זה שנים מטרידה אותי השאלה – כיצד יש להתייחס למצביעי "נמנע" בהצבעות, ולכן במועצה לרב איני שואל מי נמנע.
מתוך קריאה באינטרנט, מצאתי שלרב לא מתייחסים כלל, ולא סופרים את הנמנעים, כאשר רוצים לאשר או לא לאשר הצעת החלטה.
יש מדינות, בהם ארגנטינה, שמוסיפות את הנמנעים להחלטת הרב, ויש בזה היגיון תוכני מוצק.
הרי מה אומר למעשה מצביע "נמנע"?
אני כאן, הצבעתי, אבל איני יכול/רוצה/מסוגל/תחליטו אתם, לתמוך או להתנגד להצעה או לבחור בהצעה א' או בהצעה ב', לכן אני מראש מקבל את מה שרב המצביעים יצביעו.
אם לא רציתי שייספרו אותי, לא הייתי מצביע… לכן הצבעת "נמנע" באה לחזק ולתת תוקף להחלטת הרב, בו נתתי את אמוני שיבחר נכון.
זאת אמירה הנסמכת גם על קבלת חוכמת ההמונים, הגורסת שציבור גדול בדרך כלל מקבל החלטות נכונות המתאימות להם. אישית נתקלתי בהחלטות המוניות שגויות לגמרי ולכן, לרב, אני נמנע מלא לנקוט עמדה… אך מבחינתי זה לחלוטין לגיטימי שמישהו ירגיש ויחשוב שאינו כשיר להחליט – ממיליון סיבות הנכונות לו.
מכאן אני מציע שאם כבר מתעסקים בשינויי תקנון, נדון ונחליט שבכל הצבעה בקיבוץ קולות הנמנעים מוספים לקולות הרב, בין אם הרב בעד או נגד הצעה זו או אחרת. כנ"ל לגבי הצבעות בהם דרוש אחוז מוגדר של מצביעים כתנאי סף לתפקיד או לכל צורך אחר.
4 Responses to פתק "נמנע" בקלפי – מה משמעותו? / צביקה בן נח
כתיבת תגובה לבטל
חיפוש בתוכנו
ארכיונים
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (159)
- בטחון (20)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (5)
- בנות ובני משק שחזרו (12)
- בנות ובני משק שעזבו (15)
- בריאות ורווחה (47)
- גינון (62)
- דבר המערכת (129)
- הנהלה (346)
- הפרטה (137)
- התנדבות (42)
- וידאו (22)
- ותיקים (175)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (224)
- חירום (16)
- חניה (18)
- חקלאות (50)
- חשמל (22)
- טור דיעה (30)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (134)
- כללי (640)
- לזכרם (227)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (96)
- מזון (39)
- מחזורים (8)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (68)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (158)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (32)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (34)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (503)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (146)
- שכונת בנים (168)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (14)
- תכנון (164)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (38)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- רעיה מירון על דבר העורכים / ליאור אסטליין
- לאה אשכנזי הרץ על לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- נאוה על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- נויה לס על הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / תניה רטר מעבירה ל…
- גח"א במלחמה – אוקטובר 2023 / ליאורה רופמן, יו"רית קיבוץ
- ומה מספרים המתארחים מהעוטף? / שלמה כהן
- תנו להם רובים / ליאור אסטליין
- מתנדבות 2023 / שלמה כהן
- ממלכת דוד / ליאור אסטליין
- עוף ברימונים / יהושע זיו
- לאנשים הטובים של גבעת חיים איחוד / משפחת ברוש, נחל עוז
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שלוה ברוך מעבירה ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- הזמנה לבכי / ארנון לפיד
- אנחנו שנינו מאותו הכפר / שלמה כהן
- מן הנעשה בשדותינו / ניצן וייסברג, מנהל ענף הצומח והחקלאות
- חשמל בכפות ידיו / ליאור אסטליין
- הגנים לקראת השנה החדשה / אנטה ז'סטקוב, רכזת הגיל הרך
- יונתן סע הביתה – חלק שישי / יאיר אסטליין
- על שינוי אקלים, פאנלים סולאריים ואחריות / רענן רז
- סלט חסה עם גרגירי רימון / בלהה זיו
- הצעת מועמדותי למועצה / יעל דייג
- על מועמדותי בבחירות למועצה האזורית / מיכל רסיס
- עושות שלום נפגשות עם פלסטיניות / שלמה כהן
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / זהבה צ'רבינקה מעבירה ל…
- על החיים ועל המוות / שלמה כהן
- אמוציות של נוי / ליאור אסטליין
- "אני מרגיש בושה" / יואב מורג
- טעון שיפור / שלמה כהן
- ארץ אוכלת יושביה / גידי שקדי
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות



צביקה, לשיטתך הרי שגם את קולות המתנגדים יש לצרף לרוב, אם הם היו במיעוט, ואת קולות המצדדים לקולות הרוב במקרה ההפוך.
