שמעתי בשבילים כי אדיר בוניטוב מונה לאחרונה לתפקיד דובר פיקוד מרכז. לאחר כמה נסיונות הוא הצליח לפנות זמן בלו"ז הצה"לי הצפוף לראיון בזום לעלון הקיבוצי
אדיר (32) בנם של דבי ודני, אחיהם של ליאור ומעין, נשוי מזה כשנה למיטל ומתגורר כיום בתל אביב. הוא גדל בקיבוץ והתגייס לגבעתי ב-2009, מילא תפקידים כסמ"פ ומ"פ בגדוד הסיור של גבעתי ואז ודיע למפקדיו שהוא רוצה להשתחרר, אך מילא שני תפקידים נוספים כמ"פ בהכשרות בגדס"ר גבעתי ומ"פ בבה"ד 1.
שבוע לפני השחרור מצה"ל, ב-2019, קיבל טלפון ממספר לא מוכר ששאל אם מעניין אותו לעבור לדו"צ (דובר צה"ל). הוא השיב שאין לו שום מושג בעולם התקשורת, למרות שזה מעניין והקול אמר לו שלא ידאג ושלומדים את התפקיד הזה תוך כדי תנועה.
הוא החליט ללכת על זה ועבר מתפקידי השטח לתפקיד ראש מדור אג"ם, האחראי על הקשר בין דו"צ למבצעים של הצבא, הכוללים גם את התכניות האופרטיביות לחירום וגם את המבצעים בשוטף.
המעבר מתפקידי פיקוד בשטח על כ-170 חיילים לתפקיד מקצועי ופחות פיקודי לא היה פשוט והיווה אתגר לביטוי היכולות המקצועיות שלו, לאחר שהיה רגיל להראות יכולות פיקוד ומנהיגות. הוא היה רגיל לדינמיקה המאפיינת תפקידי שטח, במסגרתה, אם אתה "מסומן" דוחפים ומקדמים אותך לתפקידים ואתה יודע לאן תגיע. כעת מצא עצמו בעולם בו עליך לדעת לקדם ולשווק את עצמך, כי יש עוד רבים אחרים מוכשרים שרוצים להתקדם ומתמודדים על תפקידי הליבה של מערך דו"צ.
למרות האתגרים, העניק לו התפקיד החדש כרמ"ד אג"ם כניסה רכה לעולם הדוברות, משום שאינו נמצא בפרונט של המערך, שרובו עוסק בדוברות, תקשורת, עבודה עם כתבים ושאילתות.
המעבר מהשטח למטה מורכב גם משום שהוא מלווה בהרבה פוליטיקה ארגונית שצריך להבין. עם הזמן הוא הבין שהוא רוצה מאוד לעשות תפקיד של דובר בשטח (אחד מתפקידי הליבה של מערך דו"צ) ולא להסתפק בתפקיד מטה שהוא אסטרטגי במהותו.
לאחרונה התמודד אדיר על תפקיד דובר פיקוד מרכז ולפני מספר שבועות התבשר שהתקבל לתפקיד ויתחיל בו עוד מספר שבועות.
"פעמים רבות צריך לדברר ארועים לא פשוטים, במיוחד כשיש מצבים של ניגוד אינטרסים בצבא או מחוצה לו ויחד עם זאת, צריך לשמור על ממלכתיות", מסביר אדיר. "בכל ארוע אנחנו עושים הערכת מצב ומקבלים החלטות שונות כדי לתת את המענה הטוב ביותר, תוך שמירה על האינטרסים של כל הצדדים המעורבים ועל הממלכתיות. אחד האתגרים הגדולים של הצבא שהתמודדתי איתו בתפקידי כדובר של חטיבת המבצעים היה הקורונה.
כלפי חוץ צריך היה להראות מה הצבא עושה כדי לסייע למשרד הבריאות ולמדינה בכל הארוע הלא מוכר הזה. צה"ל עשה המון בקורונה – מחלוקת מזון לנזקקים ועד הקמת מערך קטיעת שרשראות ההדבקה והחיסונים.
