לאלה מבנינו שלא עקבו או אינם זוכרים: בעקבות הדיונים הציבוריים שהתקיימו בנוגע לחלופות השיוך השונות העומדות בפני גבעת חיים איחוד, ביקש איתי גילה לקיים דיון נוסף, בחלופה אותה הציג בדיון הציבורי. את הדיון ביקש איתי לקיים במועדון, אך בבואו לתאם את מועד הדיון, נתקל בסירוב מפתיע מצד מנהל הקהילה, בנימוק כי הדיון אותו מבקש איתי לקיים "חותר תחת החלטות הקיבוץ".

 

לצערי אני נאלץ לכתוב כתבת המשך.

אני כותב "לצערי", כי לבקשתי אכן נערך דיון (או אפילו שניים) בהנהלת הקהילה – אך תוצאותיו של דיון זה לא רק שאינן מרגיעות, הן אף מעוררות חשש גדול יותר.

אני מצרף למטה את סיכום הדיון כפי שהגיע אלי. הלקוניות שלו מחפה אולי על דיון יותר עמוק שנערך בהנהלה, אך במבחן התוצאה הוא לקוי בכל פרמטר:

ראשית, ההנהלה השאירה על כנה את ההחלטה להפקיע את המועדון מהציבור כמקום לדיון ציבורי חופשי.

שנית, במקום להתמקד בליקויים המהותיים (ההשתקה של דיון ציבורי והריכוזיות) ההנהלה בחרה להסתפק בדיון בענייני סגנון, ולהתלות בתקנון השימוש במועדון לאירועים פרטיים, שאינו רלבנטי.

שלישית, עצם הסגנון הלקוני שלו (וההחלטה לא לפרסם הצהרה) משדר מסר הפוך לחלוטין למה שהייתי מצפה לו, לאור חומרת ההתבטאות של איל.

 

קצת ארס-פואטיקה לסיום:

הכתיבה לעלון בנושאים אלו מבאסת אותי במידה רבה מאוד. אני סבור שהמדיום הציבורי אינו מתאים לעניין זה, ושלאחר הכתבה הראשונה היה זה תפקיד ההנהלה לטפל בנושא בצורה ראויה (בכנות, ציפיתי שלאחר המכתב הפרטי שלי בעניין לאייל הנושא יטופל, עוד בטרם הפרסום הראשון).

—————————————————–

 

כתבה זו נערכה בעקבות תגובות מברוך וההנהלה (המפורסמת למטה), לפיהן "הנושא" עדיין בדיון.

מדוע אם כן החלטתי לפרסם את הכתבה?

כיוון שתגובת ההנהלה עצמה מעידה או על חוסר הבנה מוחלט של נושא פנייתי, או על דחייה סופית של הבקשה – אין לי עוד מסלול אחר פרט לבקשה ישירה מהציבור להתעורר ולהבין במה מדובר כאן: ה"נושא" הנמצא בדיון, לפי תגובת ההנהלה, הוא שינוי תקנוני הנדרש כביכול בענין השימוש במבני ציבור.

אני לא סבור שדרוש איזשהו שינוי תקנוני.

מעולם לא נתקבלה בגבעת חיים החלטה המגבילה את השימוש הציבורי במועדון, ידוע לכולנו שיוזמות "מהשטח" לשימוש ציבורי דווקא נענו עד לאחרונה (המאבק בצפיפות בביה"ס, קבלות שבת ועוד, וכך ראוי). אם ההנהלה סבורה שתשובתו של איל הייתה בהתאם לנהלי הקיבוץ תתכבד נא ותמציא את התקנון המתאים – אני סבור שהיא תתקשה בכך.

גם על הסיווג של בקשתו של איתי כפרטית קשה להגן – הגדרה של כל פעילות שאינה תואמת את דעת הרוב המשוערת כ"פרטית" היא הגדרה מצמצמת, שאינה תואמת מסורת דמוקרטית.

ועיקר הדברים – הסטת הדיון לתקנון כלשהו היא בגדר היתממות, איל בריש גלי הצהיר שסיבת סירובו היא שתוכן הפגישה המוצע אינו לטעמו. לפיכך ה"נושא" האמיתי הוא בקשה לאמירה ברורה מההנהלה שבגבעת חיים איחוד בעל תפקיד לא יכול לעשות שימוש בכוחו כדי להשתיק דעה לא נוחה – ואילו ההנהלה בחרה דווקא לגבות פומבית את ההחלטה של איל.

 

  • • • • • • • • •

תשובתו של אייל לאיתי הייתה בהתאם לנהלי ונוהגי הקיבוץ כפי שיושמו ומייושמים עד היום.
בעקבות מכתבו של יואב ובהמשך לדיון שהתחיל בהנהלת הקהילה, הוחלט על קיום דיון נוסף, מעמיק יותר, לגבי קביעת נהלי שימוש במבני הציבור בקיבוץ.
בברכה,
הנהלת הקהילה

סיכום ישיבת הנהלה 2

 

3 Responses to כתבת המשך / יואב מורג

  1. טלי סופר הגיב:

    אני מודה שתגובתה של הנהלת הקהילה מפתיעה ומאכזבת אותי. אני מתקשה להבין את ההגיון, ומרגישה שיש כאן בעיקר נסיון לרפות ידיים של מי שרוצה לבחון או לקדם רעיון שכרגע לא מקובל על ההנהלה.
    האם רק להנהלת הקיבוץ מותר לקדם לדעתכם תהליכים שעומדים בניגוד להחלטות קודמות ושינוי אורחות חיים ? (לינה משפחתית, הפרטות, שיוכים…)
    האם תפקידה של ההנהלה לחסום יוזמות שבאות מהשטח ?
    מאכזב !
    או שלא הבנתי משהו ?
    אשמח מאד לקבל הסבר.

  2. לאה רטר הגיב:

    כשעבדתי בגן-הילדים שרו –
    "סבלנות סבלנות, לא קונים בשום חנות", בקיבוץ המשתנה, אני חווה כוחנות כוחנות, וכו' … דיי !

  3. גילי הדר הגיב:

    אפשר היה לסיים את הסאגה בהתנצלות…?עכשיו במקום זה עוד דיונים…עוד ועדות.
    מסיט את הפוקוס והמיקוד של ההנהלה.
    ותחשבו על זה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

42495896