בתחרות הסיפור הקצר לבני נוער במועצה האזורית עמק חפק זכתה במקום שלישי אביב בר שלום.

****************************************************************************************************

זאת הייתה היא, ידעתי במפורש שזאת היא בפעם הראשונה שראיתי אותה בבית הקפה הישן שבפינת הרחוב אחרי עשר שנים שבהן לא התראינו, עשר שנים שבהן חשבתי עליה בכל יום והיא שכחה אותי. אחרי עשר שנים יכולתי עדיין לזהות אותה, היו לה את אותם הפנים, את אתו סגנון לבוש, אפילו הגוף שלה בקושי והשתנה, אבל היה משהו שכן השתנה. לא יכולתי בדיוק לשים את האצבע אבל ראיתי שמשהו לא כשורה, החיוך שלה שתמיד היה קורן כל כך והדהים את כל מי שדיברה איתו כבר לא קרן יותר והתחלף בפרצוף רציני מידי שלא היה אופייני לה, את השיער הזהוב והחלק שלה היא החליפה בשיער שחור ופגום שהיה אסוף לתוך קוקו שהיה נראה צמוד מידי וכואב מידי, והעיניים הכחולות שלה, העיניים שיכולתי להתבונן בהן שעות כבר היו חסרות עניין וריקות כמו ים סוער שהדבר היחידי שתוכל לעשות בו הוא לטבוע. הייתה רק פעם אחת בה ראיתי את העיניים שלה כך, ביום שבו היא עזבה את העיר ללא רצונה. היא הגיעה לביתי באותו בוקר עם אותן עיניים מודאגות ואמרה לי שהיא רוצה להישאר איתי פה לנצח ולגור איתי, אך לצערי הייתי חייב להגיד לה שזה לא אפשרי והיא הסכימה איתי בצער. אם העניין היה קורה עכשיו, כאשר כבר יש לי דירה משל עצמי הייתי משאיר אותה איתי לעד, אבל באותה התקופה הדבר לא היה כל כך אפשרי. הייתי אז שפן קטן, הרגשות שלי אליה היו חזקים יותר ממה שידעה וביום שעזבה אמרתי לעצמי שזאת ההזדמנות האחרונה שלי להגיד לה את זה, אבל באותו הרגע, כאשר הסבלים העמיסו על המשאית את הארגז האחרון והיא נתנה לי את חיבוק הפרידה הארוך שלה פשוט לא עשיתי כלום. חיבקתי אותה חיבוק חלש ושתקתי. התכוונתי לתפוס אותה ולנשק אותה, להגיד לה שהיא חשובה לי, אבל לא עשיתי כלום ופשוט נתתי לה ללכת ומאותו היום לא שמעתי ממנה יותר.
עכשיו היא כבר קיבלה את הקפה שלה והתכוונה לצאת מבית הקפה, היא אפילו לא הבחינה בעובדה שישבתי ממש קרוב אליה על הבר, כנראה בכלל לא זיהתה אותי. היא הסתובבה בכדי לצאת מבית הקפה "זה הרגע שלך" חשבתי "זאת ההזדמנות לעשות את מה שלא עשית עשר שנים קודם לכן. הרי אתה לא הילד הקטן והמפוחד שהיית אז. עכשיו תוכל לתקן "עכשיו היא עברה ממש לידי. התקדמתי אליה טיפה, שלחתי את ידי בכדיי לנגוע בגפה אך בדיוק באותו הרגע, שניה לפני שנגעתי בה הגיע גבר שמעולם לא ראיתי, חיבק אותה בעדינות ונשק לה על שפתיה. ובאותו הרגע החיוך הקורן חזר לפניה, העיניים יתמלאו עוד פעם בכחול שזרח לעבר הבחור ואני פשוט חזרתי אחורה, התיישבתי בכיסא הבר והסתכלתי על הבחורה שאהבתי נעלמת לה עוד פעם זורחת וקורנת כפי שהייתה אז, לפני עשר שנים.