הפעם יש לנו שני אוסקרים במדור!

הסרט "NO" הוא סרט ציליאני "קטן", שהיה מועמד לאוסקר השנה כסרט הזר, ובצדק לגמרי! הוא מתאר את הקמפיין שהובילו מתנגדי פינושה בעת משאל העם שהביא להפלתו. מכיוון שהסרט כל כך "קטן" לקח הבמאי שחקן ידוע, גאל גרסייה ברנאל, כשחקן הראשי. הוא מגלם במאי פרסומות קלילות לקוקה קולה וכך גם מנהל את הקמפיין. הסרט מביא כמה נקודות מעניינות, פרט לתמה הראשית. יש צורך בידע מינימלי על התקופה והרודן כדי להתחבר אליו. מדהים לראות גם את התככים והמניפולציות הפוליטיות של מנהיג הבטוח בעצמו, שיוזם משאל עם, בו אין סיכוי שיפסיד אלא רק יחזק אותו יותר מול מתנגדיו (תרגיל ידוע, ראו ערך ארדואן…). במקביל, חושף הסרט מעט ממה שקורה לאזרחים תחת שלטונו של הנ"ל ומראה היכן ולמה גברה הטינה למערב בכלל ולארה"ב בפרט. הסיפור עצמו חושף את הצופה למלחמת פרופוגנדה פופוליסטית בין שני גופים. האחד, מחנה ה"כן", בטוח בנצחונו ונח על זרי הדפנה טרם הנצו ואילו מחנה ה"לא", מוכר את תורתו להמונים כמו צמר גפן מתוק ומשקה מרענן. כל זאת, בלי לרדת לפסים מלודרמתיים, לוחמניים וולגריים. סרט חכם, משכנע, מהנה ומעניין. כדאי מאד! ניתן לראותו אותו, עדיין, בבית הקולנוע הקרוב למקום מגורינו, ב"לב" אבן יהודה.

 מי לא ראה את הסרט המונוכרומטי "הארטיסט"?

זוכה האוסקר של השנה שעברה הוא פנינה אילמת בשחור לבן כמחווה לתחילת ימי הקולנוע, לתקופה של המעבר לסאונד. לא צריך חיות (פרט לכלבלב כשחקן משנה…), ילדים או מניפולציות. צריך צוות שחקנים שאינו דובר אנגלית (ברובו…) עם במאי שאינו גר בהוליווד והרי לכם משהו מיוחד במינו, מהנה ויפה. המשחק והבעות הפנים אומרים הכל. אז למי שלא ראה, יהיה השבוע בוידיאו. ומי שראה ונהנה – הזדמנות חוזרת להנות.