זה סוג של יחסי ציבור אבל חשוב מאוד שיבינו מה צה"ל עושה. יש ארועים נוספים רבים עליהם אני מנוע מלהרחיב, אבל אני יכול לספר לגבי החלק המבצעי בתפקיד שלי: היה לי חלק גדול בחשיפה של נסיון חדירת המל"טים (מטוס ללא טייס) האיראניים לישראל, ארוע שהתפרסם בפברואר השנה. גם ארועים שונים של תאונות ירי, מעלים את השיח על הוראות פתיחה באש ומצריכים דברור".
אני שואלת על הכישורים הדרושים לתפקיד.
"אני חושב שהבאתי איתי את הנסיון מהשטח, את היכולת לקבל החלטות בקור רוח ולעשות תהליכים – לייצר מנגנונים כדי שהמערכת תעבוד", הוא מספר. "אט אט אני לומד איך להתאים את כל מה שלמדתי בשטח לתוך הדוברות. מהרמה האסטרטגית – לאן הולכים, מה הכיוון, מה המסרים שרוצים להעביר לציבור ועד הרמה הטקטית של תפעול הדברים כשיש ארוע תקשורתי, לדוגמה: כשמקבלים שאילתא (שאלה שהגיש כתב) צריך להבין מה הוא רוצה ולאן זה יכול להתפתח, כי זה יכול להועיל לאינטרס של מפקד אחד אך מנוגד לאינטרס של מפקד אחר.
אני עובד מול בעלי תפקידים בכירים שלא תמיד מסכימים והמשימה של הדוברות היא לעשות איזון אינטרסים בין כולם ולראות איך יוצרים את המענה שנותן את המעטפת הטובה ביותר, כך שלפעמים צריך לעשות הסברה כלפי פנים ולהסביר למפקד מסוים שהאינטרס של צה"ל הוא אחר".
יש לו גם יעדים: "פיקוד דרום הוא תמיד גזרה עם אתגרים בתחום הדוברות. החודשים האחרונים עוסקים בגזרת פיקוד מרכז והאתגרים האלו לא הולכים להעלם, ההיפך, הם יתגברו. היעד המרכזי שלי הוא לייצר מערכת העובדת ומבצעת את המשימות בצורה הכי יעילה ומהירה שיש. צריך להתחבר לכל מקורות המידע, לכל המפקדים ואני מאחל לעצמי להצליח לייצר משהו חדש שיוצא מחוץ לקופסה". אני שואלת אם אפשר לדבר על פאשלות של הצבא. התשובה היא כמובן "לא".
טוב, נו, ניסיתי.
התפקיד החדש ידרוש עבודה מסביב לשעון כי ארועים שצריך לדברר יכולים להתרחש בכל שעה ולכן ההחלטה לקחת את התפקיד היתה משותפת עם אשתו מיטל התומכת בו מאוד. מיטל היא מולטי-טאלנט: במאית, שחקנית מוכשרת, זמרת וגם מפיקה. הקשר שלו לקיבוץ חזק והם מגיעים לבקר כל שבוע-שבועיים. יש לו מעגל חברים איתם גדל וחשוב לו להשתתף בארועים מקומיים וכמובן להיות עם המשפחה. הקיבוץ תמיד נשאר בלב שלו.
בהצלחה אדיר, בתפקיד החדש.
