זהו, נגמרו החגיגות והתחילה העונה החמה, לחה, נמתחת כמו מסטיק ואינסופית של הקיץ… עונת המלפפונים? מה פתאום! עונת החסה המידלדלת… אבל לי הצטברו קצת סרטים שחוזרים ומרעננים לי את המוח, מעבירים משב רוח נעים ומשובב נפש.
ממלכת אור הירח הוא בדיוק אחד כזה! סיפור אגדה חביב על אהבתם של שני בני עשרה על רקע מחנה קיץ של הצופים בארה"ב של שנות ה-50 או ה-60. סיפור אהבה נאיבי ומקסים עם צוות שחקנים מהשורה הראשונה שנותנים הופעה ממוגגת לב! הם לוקחים בשיא הרצינות את תפקידם גם ברגעים הכי קומיים. והצילום? פשוט אמנות! כל מי שמתחבר לעבודותיו הקודמות של ווס אנדרסון (משפחת טננבאום) יהנה מסרט זה אפילו יותר!
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=ubT7FrvFdQg[/youtube]
משם, בזוית חדה, לסרט הישראלי העולם מצחיק. סיפורים מקבילים, על חייהם של שני אחים ואחות, שמקרה מהעבר מעיב על יחסיהם ומנתק אותם אחד מהשני. הסיפורים מלאי רגש, עצב, הומור ואנושיות, כמו ששמי זרחין יודע לספר וכמו שטבריה יכולה להיות הרקע הנכון להם. האנשים הפשוטים, עם המצבים הבלתי אפשריים להם הם נקלעים ומעל לכל – שייקה לוי ה"גשש"! יצאתי מהסרט עם חיוך על השפתיים, דמעות בעיניים והרגשה שבעצם, לכל אחד בעולם יש סיפור משלו וצריך רק מספר אומן שיוציא אותו לאור.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=AfqrTl6i5J4[/youtube]
ובמעבר חד עוד יותר, לסרט טרה פרמה האיטלקי, המקביל לסיפור דרום ת"א ואלי ישי נגד הלא חוקיים. מעשה בכפר דייגים שקט ושלו, שאנשיו מנסים להתפרנס מדיג אך מעלים בחכתם הרבה יותר ממה שתכננו – פליטים אפריקניים שננטשו על סירה בלב ים. הדילמה היא האם להיות אנושי ולהציל את הפליטים הללו ולסכן את הפרנסה והמשפחה, או לציית לחוק, להסתכל לצד השני, להתעלם ולהציל את המעט שנשאר מהבית. דילמה קשה ואמיתית שמתמודדים איתה מיליוני אירופאים ואלפי ישראלים. הפער שבין הנופים המקסימים והשלווים, כמו פוסטר של משרד התיירות האיטלקי, לבין הסערה המתחוללת בתוך הנופים הללו ממחש בצורה מושלמת ומוקצנת. אפילו פוסטר הסרט יפהפה. סירה בלב ים שטוח וממנה קופצים אנשים. מרחוק נראה כמו פרח או פסל יפה. מקרוב – אולי נוער בחופשת קיץ על סירת שעשועים?
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=XyDmIGvJHNQ[/youtube]
פרומתאוס נשמע כ"כ מבטיח, עם כ"כ הרבה ביקורות ובאזזז… עד שהגיע למסכים… למרות שאיני מחסידת סרטי הנוסע השמיני (מגעילים אותי…) החלטתי בכ"ז לתת לו צ'אנס. טעות גדולה!
הדיקטטור דווקא הצדיק את הבאזז. סשה ברון כהן במיטבו, עם כל הבדיחות, הצחוקים, הציניות והעקיצות לכיוון הדיקטטורים השונים, שחלקם נופלים כמו דומינו וחלקם עומדים יציבים על כרעי תרנגולת וכורים גרעיניים. גם לאמריקה הדמוקרטית, החילונית והחופשיה הוא הצליח להכניס… נהניתי מאד וצחקתי בלי סוף!
