ליד בית הלוי/ קובני, יש שתי גבעות. אחת מהן – הקירחת – נקראה "גבעת אליעזר", על שם אליעזר  שהגיע מכפר סאלד. הוא היה "הפלחניק" הראשון של גבעת חיים איחוד. אחרי הפילוג בשנת 1952 והקמת הקיבוץ, חילקו את הקרקעות. האיחוד זכה בגבעה שנקראה "השיחים" ובגבעה חשופה נוספת מזרחה משם, בשטח קובני.

על ראש הגבעה שנקראה "השיחים" הייתה באר ולידה בריכת השקיה ושטח האדמה היה שייך לענף גידולי מספוא בניהולו של "ארון" (אהרון מדיני). לימים הוקמה שם הודיית רבייה שקיבלה את השם "הבאר". מהסדקים בבריכה נבעו נזילות של מים וצמחו שם שיחי קנאביס (מריחואנה) לתפארת מדינת ישראל.

זיגי קאול וצוות המים מניחים תוואי צינור חדש

זיגי קאול וצוות המים מניחים תוואי צינור חדש

לגבעה השנייה קראו, כאמור, "גבעת אליעזר" ושום דבר לא גדל שם, רק קוצים וחרולים. זו הייתה גבעת נזז שוממה ועזובה. בראשה של גבעה זו הקים יפתח כעבור שנים את גן איתמר. שם נמצא חדר אוכל ישן אשר שימש את עובדי המספוא ושם גם הוקם אזור רבייה נוסף להודים שנקרא "הגבעה".

השם "גבעת אליעזר" מבוסס על שמו של אליעזר הלברשטט, הפלחניק הג'ינג'י מכפר סאלד אשר חרש את השדות וגם הביא ארבע בנות. לעת זקנה, הוא את המטבח הפך לממלכה והיה לשף של הגבעה. זיגו ז"ל, עם עירא והבדואים עלי ועיסאם, הפריחו את השממה עם גידולי כותנה.

קטיף כותנה, 1982

קטיף כותנה, 1982

כשדני שרון הגיע הפכה קובני לגן פורח. ההמלין (זן תפוזים לסחיטה) בחלקת "הנקניק" הכניס פתאום המון כסף ובמקום אשכוליות נטעו אבוקדו. עוד לפני כן עקרו את הפרדס של שרי והפכו אותו למטע של אבוקדו.

אליעזר הלברשטט במטבח

אליעזר הלברשטט במטבח

ועוד סיפור משכבר הימים:

את הפרי בפרדס קטפו בזמנו מתנדבות על מיכלזונים. בסוף כל יום הן פשטו בגדיהן וירדו לרחוץ בבריכת ההשקייה. יום אחד הגיע זיגי עם ג'יפ וצעק: "ראוס !" (החוצה בגרמנית) "לצאת מהבריכה!". מישהו אמר לו שהבנות ערומות ולכן לא יכולות לצאת מהמים. עשה זיגי סיבוב פרסה ונמלט מהשטח בצחוק גדול. כשזיגי נהג בג'יפ, חשבו שהג'יפ נוסע לבד, מפני שההגה הסתיר את פרצופו של הנוהג.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>

42495896