לצערנו הרב, ד"ר סטיב קלמק (70) רופא השיניים המיתולוגי שלנו, עומד לסיים עבודה של כ-41 שנים במהלכן טיפל במאות חברות וחברי הקיבוץ והרבה ילדות וילדים. מצאנו את האירוע הזה כמועד מתאים לסכם דרך ארוכה ולראות לאן פונה מרפאת השיניים.

סטיב נולד בדרום-אפריקה ונשוי לניידין, פנסיונרית שעבדה כקלינאית תקשורת ואב ליעל (נשואה,2 בנים ברילוקיישן במדריד) ויניב (נשוי, שני בנים ברילוקיישן במנצ'סטר) למד רפואת-שיניים ושירת בצבא בדרא"פ, המשיך לסטאז' ברוצ'סטר, ניו-יורק ומשם לשנה בלונדון. בישראל הגיע לאולפן לעברית לבעלי-מקצועות חופשיים בערד, שם החליף רופא שיניים שחלה והזניח בשל כך את לימודי העברית.

את העבודה בחקלאות בקיבוץ במסגרת האולפן, היה אמור לעשות במעין-ברוך אך גם שם היה צורך דחוף ברופא שיניים – אז זה מה שהוא עשה והציל שוב את המצב. הוא עבר להרצליה ועבד בנתניה, במקביל לעבודה עם קארל יורק ז"ל ואז, לפני כ-41 שנים, הציע לו קארל להחליף אותו לחודש בגח"א. הוא נענה לקריאתו ומאז הוא פה, כולל תקופה בה התגוררו כאן (1987-8).

הוא הספיק לעבוד עם סייעות רבות כאן: אמירה קרול ז"ל, ויויאן וייט ז"ל ויבדלו לחיים ארוכים – רינה רשב"ם, חנוש מורג, הילה סיטון, דינה הרטמן, רעיה מירון וכבר שנים ארוכות עם יואלה באור.

וכעת, עדות אישית: לפני יותר מ-30 שנים הרגשתי על-סף התמוטטות בשל כאב שיניים אקוטי, צלצלתי בשעת ערב לא שגרתית לחנוש, שעבדה כסייעת וניהלה את מרפאת-השיניים. היא הגיעה למרפאה וזימנה את סטיב שהגיע במיוחד ויחד הוציאו אותי מכאבי התופת. מסתבר שהיו עוד מקרים לא מעטים כאלה שלא נפרטם כאן.

"אני מכיר מרפאות שיניים וקליניקות רבות", פותח סטיב. "אבל המרפאה כאן היא, בכל הצניעות, ברמה הגבוהה ביותר מבחינת הצוות והמכשור. בצוות, בין השאר, פרופסור הדר זיגדון המבצעת כירורגית-פה ושתלים, דניאל, מומחה מוכר בכל הארץ לטיפולי שורש וכעת גם עינב, מומחית לרפואת הפה. זה תחום חשוב ברפואת שיניים במסגרתו בודקת הרופאה גם נגעים ובמידת הצורך נלקחת ביופסיה. טל, רופאת שיניים המתמחה בילדים ומאורה זיגדון האורתודונטית".

הוא מתאר את הציוד הייחודי. "יש פה מיקרוסקופ לטיפולי שורש שלא תמצא בקליניקות אחרות, סורק המשמש לשיקום הפה וציוד מתקדם אחר. אלמנט חדשני נוסף הם השתלים, המאפשרים טיפולים שלא יכולנו לעשות בעבר. הרמה המקצועית בישראל היא בטופ הבינלאומי אפילו גבוהה מאירופה".

ומה גרם לו להישאר בגח"א זמן כה רב?

"האוכלוסייה כאן היא גורם חשוב בכך. יש לי מטופלים בין חברי הקיבוץ והסביבה שבאים אלי לטיפול מאז שהתחלתי פה ויחד חגגנו לידת ילדים, בר מצוות, שרות צבאי של הילדים, חתונות, נכדים ועכשיו גם פנסיה. באותה מידה אני רוצה לציין את הנשים שעבדו איתי כאן, במיוחד השנים הארוכות שאני עובד עם יואלה ועם הצוות שהקימה כאן. הניהול שלה טוב מאוד וזה לא שאני מסכים עם כל דבר שנעשה כאן וגם יואלה לא מסכימה איתי על נושאים מסוימים. כעת, כשהקליניקה גדלה מצוות של ארבעה למרפאת שיניים בה 18 עובדות ועובדים, קשה יותר לנהל אותה. יש שמונה רופאי שיניים ומומחים, שלוש סייעות, שלוש שינניות ושלוש מזכירות. בנוסף להן יש עובדות זמניות או במשרה חלקית". 

