חיימקה ורדי

אני יושב מול החלון הגדול שלנו. מסתכל על העצים שממול. בחוץ גשם. היה גשם טוב באותה השבת. ענפי הברוש הלימוני רוכנים למטה מכובד המים, ושוב מתיישרים, כאילו אומרים תודה על המתנה שהם קיבלו לקראת האביב.

פתחתי את הטלוויזיה. בדיוק הוקרן הפרק האחרון של הסרט "חומות של תקווה", שבו האסיר שברח מבקש מהשחקן מורגן פרימן לחפש עץ בודד בשדה כשהוא יצא לחופשי, כי בו טמון משהו בשבילו. ואכן, הוא מוצא אותו, וההמשך ידוע…

חשבתי מה היה קורה באם מישהו היה מחליט שעץ בודד בשדה הוא דבר מיותר, והיה כורת אותו…

לידי, על השולחן, מונח העלון האחרון שיצא, ובו מוקדש פרק לעצים בגבעה שלנו.

צירוף מקרים? או שמא משהו אחר?…

חומר למחשבה…