוד שנחתו באקראי. לרבים מהם הפכה שהייתם בארץ ובקיבוץ לחוויה מכוננת שהשפיעה על חייהם, על התנהגותם ועל ראייתם את סביבתם ואת העולם כשחלקם ממשיכים לשמור על קשר אישי שלעולם לא נס לחו ולא פג תוקפו. לפני מספר חודשים יצא לאור […]

  לפעמים תמונת פסיפס יכולה להיות תיעוד! נורית וולף שעבדה שנים בנוי עם חיימקה ורדי, תיעדה את בית וינה והעצים בסמוך בעבודת פסיפס מקסימה. מי שמעורה במה שקורה בחצר הקיבוץ יודע שעץ האורן השלישי מצד ימין נפל בסערה האחרונה (עצוב… חיימקה ששתל את העץ אמר שבא לו לבכות אחרי שראה מה שקרה שם). חיימקה מספר […]

*אסף שרי, בנם של סימה ואליהו ז"ל, עזב את הקבוץ לפני 30 שנים, אבל זוכר הכל. פעם, אי שם בעברי הקסום בעמק חפר הבתולי וירוק העד, העטוף וחבוק פרדסי הדרים רחבי ידיים הפונים לכל רוחות השמיים ומרוצפים בחלקות מיושרות, ביקרתי לי כהרגלי בכרך האזורי הנעים והשוקק – חדרה. אהבתי מאוד את עיר המחוז שלנו, את […]

בערך בדקה ה-20 של המשחק – סליחה הראיון – עוזי נבון משגר טיל לחיבורים. "אני מלך השערים של הכדורגל הישראלי בכל תולדות המדינה", הוא פוסק. אני מתעניין מיד מה תהיה לדעתו תגובת הקורא אלון (האווירון) מזרחי, הנחשב כמלך הכיבושים עם 206 ועוזי ממהר להסביר. "יש לי סביב 700 שערים, שכל אחד ואחד מהם תועד בידי […]

  ביום הכיפורים, אני תמיד על הדשא. מקפיד על זה, כל השנים. להיות על הדשא, בבוקר, עם השקט והשמש החמה. לפעמים עם כדור. עבורי, זה יום הכיפורים – על הדשא, עם השמש, השקט ולפעמים גם עם כדור. ברגל. זה כך מאז יום הכיפורים בו הייתי בן שש. אז הוא נפל על 6 באוקטובר. 1973. יצאתי […]

*פיל לבן – כינוי למבנה בעל עבר זוהר שירד מגדולתו ברחבי גבעת חיים איחוד פזורים מבנים ומונומנטים שידעו בעבר רגעים ושנים תוססות ויפות והנעימו את זמנם של תושבי הקבוץ. כיום, כאשר שנות התהילה שלהם חלפו, יכולים רק הזכרונות, התמונות מהארכיון ומתי מעט מוותיקי הקבוץ, לספר על שנות הזוהר מעל הדשא והזמן "יצחק פניגר ואחרים הגו […]

נסיבות ובעיקר תאריך פתיחתו של "המועדון הסגול" לוטות בערפילי הזמן, האלכוהול וחומרים אחרים. מתחקיר מעמיק שהתבצע בחודשים האחרונים, מדובר כנראה בתחילת שנות השמונים ולכן, כאשר אנו עומדים לציין ארבעה עשורי פעילות לעלייתו, נפילתו ותחייתו של "הסגול", הזמנו את מי שגדל שם לתאר איך רעדו הקירות וקיפצו הלבבות   סגול עמוק (Deep Purple) כבר בטיולית שלוקחת […]

את גיא בירן הכרתי בתחילת האייטיז. היה לו הכל: תלתלי פרא, מתנדבות, סוסים ויכולת פריצה מהאגף הימני שלמד בשקדנות מיוחנן וולך, איציק אנגלנדר ורובי יאנג, אלילי ילדותו בהפועל חיפה. "הגענו לקבוץ בשנת 1979 כשהייתי בן 15", מספר גיא (55) תוך שהוא פורס לי לחם מחמצת שאור וגם לחם כוסמין שהגיחו עתה מהתנור שלו, מורח בנדיבות […]