אולי הסימן המשמעותי ביותר להצלחתו, היא העובדה שרובנו מעדיפים לטפל בשינינו במרפאת השיניים שלנו ומוותרים על שירות חינם ב"סמייל" של הכללית. "אתה מקבל בהתאם למה שאתה משלם", מסביר סטיב.

אז מה הניע אותו לצאת לפנסיה כעת? 

"כרגע אני בריא. הידיים לא רועדות והמוח מתפקד", הוא מספר. "אבל אני שומע על רופאי שיניים המתחילים להתדרדר בגיל הזה. אינני רוצה להצטרף לקטגוריה ומעדיף לסיים כשבריאותי טובה". יתכן ויגביר את פעילותו בארגון "שראל" המביא ארצה אלפי מתנדבים מחו"ל לסייע בצה"ל, בעיקר בימ"חים. בשל המלחמה הגיעו השנה 14,000 מתנדבים (לא כולם יהודים) כאלה במקום כ 4,000 בשנה רגילה. הם באים בעיקר מארה"ב וצרפת לזמן קצר ומוצאים בכך סיפוק משמעותי.

אז מי יטפל בנו כעת, כשאתה עוזב? "יש שלוש רופאות מצוינות: עינב, נעמי ואיילת. שלושתן ברמה מקצועית גבוהה ואמפתיות מאוד", הוא מרגיע. "יואלה ואני בנינו את המרפאה בשיתוף פעולה ואמרתי לה: 'בנית פה אימפריה. כל מי ששומע על הקליניקה הזו רוצה להגיע לכאן והעדות לכך היא שקשה להשיג תורים. חשוב לי שתהיה המשכיות להרכב המנצח שמטפל כאן בציבור רחב".

כעת סטיב וניידין מתכננים לצאת לטיול הגדול לאוסטרליה וניו-זילנד. הוא גם עבר קורס סקיפרים בינלאומי וכבר עוסק בזה ועשה קורס להדרכת טיולים בחו"ל, אך הזמן לא מתאים כעת לכך והוא סקרן לגלות איזה דלתות והזדמנויות חדשות עדין מחכות לו. 

יואלה, העובדת עם סטיב כבר 36 שנים, מכירה אותו טוב מכולנו. "פרידה מסטיב זה כמו גירושים", היא מחייכת. "ההבנה ההדדית מעולה, כמו במשפחה, עם השמחות והרגעים העצובים, הילדים והנכדים לאורך כל הדרך. סטיב הוא קודם כל רגישות אנושית ובנוסף הכלה, סבלנות, סובלנות ויכולת הדרכה, שאפשרו לי לתפקד כסייעת שבע שנים לפני שלמדתי את המקצוע באופן רשמי. חוש ההומור שלו בולט ומסייע בשוטף ובמצבים מיוחדים. טעויות העברית שלו מצחיקות והוא תמיד מובן ומבין והתקשורת מעולה".

אז אני מודה לסטיב בשם כל הציבור שנהנה משירותיו כרופא שיניים וכבעל מקצוע שעזר לשדרג את מרפאת השיניים לתפקוד ולמעמד המביא מטופלים מכל האיזור ואפילו ממרחקים כמו שדרות בדרום ורמת-הגולן בצפון. הוא ביצע תפקיד מאתגר הכרוך בכאב בעדינות, חן, הכלה, מקצועיות והצלחה מרובה.

ועוד בעניין מרפאת השיניים:

יואלה ביקשה להוסיף כי בניגוד למצב בקיבוצים בדרך-כלל, מרפאת השיניים היא ענף מכניס לקיבוץ שאינו מהווה נטל על המערכת הכלכלית והקהילתית. בהחלטה משותפת עם הנהלת הקהילה, נוסף אגף שיתפקד כמכון לרפואת שיניים וממוקם כבר בסמוך למרפאה (בעבר הספרייה ומשרד התרבות – בתמונה).

בקרוב יתבצעו שם צילומים פנורמיים וצילומי סטטוס וגם סי.טי. שנהגנו לעשות במכונים מחוץ לקיבוץ. הנוחות, היעילות, החסכון והוורסטיליות, מהווים שדרוג משמעותי של השירות והמקצועיות של המתחם.

"המכון ייכנס לעבודה וייחנך בקרוב באופן חגיגי רק בתום ההכשרות ואישורי הציוד. אנו מכשירים מי שתתפעל את המכשור החדש ואת המכון, במסגרתו נוכל לקחת ביופסיות במקרים של נגעים חשודים ולבצע טיפול בהתאם. המרפאה מצויה בפיקוח של משרד הבריאות ובהשגחה צמודה של רשויות הבריאות, החברות המספקות את הציוד, רישום הרופאים במשרד הבריאות, הכשרות ואיכות הסביבה. הסיפוק של ציבור המטופלים ושל אנשי הצוות, מהווים אימות להצלחה המתמשכת של מרפאת השיניים".