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=cYplvwBvGA4[/youtube]
ושניים אחרונים ומאד חביבים – כיף של סרטים! הראשון – משהו לחופש, לצעירים, למוזיקה, לכיף! רוצה אותך במקום ממוקם בפסטיבל רוק ענק בסקוטלנד ומתרחש בשלושת ימי קיומו. משהו כמו וודסטוק (כולל הגשם והבוץ…) או פסטיבל הג'אז במונטרו שבשויץ. המון מוזיקה, בירה, צעירים חופשיים ומאושרים והעולם יפה! שניים מסולני הלהקות המופיעות, (להקת בנים ולהקת בנות…) מוצאים עצמם אזוקים אחד לשני ולאורך כל הסרט מנסים להשתחרר אבל, כמובן, לומדים לחיות ביחד עד לנשיקה הלוהטת על הבמה… מה שאהבתי זו האווירה שהסרט מעביר. היה לי מין דה ז'ה וו כזה, לימים אחרים, של קייצים חסרי דאגות ומלאי חוויות… גם כאן, המקום עצמו מצטלם נהדר, עם אלפי האוהלים, מתקני הלונה פארק, שחלקם נראים כמו מתקני ענויים ואיני מבינה איך מישהו עולה עליהם מרצונו החופשי ועוד משלם כסף… הגשם והבוץ רק מוסיפים לאווירה וכמובן – המוזיקה!!! יופי של סרט קיץ!
וודי אלן הוא מאהב נהדר. לא, לא דיברתי עם אף אחת מנשותיו (או בנותיו, לצורך העניין…). רק מהצורה בה הוא מראה את ערי אירופה בהן מצלם סרטים. אפילו לונדון הקרה, גשומה ואפורה מתמלאת צבע, חום ואור ונראית כמו אשה נאהבת במיטבה. שלא לדבר על ונציה, פריז וברצלונה, שיש להן נתוני פתיחה מדהימים והוא ומצלמתו פשוט מפלרטטים איתן. עוגבים ומערטלים באהבה. השוט הראשון בכל סרט כזה פשוט עוטף את העיר במסע צילומי ארוך דרך כל אתריה המקסימים. עכשיו הגיע זמנה של רומא. העיר העתיקה הזו לא יכול להיראות יותר רומנטית מאשר בסרטו האחרון של אלן – לרומא באהבה. כמה סיפורים מקבילים של נאהבים ואהבות ברומא, עם שחקנים נפלאים כמו אלק בולדווין, פנלופה קרוז ואפילו אלן בעצמו, בתפקיד נוירוטי שכ"כ אופייני לו. המדהים בסרטיו הוא שכל השחקנים נשמעים כמוהו… ולמרות זאת, קומדיה רומנטית מקסימה, יפהפיה בעיר נצחית מדהימה ביופיה וברומנטיות שלה. יצאתי מהסרט, אותו ראיתי בטרום בכורה, עם חיוך מרוח על פני, לב מלא והעיניים חיפשו שדה תעופה ומטוס ממריא דרך דמעה שקופה – היישר לרומא!
חיפוש בתוכנו
ארכיון
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (158)
- בטחון (19)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (4)
- בנות ובני משק שחזרו (11)
- בנות ובני משק שעזבו (13)
- בריאות ורווחה (46)
- גינון (62)
- דבר המערכת (126)
- הנהלה (342)
- הפרטה (133)
- התנדבות (40)
- וידאו (22)
- ותיקים (173)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (222)
- חירום (12)
- חניה (18)
- חקלאות (49)
- חשמל (22)
- טור דיעה (28)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (133)
- כללי (638)
- לזכרם (225)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (93)
- מזון (34)
- מחזורים (7)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (64)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (155)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (28)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (32)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (500)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (145)
- שכונת בנים (166)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (12)
- תכנון (163)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (34)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
- נויה לס על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על לאבות בלבד / שלמה כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / חן אמיתי מעניק ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- מחשבות של חודש יוני / איילת אסטליין כהן
- איחודניקים צעירים / יותם עפרון
- מבקר לרגע / שלמה כהן
- עם הפנים לאפריקה / ליאור אסטליין
- פשטידת מנגולד ותרד / בלהה זיו
- גח"א בת 71 האם היא מזדקנת בכבוד?
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שי פרץ מעניקה ל…
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ענת ברנע
- הצצה אל העתיד / ליאור אסטליין
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / אבי פרנקל
- ובינתיים, ביד השנייה / עפרי, שירה ואיילת
- גח"א חוגג 71. האם הוא מזדקן בכבוד? / גידי שקדי
- מהאדמה ישירות לצלחת / עדנה ארזי
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ברוך גשן
- זה הספין שלי / שירי (הדר) שוביץ
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? דן הורוביץ (הקטן)
- מה לדולה ולכדורגל? / שלמה כהן
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ילדי בית האורן
- סלט עוף עם תפוחים / בלהה זיו
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / נעמה (סלייבי) נווה
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- הסטת תשתיות תקשורת בשכונת מגדל המים / דייוויד שרון
- צוות בריאות ורווחה משיק חודש בריאות / יעל לביא גילה
- מי שמטפל בכם / תניה רטר
- את מי זה מעניין בכלל? / היידי עפרון
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות

