זולה (Zula) – פינת הסבה / ישיבה המיועדת להשרות על המשתמשים בה שלווה ורוגע

 לכאורה עוד סיפור יומיומי בחיי הקיבוץ, אבל אפשר גם להסתכל עליו כסיפור על כמה וכמה רבדים של החיים פה ובעיקר, על התהליך שעדיין נמשך ונמתח: המעבר מקיבוץ אל "קיבוץ מתחדש". בין השאר, זה סיפור על המקום הפיזי והמנטלי שתופסים בני הנעורים כאן. מה מותר ומה אסור, מה נותנים ומה מקבלים ואיך הם רואים ומעצבים את מקומם באותו "קיבוץ מתחדש" שמשמעותו התנפצות "אמיתות מוחלטות" וקיבוציות אל מול המפגש עם העולם שמחוץ לגדר החודר פנימה ועם מציאות חדשה עמה מתמודד הקיבוץ, אשר לא פעם מעמידה אותו ואת מנהליו מול סערות ציבוריות המלוות בביקורת או חששות אמיתיים.

צילום: יהלי שפע

אנחנו שרועים על ספה, מהנוחות שפגשנו בזמן האחרון, מסביב ריהוט שלא היה מבייש פאב מקצועי, מקצועני ועדכני, אבל המיקום הוא באחת הסככות של ההודייה, "פיטום עליון" מאחורי הבריכה ובעיקר איזור המוכר בתור אתר שכונה ג' המיועדת.

על הספות ממול יושבים / רובצים: יהלי שפע, גל שוורץ, איתן מצקין ומיכאל ברות, כולם סביב גיל 17. הם רוצים לספר לנו את סיפור המקום הזה, שלזקנים כמונו, הוא כאמור הרבה יותר מסיפור על "זולה" שהולכת להיסגר.

"לפני כשנה נמצאו ג'וינטים בנעורים", הם משחזרים. "מכיוון שאיש לא הודה שזה שלו, נסגרו הנעורים לשבועיים ומכיוון שלא היה לנו איפה להיות ולהיפגש, התחלנו לחפש מקום ובטיול לילי אותר הצריף מאחורי מגרש הטניס שלא יצא אל הפועל ואז הבחנו בסככה הזו ומיד ראינו את הפוטנציאל".

ההתחלה הייתה צנועה: "הבאנו שתי ספות כדי שיהיה מקום לשבת, לדבר עם חברים, לשתות קפה שחור", אנחנו שואלים על סקס, סמים ורוקנרול, מה שקרה בנעורים כשאנחנו היינו בגילם אבל, הם, כאמור בני 17 "בקיבוץ המתחדש" או שהם פשוט ילדים טובים. "לא", הם אומרים. "מדי פעם עישנו נרגילה".

"לקחנו את זה כפרוייקט יצירה. עשינו פה הכל לבד, ולהבדיל מהנעורים, שם כולם מתיישבים ומתחברים לפלאפונים שלהם, כאן תמיד מדברים אחד עם השני וכאן לא חייבים לנקות מייד כשמסיימים. תמיד ניקינו אבל לפעמים זה היה יום אחר כך".

הם מספרים על תחושת הסיפוק לשבת במקום אותו בנו במו ידיהם. "פה פרחנו", מדגיש גל. "בקורונה הבאנו פיצות ואכלנו, והאמת היא שגם אפשרנו לאחרים לשבת פה. זה לא היה מועדון סגור וזה הגיע למצב שלביאה אמרה לנו שבגללנו לא יבואו לנעורים כי באים לשבת פה. אמרנו שהמקום הזה נפתח בגלל שסגרו את הנעורים".

מסתבר שאט אט הכירו רבים יותר את המקום. "הרבה אנשים אמרו לנו שהם עוצרים כדי לשתות פה מים בהליכות ובריצות שלהם", הם מספרים. וכמו תמיד, כאשר סוד הולך ונעשה נחלת רבים, מגיעים גם אירועים בלתי צפויים."שרון אולמן החליטה לסגור את המקום. היא הגיעה הנה עם דעה מגובשת והודיעה שצריך לסגור את המקום כי אין ביטוח", הם אומרים. "זה לא היה דו שיח ולא ניתנה לנו ההזדמנות להביע את דעתנו. כל ההורים שלנו קיבלו מכתב שהמקום נסגר והציעו מרכזון חלופי".

