אמנם יצירת המופת "כובע הטמבל" המפורסם, החלוצי, הפרקטי והעגלגל – שנחבש כל כך יפה על גולגולות מייבשי הביצות, וגם על ראשי ילדי הגן – וודאי ובוודאי שכבר אינה היצירה המתאימה ו/או ההולמת ראש בוגר, בורגני, מופרט ומרובע. כי ראש מרובע ומכובד חובש מגבעת בעלת ארבע פינות, שבדרך כלל שתיים מהן גלויות ושתיים קצת נסתרות, וצ'ופצ'יק קטן למעלה שמייצג את המרכז, או את בורג התבונה… כי מה זה בעצם "כובע טמבל" שאף פעם לא ידוע בו בדיוק מהו הקדימה ומהו האחורה, ושלא לומר הימינה והשמאלה… ושאין לו צ'ופצ'יק וחסר לו הבורג (ז"א הבוגר)?… נו, אזי מובן מאליו שבעלי הכובעים המרובעים מנויים וקוראים "עלונים חודשיים" בוגרים ורציניים – שעוברים עריכה חכמה, ושלא לומר צנזורה (וווי זמיר), בעוד שחלוצי הביצות וילדי כובעי הטמבל – אלה שאוכלים מלונים, בננות ואבטיחים היישר מהשדות ומספרים בדיחות (שנשמעות לראש מרובע כפדיחות) – קוראים "פמפלט מחתרתי" וסיפורי אגדות…
נו באמת אז יש עלון חודשי בוגר ורציני… שעונה מראש על שאלות שלא תמיד נשאלות… ושמתאים לדור החדש / ישן של אוכלי החמיצות עם המפיות והמזלגות המוכספות…
אבל איפה פה לעזאזל הפמפלט?!!! – משוחרר הבורג והציני… זה שצוחק ושואל שאלות סקרניות הנושאות את הרוח אל עבר אופקי התשובות האפשריות, אי שם, מעבר לגדרות?
נו, אז כששאלו אותי ידידי הסקרנים האם התפרסמה הכתבה ששלחתי אודות "חוות הסוסים", מייד השבתי: – "מה, השתגעתם? בעלון החודשי! מה זה פה שיקגו? ג'ונגל?עוד כשהייתי קטנצ'יק חובש כובע טמבל, וחבר ישוב לא פרסמו דברים שכאיייילה במהדורה ההדורה והסדורה של העלון החודשי… אם כבר, אז כבר רק בפמפלט…"
"אז איייייפה פה לעזאזל הפמפלט?" צרחו ידידיי. "כי יש לנו שאלות מהותיות בהקשר לכתבה, ובלי תשובות הגיוניות וודאי שלא ניתן לעבור לסדר היום, והלילה…"
"נו אז באמת, בלי התרגשות, אנא שאלו את השאלות, כי בימינו – בעידן האינטרנט – ניתן לפמפלט הגויות…"
"אתה כתבת בכתבה הקודמת שהאינקוויזיטור – שהוא לא ראש בטטה – "הוכיח" לגלילאו גלילי (חובש הכובע הגלילי) שעולם הפלטה מונח ביציבות רבה על לפחות איזה ארבעה צבים ענקיים… אז השאלה ההגיונית המתבקשת מכך: על מה לעזאזל עומדים הצבים?"
"אכן שאלה יפה, נפלאה שהייתי ממש מתפלא אם לא הייתה נשאלת ושאמנם רק פמפלט יכול לנסות לענות עליה. אז ראשית, להבנת המציאות, בואו ניגש לעניין מזווית קצת אחרת ונאמר שידוע ודובר על כך ברגעי אמת שגם אם אלברט אינשטיין בכבודו הייה שולח לאקדמיה בימינו אנו את רעיון תורת היחסות שלו אז בטוח שאף אחד לא הייה אפילו מתייחס לכך ומיד כל הרעיון הזה הייה נזרק לפח הזבל: – שהרי מי בכלל יכול לדמיין שבימינו, בעידן היחסים והיוחסין, האקדמיות, הפנטיזם והאטום, איזה מדען חובב, פקידון במשרד פטנטים בשוויץ, תמהוני מחוץ לאקדמיה, ישלח את דמיונות החלל המפנטזות שלו למו"ל תרבותי מכובד, מפוקח ופיקח? נו באמת… בין יוחסין ליחסים אין התייחסות ליחסות…
אם כך השאלה (הפמפלטית) שמיד נשאלת: – כמה הוגים ברמה של אינשטיין יצאו מהאקדמיות הללו מאז ימי אינשטיין? כמה סוקרטיס? כמה אפלטון? כמה שלמה המלך? כמה משה רבינו עלו מהמדבריות להצעיד את האנושות צעד קדימה, כמה? אם אמרת ידידי היקר "אף אחד" אז ממש צדקת… אבל אל נא נתרגש, לנחמתנו יצאו מהאקדמיות הללו כמה עשרות אלפי סלבריטיז עם אי-קיו של לפחות 45 ומטה ושפורסמו להם כמה ספרי בישול, רכילויות, ניסיונות נוגים לעבור את מהירות האור וכמובן זיכרונות…
אם כך, בהקשר לשאלתך: – אם נאמר שעולם הפלטה מונח על גבם של לפחות איזה ארבעה צבים ענקיים אז באמת, על מה עומדים הצבים? –
אמנם מקובל וידוע בימינו שרזי היקום לא מתגלים רק לאדם אחד ובזמן אחד אלא בהדרגה, על פני דורות ומתפרסמים בעלונים חודשיים רבים, ספרים ומחזות. אם כך ישנה סברה די עקשנית בחוגים מסוימים שהמדענים של האינקוויזיציה עדיין חוקרים את התעלומה ומריצים חלקיקי מוח במנהרות ומרתפי רוח אי שם במעבי האדמה.
אזי ידידיי היקרים, אני באמת מצטער שעדיין אין לכך תשובה מדעית ברורה אבל אני מאמין שכשהתשובה תימצא היא מיד תפורסם בכול עלון חודשי המכבד את עצמו ובוודאי בספרים רבים, סרטים ומחזות, ומיותר לציין את הפרסים הרבים והגביעים שיחולקו לרגל המאורעות."

"אז בינתיים: איפה הפמפלט לעזאזל?"
"ילללה יא אחיי הברוכים, אם אין פמפלט אז נפלרטט באינטרנט, מה הבעייה?…"
"אז רק רגע, לפני שאתה הולך, תגיד לי בעניין ספר הבישול: אם אני שם בטטה על פלטה מה יוצא לי מזה?"
"דחילק, עשית ממני גם טבח? בטטה על פלטה… מצלצל לי כמו דרטה…"
או לחילופין עיין במדור האמנות:
Over 60 videos of Paintings Drawings & Digital
Artwork: http://www.youtube.com/user/Zviramiart/videos?flow=grid&sort=p&view=0

רם בן עטר ©, July 2 2015