חיפוש בתוכנו
ארכיון
קטגוריות
- אמנות ושירה מקומית (158)
- בטחון (19)
- בטיחות (35)
- ביקור בית (4)
- בנות ובני משק שחזרו (11)
- בנות ובני משק שעזבו (13)
- בריאות ורווחה (46)
- גינון (62)
- דבר המערכת (126)
- הנהלה (342)
- הפרטה (133)
- התנדבות (40)
- וידאו (22)
- ותיקים (173)
- חברות (73)
- חגים (10)
- חדר אוכל (4)
- חוגים (8)
- חיות (6)
- חיילים (23)
- חינוך (222)
- חירום (12)
- חניה (18)
- חקלאות (49)
- חשמל (22)
- טור דיעה (28)
- טיולים (45)
- יהדות (29)
- ילדים (133)
- כללי (638)
- לזכרם (225)
- לילדים (12)
- מועצה (2)
- מועצה אזורית עמק חפר (93)
- מזון (34)
- מחזורים (7)
- מטפלים/ות (6)
- מילה טובה (84)
- מים חמים (4)
- מכתבים למערכת (24)
- מפגש מחזור (1)
- מרכז שרותים (43)
- משפחות (194)
- מתכונים (64)
- נדל"ן בקיבוץ (5)
- נוסטלגיה (226)
- נעורים (43)
- סביבה (155)
- סיפורים (115)
- ספורט (42)
- ספרים (13)
- סרטים (83)
- עובדים זרים (7)
- עיצוב הבית (4)
- ענפי הקיבוץ (28)
- עסקים (86)
- פוליטיקה (32)
- פורים (8)
- פרסום (15)
- צבא (1)
- צעירים (87)
- קהילה (500)
- קורונה (39)
- קליטה (169)
- שיוך ונושאים קשורים (145)
- שכונת בנים (166)
- שעשועונים (26)
- שפרירים (10)
- תכירו (12)
- תכנון (163)
- תמונת החודש (40)
- תפוז הזהב (34)
- תקשורת (32)
- תרבות (107)
תגובות אחרונות
- ליאורה פלד על מומחים מנסיון חיים / ענת אופיר
- נויה לס על תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- שחף רטר על דעה אישית / עוזי לס
- שרה דוד על כרוב כבוש (רומני) / בלהה זיו
- לאה על הלב הפועם האחרון שנותר לנו / ליאור אסטליין
- דפנה על יונתן סע הביתה / יאיר אסטליין
- רעיה מירון על "בכל זאת, זה צובט בלב" / איילת אסטליין כהן
- נויה לס על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על תפוז הזהב / ארי כהן לנג מעביר ל…
- רעיה מירון על לאבות בלבד / שלמה כהן
כתבות אחרונות
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / חן אמיתי מעניק ל…
- משולחנו של מנהל הקהילה / יוני ארי
- מחשבות של חודש יוני / איילת אסטליין כהן
- איחודניקים צעירים / יותם עפרון
- מבקר לרגע / שלמה כהן
- עם הפנים לאפריקה / ליאור אסטליין
- פשטידת מנגולד ותרד / בלהה זיו
- גח"א בת 71 האם היא מזדקנת בכבוד?
- דבר העורכים / שלמה כהן
- תפוז הזהב / שי פרץ מעניקה ל…
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ענת ברנע
- הצצה אל העתיד / ליאור אסטליין
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / אבי פרנקל
- ובינתיים, ביד השנייה / עפרי, שירה ואיילת
- גח"א חוגג 71. האם הוא מזדקן בכבוד? / גידי שקדי
- מהאדמה ישירות לצלחת / עדנה ארזי
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ברוך גשן
- זה הספין שלי / שירי (הדר) שוביץ
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? דן הורוביץ (הקטן)
- מה לדולה ולכדורגל? / שלמה כהן
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / ילדי בית האורן
- סלט עוף עם תפוחים / בלהה זיו
- גח"א חוגג 71 שנים. האם הוא מזדקן בכבוד? / נעמה (סלייבי) נווה
- דבר העורכים / ליאור אסטליין
- תפוז הזהב / גדעון כרמל מעניק ל…
- הסטת תשתיות תקשורת בשכונת מגדל המים / דייוויד שרון
- צוות בריאות ורווחה משיק חודש בריאות / יעל לביא גילה
- מי שמטפל בכם / תניה רטר
- את מי זה מעניין בכלל? / היידי עפרון
קטגוריות
אמנות ושירה מקומית בטיחות בריאות ורווחה גינון דבר המערכת הנהלה הפרטה התנדבות ותיקים חברות חינוך חקלאות טור דיעה טיולים יהדות ילדים כללי לזכרם מועצה אזורית עמק חפר מזון מילה טובה מרכז שרותים משפחות מתכונים נוסטלגיה נעורים סביבה סיפורים ספורט סרטים ענפי הקיבוץ עסקים פוליטיקה צעירים קהילה קורונה קליטה שיוך ונושאים קשורים שכונת בנים שעשועונים תכנון תמונת החודש תפוז הזהב תקשורת תרבות




