תמר לנג


תנופת השינויים וה"התחדשות" מחסלת לפעמים גם דברים שפשוט חבל… בפרדס-חנה, שאפילו איננה יישוב קהילתי, קיים פרויקט הנקרא "שימשוב", קיצור של שימוש שוב, ומטרתו לזרוק כמה שפחות דברים ישנים כדי להקטין את כמות האשפה המאיימת לחנוק את כדור הארץ. חפצים מכל הסוגים – כלי בית, בגדים וכו' – הראויים לשימוש אך בעליהם אינם רוצים בהם עוד, נאספים במקום מסוים וכל מי שנפשו חושקת בהם יכול לבוא ולקחת.

חברי גבעת-חיים, אולי כמו כל העולם ואשתו, "מייצרים" עודפים גדולים של בגדים שרוצים להיפטר מהם, והכלוב שנועד לכך על מרפסת המכבסה מתמלא במהירות. לא מעט חברים, עובדים שכירים ומטפלות פיליפיניות היו מחדשים את מלתחתם מערמות הבגדים המצטברות. אבל, למנהלת המחסן/מכבסה זה  הפריע, והיא ביקשה להעביר את הבגדים לפינת המיחזור, שם הם נאספים במכל סגור שאי אפשר להוציא ממנו. יש מי שרואה בזה פגיעה בחברים, אבל לא היא. "חברי הקיבוץ לא מטרידים אותי", היא עונה. על הפיליפיניות אולי קצת יותר צר לה, אבל… את ההמשך לא נשארתי לשמוע.

"לנו הפינה הזו תחסר מאד", מספר חבר מדיירי השכונה החדשה. "היינו נוהגים לטייל לשם עם הילדים יחד עם השלכת הכביסה והנבירה בארגז היתה ממש משחק בשבילם. הבת שלי מצאה שם הרבה דברים שהיא שמחה ללבוש".

אז אולי לא מתאימה כאן האמירה "עניי עירך קודמים", חברי הקיבוץ אולי לא עניים שזקוקים לנדבה, אבל עוד משהו מהרגשת השיתוף הולך ונעלם.

 

הערת המערכת: תמר שפע ביקשה שלא להגיב לדברים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896