שלשום השתתפתי בכנס חשוב שקיימה התנועה הקיבוצית בנושא חלופת האגודה. לכנס הגיעו כ-100 בעלי תפקידים ויועצים משפטיים מקיבוצים בכל רחבי הארץ, שבחרו בחלופת האגודה או שנמצאים בעיצומו של תהליך קבלת ההחלטה.

הצטערתי על כך שלא הגיע אף בעל תפקיד מגח"א. אני חושבת שבעידן ה'נטוורקינג', מודל הרשת וכו' גח"א לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מחוץ למעגל ההתרחשות. לדעתי, יש חשיבות עצומה לקחת חלק גם במהלכים חוץ קיבוציים, לתמוך בתנועה, לחבור ולשתף פעולה עם קיבוצים אחרים.

בכנס התעדכנו לגבי מצב הדברים הנוכחי:
♦ המספר המשמעותי של קיבוצים שכבר בחרו בקלפי בחלופת האגודה – 62 קיבוצים נכון שילשום. מתוכם 8 קיבוצים 'נדל"ניסטים', שאינם באזורי עדיפות או עוטף עזה ולכן דומים יחסית במאפייניהם לגח"א – עינת, נחשונים, צרעה, גבעת ברנר, נתיב הלה, בית גוברין, ברקאי ועין שמר.
♦ שמענו על האתגרים העומדים בפני הקיבוצים בניסיונות ליישום חלופת האגודה, ועל ההתנגדות הקיימת בתוך רמ"י לחלופה זו.
♦ התעדכנו לגבי מהלכים ופעילויות שנעשים בשטח (בעיקר ברמה הפוליטית של דיונים בוועדות הכנסת, פגישות עם חברי כנסת, הפעלת לחץ על רמ"י וכו') שהתרחשו בעת האחרונה במטרה לקדם את החלופה.
♦ התבשרנו שקיבוץ ראשון, מעלה גלבוע, קיבל השבוע את טיוטת חוזה החכירה מרמ"י במסגרת חלופת האגודה – מתוך תקווה שזוהי סנונית ראשונה שתסייע לסלול את הדרך לקיבוצים הבאים ליישם את החלופה.

בחלק השני התקיים דיון פתוח ומעניין שמטרתו הייתה לשמוע דעות שונות ולאחד דרכי פעולה משותפות לקיבוצים השונים. המטרה, בין היתר, ליצור חזית משמעותית ואחידה של כלל הקיבוצים שבחרו בחלופת האגודה, אם תרצו – מסה קריטית, שבסופו של דבר תהווה קבוצת לחץ שתאפשר את יישום החלופה.
היה מעניין לשמוע את בעלי התפקידים מהקיבוצים השונים, שתיארו את מצב הדברים בקיבוצם, והיכן הם רואים את הקשיים והפתרונות. היתה תחושה של דיון מעמיק וכנה יחסית לפורום הרחב שהיה נוכח.
אחת המסקנות המשמעותיות בעיני היתה, הצורך והחשיבות בשיתוף פעולה בין הקיבוצים עצמם ובינם לבין התק"צ. דובר גם על החזית המשפטית בהמשך ל"בג"ץ רעים".
עוד דגש חשוב שעלה הוא החשיבות שיש למימד הזמן מבחינת ההסתמכות המשפטית של קיבוצים שבחרו בחלופת האגודה. ידוע שרמ"י מובילה מהלך לשנות את חלופת האגודה ולהרע את תנאיה. לקיבוצים, אשר בחרו/יבחרו בחלופה לפני שהשינוי יכנס לתוקפו יש אפשרות לטעון להסתמכות משפטית שמקנה להם את תנאי החלופה הטובים יותר. עלתה השאלה מאיזה שלב בתהליך השיוך עומדת לקיבוצים ההסתמכות? התשובה לכך אינה מוחלטת, אך ברור שיש יתרון להתקדם כמה שיותר בשלבי תהליך השיוך (אישור בקלפי, הגשת תיק שיוך מלא לרמ"י וקבלת אישור על כך, בקשה לשמאות וכו') בכדי שתעמוד לקיבוץ ההסתמכות על תנאי חלופת האגודה הקיימים כעת.

דבר נוסף שעלה בכנס, והיה חשוב בעיני, הוא האמונה של הקיבוצים שבחרו בחלופת האגודה שזוהי הדרך הטובה ביותר ואולי היחידה בעת הזאת, שתאפשר שמירה על הצביון הקיבוצי לאורך זמן.

מחד, יצאתי עם תחושה שהדרך ליישום חלופת האגודה עדיין בהתהוות. מאידך, חשתי מחוזקת שזו החלופה הטובה יותר עבור גח"א בעת הזאת. לדעתי להיאבק על חלופת האגודה זה מאבק ראוי מכיוון שזה מאבק על הבית ועל היכולת של החברים בקיבוצים לשמור על בית.