לעניות דעתי הצנועה, נמנע היא דרך דמוקרטית לגיטימית להביע עמדה שבה אני לא רוצה להיות שותף לבחירה בדרך זו או אחרת. זו זכות בסיסית דמוקרטית, הגם שאינה דרכי האישית. אבל זו זכות. ואין לנכס אותה לרוב בהחלטה.
צביקה – הפוך בדיוק. לפתק לבן או נמנע יש משמעות ועוד איך. ולכן הוא גם מספר במניין הקולות בניגוד למי שכלל לא מצביע. זו בדרך כלל הצבעת מחאה נגד השיטה , המערכת או כל דבר אחר. לדעתי זה לחלוטין לא איך שאתה מבין את זה. בנסיונך לעקר את ההצבעה מהסוג הזה אתה נופל למלכודת הדיכוטומיה הפשטנית של החיים – כן ולא, שחור ולבן וכן הלאה. מקווה שהצלחתי להעביר את הנקודה בצורה שתהיה מועילה להמשך הדיון בנושא.
תודה לצביקה על כיווני מחשבה אחרים, זה תמיד מבורך וייתכן שאף מעניין.
אני סבור שהמתייחסים מעלה, שוש ושביט, הסבירו מצוין את הבעיתיות ברעיון של צביקה.
כהערת אגב, צביקה מזכיר את מדינת ארגנטינה שם לדבריו "הנמנעים" מנוכסים לרוב. צר לי, אך ארגנטינה בכל הכבוד הראוי, איננה נופת הצופים, לבטח לא כמשטר דמוקרטי. בנימה אישית, אוכל להוסיף כמשפחתי המורחבת סבלה רבות מן "הדמוקרטיה" בארגנטינה, הן בתקופת פרון והן בתקופת שלטון "הגנרלים".
השם המלא של "נמנע" זה בעצם "נמנע מלהצביע". כמובן שזו עמדה פרדוקסלית, שכן אנשים "מצביעים" נמנע, כלומר מצביעים שאינם מצביעים. אינני יודעת כיצד ניתן לכבד את הקול הנמנע. אם ייספר, הרי שלא הקשבנו להצבעה שלהם (הם בפירוש אמרו שלא הצביעו!) ואם לא ייספר, אזי שהתעלמנו מההצבעה שלהם (הרי הם הצביעו!). מכיוון שאין חובת הצבעה בקיבוץ (כך שקל מאוד לא להצביע), ייתכן ויהיה עדיף לבטל את האפשרות הזאת בקלפי, ולו רק כדי שנוכל לומר באופן בטוח שכל קול נחשב. ועוד דבר אחרון: כיצד יוכל אדם לבטא בקלפי את העמדה שהוא מחזק את ידי הרוב/המיעוט, עמדה שגם לדעתי כמו לדעת אבא שלי, היא די נפוצה? אולי יש טעם להוסיף דווקא שני פתקים כאלו? פתק "מה שתגידו" ופתק "דווקא לא"?