דברים שנשא שקד (בן זוגה של עופרי צ'רבינקה) – מורה להיסטוריה ומדריך המסע – בטקס סיום המסע של כתה י"א.
לפני חודש חזרנו מהמסע לפולין. חזרנו ממסע מאוד אינטנסיבי ומלא חוויות. חזרנו ממסע שהעמיד אותנו אל מול הרוע הקשה ביותר, שביקש מאתנו להרהר על עברנו כבני אדם בכלל וכבני העם היהודי בפרט. חזרנו ממסע שבו לא הפסקנו לשוחח ולחשוב ביחד ולחוד על רוע האדם ועל הסיבות שמביאות אותו לכך.
לצד הרוע גם עסקנו בטוב. עסקנו בבחירה של יהודי לעזור לחברו במחנה או בגטו, עסקנו בבחירה של לא יהודים, פולני או בן עם אחר שבחר לא לעמוד מהצד ובחר תוך סיכון חייו וחיי משפחתו לעזור ולסייע ולהציל, עסקנו גם ברוב שלא בחר בזה ובעיקר פחד ושתק והסתגר ועצם את עיניו כדי שלא לראות ולא להיפגע.
המסע לפולין דורש מאתנו חשיבה, הוא דורש מאיתנו התמודדות, הוא דורש מאיתנו בחירה. יש מי שיצא למסע אל העבר, חווה את החוויה, שמע את הסיפורים ובכך הוא מסתפק.
אך יש מי שגם הבין שהוא יצא למסע אל העתיד.
הנערים והנערות קוראים את המכתבים שהמשפחה כתבה להם
לפני יותר משבעים שנה היו אלה תנועות הנוער שלקחו אחריות על החברה היהודית. הם עשו זאת בעיניים פקוחות, באומץ לב ובעיקר בהבנה שהתפקיד הזה מוטל עליהם.
ומה אתם תיקחו? מה תגלו? מה תבינו? ובעיקר במה תבחרו?
ישראל של שנת 2015 זה מקום מאוד מורכב לחיות בו. לצד תעשייה חזקה, לצד המצאות ואפליקציות חדשות, לצד סטרטאפים וסמרטפונים והיי טק וטלוויזיה, וסלבים ובידור יש גם מצב אחר. יש כאן מצב בטחוני קשה ופיגועים יומיומיים, יש כאן עוני שרק הולך ומתרחב ורומס את האנשים הפשוטים, יש כאן רוע שכל הזמן מנסה לפרוץ החוצה ובעיקר יש כאן המון אדישות. אדישות למצב, אדישות לאחר, אדישות לשונה.
ואתם נערים ונערות יקרים. לאיזה מסע אתם יצאתם? למסע אל העבר או למסע אל העתיד? האם תעמדו מהצד ותשאלו את עצמכם מה כבר יש לנו לעשות או האם תבחרו אחרת בהשראת תנועות הנוער בתקופת השואה?
האם אתם תעמדו מנגד כאשר נרצחת נערה כמו שירה בנקי? האם אתם תעמדו מנגד כאשר נאנסות על בר נשים חצי מעולפות? האם אתם תעמדו מנגד כאשר נשרפים ילדים בני שנה בשנתם, גם אם הם בני עם אחר? האם אתם תלחמו כדי שנוכל לחיות בארץ הזאת?
אנחנו המבוגרים מעבירים את מקל השליחות הזה אליכם, ועליכם מוטלת המשימה להנהיג אותו לעתיד טוב יותר. האם תיקחו את המקל?
אולי יעניין אתכם לקרוא גם את הכתבה:
Share this post
