כבר עם "סערת הקמינים" שפרצה בחורף של השנה שעברה, הוא רצה לדבר על זה. אך בסופו של דבר החליט שלא, אבל בחורף 2020, שבוע אחרי יום הולדת 67, דני הרמן רוצה לדבר על האחים בקיבוץ.
אבל רגע – לפני שמתחילים עם הלהבות, הוא מכין תה מצמחי מדבר ("עם אזוביון") ויש לו משהו חשוב אחר לומר בנושא החיים של כולנו פה. "בשנה האחרונה אני מחליף יום בשבוע את יוסי כפרי בתחום החצרנות. האמת? מאז שהתחלתי לעבוד, אני מוצא עצמי מתפלא לא פעם על התנהגות האנשים כאן. אנחנו עושים דברים שישפיעו שלא לטובה על איכות החיים פה, בטווח הקרוב".
אני מבקש ממנו להיות ספציפי. "הנושא החשוב ביותר הוא נושא הסוללות. זורקים פה סוללות ללא הקפדה על מחזור נכון והחומרים הנמצאים בהן, נשטפים ומחלחלים אל מי התהום שאנחנו שותים. אם לא נהיה מודעים ונקפיד על איסוף ומחזור מסודר, סביר שהמים של ילדינו ונכדינו יהיו מזוהמים. מדובר במאמץ מינימלי עד אפסי כדי שגם שאר החומרים המיועדים למחזור, יגיעו למקום הנכון. זה המקום לציין את יוסי כפרי ויורם פארן שהשקיעו ומשקיעים רבות על-מנת שנשמור על איכות החיים פה".
טוב, אני אומר לו – אבל את הקמין אתה תדליק החורף?
"בטח", הוא עונה ללא היסוס ועם חיוך. "אני משתמש בעץ איכותי, בחומר טבעי שאינו בעייתי, אני מודע לכך שמהארובה נפלטים גזים, אבל מהמכוניות של כולנו יוצאים גזים גרועים יותר. אני לא חושב ששיטת החימום הזו בעייתית יותר מאחרות, למרות שאין לי ספק שצריך להתחשב במה שאומרים".
אה, אני אומר. מה שאומרים, הרי אנחנו חיים בקיבוץ, ערבות הדדית וכל זה. תגיד, אני שואל אותו – אם יגידו בקיבוץ שלא מדליקים את האחים?
"אני ממשיך להדליק", הוא קובע נחרצות. "אני חושב שחשוב לדאוג שהתנור תקני – לנו היה אח ממסעדה והחלפנו לאח איכותי, עם תקן אירופי בעל ארובה גבוהה ואני, כאמור, משתמש רק בחומר בעירה איכותי. אני מוכן לשמוע את כל מי שיש לו בעייה, אבל אני מזכיר שמדובר בשיטת חימום הנהוגה בכל העולם ולא בטוח שזה גרוע יותר מחימום בגז. כאמור, אני מוכן לשמוע את כולם, אבל אני לא משבית את האח שלי, זה עדיין חוקי בישראל".
אבל אתה חלק מקיבוץ ומסתבר שזה מפריע מאוד לאחרים, אני לוחץ.
"קיבוץ זה מקום שחיים בו על הסכמות, כיבוד ושמירה על מרחב אישי ומשפחתי סביר", הוא מתנסח. "כפי שאיני מתיימר לומר לאף אחד מה לשים במרפסתו, בגינתו ובשטחו, לא רוצה שיגידו לי מה לעשות בבית שלי. מדובר בכמה עשרות ערבים קרים בשנה וזה לא שיש בקיבוץ 200 קמינים, יש בקושי 20. אז בואו ניכנס לפרופורציות".
הרי אם תתקבל החלטה שלא מפעילים אחים, היא לא תהיה שונה מהחלטות אחרות המחייבות את כולם בקיבוץ, אני מציע לו כיוון מחשבה. הוא שוקל.
"אם יחליטו לסגור, אז נראה מה מציעים בתמורה", הוא אומר. "צריך להחזיר סכומים שנעים בין 5,000-10,000 ₪ של עלות האח, צריך לממן אמצעי חימום חלופי ובכל מקרה, לבחון פתרון מוסכם שלא יגיע בהנחתה. אבל אני שואל עוד לפני כן – האם זה בכלל חכם להגיע להחלטה בנושא הזה? אז למה שלא נגיע להחלטה בנושא הכלבים שמחרבנים על הדשאים? למה שלא יחליטו לגבי כמויות החתולים שמפירים בקבוץ את האיזון האקולוגי?".
יאללה, אני עייף – תן הכרזת סיום, אני דוחק בו.
"האח ימשיך לעבוד!", מפגיז סא"ל (מיל') הרמן. "אין בזה סכנת חיים, אולי זה יוצר קצת אי-נוחות, אבל משונות בעיניי הטענות על חדירת עשן לבתים, הרי בחורף החלונות סגורים. בכלל, כמו שקורה כאן לא פעם בקיבוץ – תופסים נושא שפופולרי לרגע ורוכבים עליו. ממליץ מאוד לכולם להתקין אח, זה עושה חום נהדר, יותר תאורה מיוחדת ואווירה ביתית מאוד".
2 Responses to קמין זה אח / ליאור אסטליין
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות





אח זה בעצם אח(ת)
זו אולי עוד דוגמה לחשיבה המצ'ואיסטית השלטת, אבל כדאי לכם להפנים שמי שנותנת את החום והנעימות בחדר – ויחד עם זאת מרעילה את האוויר והאווירה – זו בעצם היא, אף על פי שקוראים לה אח. אז אני מאד מקווה שהאחים של כולנו ימשיכו לעבוד, אבל האח(ת)ות המרעילות יושבתו.
זאת הערת אגב, אבל דני מעלה שאלה הרבה יותר חשובה: מהו בעצם "חופש הפרט" שלנו? באיזו מידה יש לנו כקהילה הזכות והסמכות להחליט לחבר מה מותר ומה אסור לו לעשות בד' אמותיו. האם זכותו לעשות זאת גם כשזה פוגע באחרים? האם מותר לו לשלח את כלבו לחרבן בגינות אחרות? וחתולו – לקפץ על גגות שכניו? האם מותר לו לקיים במרפסת שלו קונצרט שיישמע בכל רחבי הקיבוץ? הפרטת הדיור נותנת כאילו הכשר לעשות בביתך מה שבא לך, ושהשכנים יקפצו. אבל לפחות צריך לקיים את המגבלות על רעש וזיהום שכלולות בחוקי המדינה.
אני מאוד אוהב את דני ואת הטיולים שלו, אבל בנושאי זיהום אוויר ובריאות אני מכיר כמה מקורות מהימנים יותר.
הנה דוגמה:
https://infospot.co.il/n/Information_against_wood_fireplaces
ואם תרצה פעם לשמוע, דני, אשמח לספר לך למה הטענות שלך בנושא הקמין שגויות (גם אם כל מה שאתה שורף זה עץ טבעי) ואיך אתה גורם נזק לבריאות שלך ושל שכניך.