טיול הפתעה

אם חשבתם שאי אפשר להפתיע נערים/ות בגיל מצווה, טעיתם. במשך שבועיים הם תכננו קבלת שבת בלי שיחשדו לרגע שאנחנו, ההורים, מתכננים כמיטב המסורת טיול הפתעה ל"שנת מצוות". חשבנו מה? ולאן? ואיך מחברים את הטיול למה שעברנו השנה. "שנת מצוות" מחוברת למעגלים: אני, משפחתי, קהילה/קיבוץ, עם, עולם ואין מקום יותר מתאים מאזור הכנרת בו התחיל רעיון הקיבוץ וקמה התנועה הקיבוצית.

הטיול נפתח בזריחה מרשימה ממצפה "הוד" באלומות (איזו אמא אחת ואולי עוד כמה, הודיעה שהפעם צריך מסלול למתקשי לכת ועוד יש לה זכרונות מהעליות של דני הרמן J ומאיזו שנה במצדה).

מאלומות ירדנו לבית הקברות בכנרת. בדרך שמענו סיפורים היסטוריים על החלוצים/ות ובאווירה המיוחדת של בית הקברות בכנרת, התקיימה קבלת השבת, שהכינו "התותים" בלי שידעו היכן תתקיים. מלווה בברכות, הפתעות ו"פרשת השבוע" בה הם מצאו ערכים יפים וחכמים. כמובן סיימנו בשירה של "ירדה השבת אל בקעת גינוסר", שיר הזורם בנימי כל קיבוצניק ומשם המשכנו לבילוי ורחצה בחוף בעין גב.

אחרי תקופה כל כך ארוכה של "לא נודע" הצלחנו להיות ביחד, להתרגש עם הילדים במעבר מילדות לבגרות, לסמן עוד משהו בערכים שאנחנו רוצים לתת להם וגם כמובן להיות ביום שכולו חוויה והנאה – ערך לא פחות חשוב.

משימת הניווט בתל אביב

אחת המשימות האהובות והמהנות ביותר בשנת המצוות, עמדה בסימן שאלה גדול השנה. לאחר שהסגרים הוסרו, מצאנו את עצמנו עומדים בפני מכשולים לא מעטים – נסיעה ברכבת שדורשת התארגנות מיוחדת, תצפית סגורה עקב מגבלות "התו הירוק", חזרה מפתיעה ללימודים מלאים ועוד ועוד.

למרות הכל, הגענו ליום המיוחל נרגשים ורעבים. ימים רבים לפני כבר התחילו ילדי קבוצת "תות" לפנטז על האפשרויות הקולינריות של העיר הגדולה והוויכוחים על מה נאכל ואיפה, לא היו מביישים אפילו את הממשלה הנוכחית.

מצויידים ברב-קו חדש ונוצץ עלינו על הרכבת לתל אביב והמשכנו לתצפית על העיר באדיבותו של אחד ממשרדי עורכי הדין השוכנים במגדלי עזריאלי. עברנו בשלום גם את המשוכה של חלוקה לקבוצות ואפילו הצלחנו להתגבר על חסימת נתיבי התנועה עקב הפגנת נכי צה"ל שנערכה בדיוק באותה שעה.

מי באש (שרב) מי במים (זיעה) ומי באוטובוס (מזגן) הגענו לבסוף לאזור הניווט המסורתי בואכה שוק הכרמל. הילדים צלחו את המשימות בכח נחישותם ואפילו החמ"ל המאובזר שהוקם באחד מבתי הקפה המרכזיים בעיר נותר מיותם.

למדנו על העיר ודרכה גם על אירועים היסטוריים הקשורים למדינה. עברנו באזור התוסס ביותר של העיר והתוודענו לעורק החיים המשלב עובדים זרים, היפסטרים תל אביביים ואחרים במקשה אחת וכמובן שטעמנו ממה שיש לשוק להציע. עברנו בכלבו "שלום" שירד מעט מגדולתו ואפילו ראינו את הקיוסק הראשון שעשה קאמבק לפני מספר שנים, אבל היה סגור. לסיום, איך אפשר בלי, טרפנו כל אחד מה שהתחשק לו בשוק האוכל במרכז שרונה. חזרנו הביתה שבעים ומרוצים ברכבת ואף אחד לא נדבק בקורונה.