לאורה נוף,

תודה עם סיום הטיפול במועדון בין הערביים, ולזכר ימים יפים יותר.

.

בכל יום שני, כמו שעון

באים כולם למועדון.

כל כלי הרכב לכך מגויסים

ובעיקר הקלנועים.

 .

גם הבוא-סע מתנדב

ואת אנשי ה"נוה נועם" מקרב.

כל ה"מטפלות" מסייעות

ועל המרפסת מתאספות.

 .

שם אורה לנו מחכה

ומכינה איזו הפתעה.

עוגות, שתייה וממתקים

באוויר ממוזג לפי העתים.

 .

בקיץ-קר, בחורף –חם

כדי שלנו הכל ינעם.

ואז המרצה אותנו ירצה

ועל כל נושא ינאם.

 .

יש מפגשים לדור הקשיש

עם שכנינו מעבר לכביש.

הקשר נותק לפני חמישים שנה

אך בשמחה הפגישה חודשה.

   .

יש הרצאות בנושאים שונים

ואנו בכל מתעניינים.

אבל בעיקר ובראש כולם

מה נעשה מעבר לים.

 .

אנשים, מנהגים ונופים

מוסיקה שירה  וטקסים

תמונות שיקופיות וסרטים

הם אותנו מרתקים.

 .

נודה  על הכל  לוועדה

ונקווה שנמשיך כך גם בהפרטה

ולאורה תודה על המפגש

שלעתים הוא חוויה ממש.

 .

ובעיקר לציבור הוותיקים

שנהנה עוד ימים ושנים…

                                                            מרים ארזי