צילום: יהלי שפע

הם מספרים מדוע אין במקום החלופי תחליף ראוי. "כאן זה מקום הרחוק ממגורי הקיבוץ, אפשר להשמיע כאן מוזיקה בווליום רציני שלא תפריע לאף אחד, אפשרות שלא קיימת במקום החלופי שהוצע לנו".

אבל יותר מכל, הם מאוכזבים מהאופן שבו הם תופסים את ההתנהלות מולם, בייחוד אחרי הקורונה. "אנחנו חשים כפיות טובה, בייחוד אחרי שהחזקנו את הקיבוץ בשלושה חודשים האחרונים. במהלך מגיפת הקורונה סמכו עלינו שנחזיק ענפים שלמים, שנתנדב בכל מקום שצריך ולקחת חלק בתפעול החיים השוטפים בקיבוץ. סייענו מאוד בהקמת גן הירק הקהילתי מול הרפת, אז סומכים עלינו שנחזיק ענפים וכעת לא מדברים איתנו, אלא מודיעים לנו? חוץ מזה אנחנו מנקים עם טרקטור את איזור הלולים פעם בחודש".

הם לא מחפשים הכרת תודה. "אנחנו לא צריכים שיגידו לנו תודה ולא מחפשים אותה, אבל רצינו את הכבוד המינימלי, שיבואו לדבר איתנו ולנסות למצוא פתרון ביחד איתנו. אנחנו אוהבים לתרום ועושים זאת בכייף, אבל חשים שאין הדדיות. מרגישים שכאשר צריך, מתייחסים אלינו כמו אל מבוגרים וכשלא נוח, אז אנחנו ילדים". שואלים קצת על התוכניות שלהם בשנה הקרובה ומתברר שיש מה שנשאר מהקיבוץ של פעם, גם ב"קיבוץ המתחדש". עפים באוויר שמות כמו "שייטת-13" וגם "סיירת מטכ"ל" והם גם מספיק בוגרים להודות שיש משהו בטענה על חוסר בטיחות בנושא החשמל, אבל "הייתה יכולה להיות ובטוח יש, דרך אחרת לעשות את זה".

זהו. עוד כמה ימים הם יצטרכו להוציא את כל מה שיש פה. אנחנו מסיימים, והם נעלמים בשעטה לענייניהם. מאחוריהם, נשארו באוויר עוד כמה שאלות ללא מענה.

צילום: יהלי שפע

נוסח הודעת ההנהלה

להורים שלום
לאחרונה הובא לידיעתי כי באזורים שונים בקיבוץ ובלולים הוקמו זולות מאולתרות של בני נוער. מאחר והפעילות מתרחשת שלא במסגרת מערכת החינוך, נקראתי להתייחס לתופעה וביקרתי במקום. חשוב להבין שהתרחשות זו מהווה מפגע בטיחותי שהקיבוץ לא יכול לאפשר את קיומו.

מצב זה מחייב פעולה מיידית למניעת המפגע, הפעילות המתרחשת בו, והסכנות הנובעות מכך. לפיכך, ינותק החשמל בלולים ויתאפשר לילדים לפנות את הציוד במהלך השבוע הקרוב. לאחר מכן הגישה לתוך הלולים תיסגר. כל יוזמה לפעילות במרחב הציבורי מחויבת באישור מסודר של הקיבוץ. מערכת החינוך הקהילתי לקחה על עצמה לסייע לילדים בחשיבה ובשיח בנושאים אלה. בכל שאלה או הבהרה אני לרשותכם. בתודה מראש על ההבנה,
שרון.

מערכת החינוןך בדיבור ובמעשה בנוגע לזולות / ליאור אסטליין