זִמְזוּם הַדְּבוֹרִים וְצַהֲלַת יְלָדִים מְשַׂמַּחַת,

בִּישְׂרוּ לָנוּ שֶׁהַשְׁקֵדִיָּיה כְּבָר פּוֹרַחַת.

עֲדִינָה בִּצְבָעֶיהָ אַךְ מְלֵאַת עוֹצְמָהּ

וְהַמָרְאֶה קָסוּם וְעוֹצֵר נְשִׁימָה.

הִיא שׁוֹקֶדֶת לִפְרוֹחַ לִפְנֵי הָאָבִיב,

כַּאֲשֶׁר כָּל "הַשְּׁכֵנִים" הַגָּרִים מִסָּבִיב,

עֲדַיִן בַּשַּׁלֶּכֶת, אוֹ רַק הֵחֵלוּ לְלַבְלֵב

וְזֶה מַפְתִּיעַ וּמַמַּשׁ נוֹגֵעַ לַלֵּב,

לַחֲזוֹת בִּפְרִיצַת הַפְּרָחִים הַזַּכִּים,

הַמּוֹשְׁכִים אֲלֵיהֶם הָמוֹן חֲרָקִים.

צילום: טלי תירוש

מִתְהַדֶּרֶת בְּשִׂמְלָה לְבָנָה וְרַדְרַדָה,

מַזְמִינָה אֵלֶיהָ כָּל אִישׁ, יֶלֶד וְיַלְדָה,

לִלְמֺד וּלְהַכִּיר אוֹתָהּ, לֺא רַק כְּסֵמֶל,

שֶׁל חַג טוּ בִּשְׁבָט בְּשִׁירִים וּבְמֶלֶל.

לְהַכִּיר אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁבַּקַּיִץ מַבְשִׁילִים,

לַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ מִינֵי שְׁקֵדִים רְעִילִים,

לְהִתְוַדֵּעַ לַשֶּׁמֶן שֶׁמֵהַשָּׁקֵד מְפִיקִים

וּבִזְכוּתוֹ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִתְפַּנְּקִים.

וְלָכֶם יְלָדִים, מַשֶׁהוּ מָתוֹק וְטָעִים בִּמְיֻחָד,

הֶעָשׂוּי מִשְּׁקֵדִים טְחוּנִים וּמְצֻפֶּה שׁוֹקוֹלַד.

זֶה הַמַּרְצֶיפָּן, הַמְּאַפְשֵׁר לִיצוֹר צוּרוֹת

מֻכָּרוֹת, דִּמְיוֹנִיוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם מוּזָרוֹת.

בְּתֵאָבוֹן לְכֻלָּם וְזִכְרוֹ אֵיךְ זֶה הִתְחִיל,

בִּפְרָחִים לְבָנִים מַרְהִיבִים וּבִנְחִיל

דְּבוֹרִים, שֶׁעָמַל קָשֶׁה מֵאַבְקָן לְאַבְקָן,

עַד שֶׁזָּכִינוּ בַּשָּׁקֵד וּבַמַרְצֶיפָּן.